בחריין, שתחתום ביום שלישי על הסכם כינון היחסים עם ישראל, היא אי קטן במפרץ הפרסי ששטחו הכולל הוא כ-765 קמ"ר בלבד - מחצית מהשטח של גוש דן.
הממלכה המפרצית, שמחוברת לסעודיה באמצעות גשר של 30 ק"מ, נשלטת על-ידי המיעוט הסוני במדינה והעומד בראשה הוא המלך חמד בן עיסא. גם ראש הממשלה, שר החוץ, ובכירים נוספים בממלכה הם חלק מהשושלת המלכתותית אל-חליפה שאליה משתייך המלך.
השלטון הסוני במדינה בעלת רוב שיעי מובהק גורם למתחים פנימיים רבים: במהלך האביב הערבי ב-2011 יצאו האזרחים למחאה בדרישה לשוויון עבור השיעים במדינה.
ההפגנות נמשכו לסירוגין כשנתיים, כשבמהלכן אף נהרגו כמה אזרחים. לבקשת בחריין, סעודיה ואיחוד האמירויות סייעו לדכא את המחאה - ושלחו 1,500 חיילים כדי לעצור את ההפגנות. התנועה השיעית "אל וופאק", שפרשה מהפרלמנט בשל יחס השלטון למפגינים, הוציאה אמש הודעת גינוי להסכם המתגבש מול ישראל.
למרות שהיחסים בין ישראל לבחריין עומדים לקבל תוקף רשמי רק בימים הקרובים, כבר ב-1994 הגיעה באופן גלוי משלחת ישראלית לביקור רשמי. השר להגנת הסביבה דאז, יוסי שריד, הגיע לביקור במסגרת שיחות השלום עם מדינות ערב.
לאורך השנים היו דיווחים לא רשמיים על ביקורים שונים של גורמים ישראלים בממלכה, ושרת החוץ ב-2007, ציפי לבני, אף נפגשה עם עמיתה הבחרייני בעצרת הכללית של האו"ם - מה שהוביל לסערה בפרלמנט בבחריין.
הפרטים אודות אותה פגישה פורסמו בסוכנות הידיעות הירדנית "פטרה". לפי הדיווח הירדני, השניים נפגשו חודש לפני העצרת, ושר החוץ חאלד אל חליפה ביקש לשמור על חשאיות השיחה להמתין לתוצאות ועידת אנאפוליס שלרבים היו תקוות גדולות עבורה. לאחר שפרטי הפגישה בניו יורק התפרסמו, התעורר דיון סוער בפרלמנט הבחרייני. במהלך אותו דיון חברי הפרלמנט האיסלטמיסטים תקפו את השר וקראו לו "לטהר את ידו", לאחר שלחץ ידיים עם לבני.
כמו כן, בשנת 2018 בחריין הכירה רשמית בקיומה של ישראל, ושר החוץ חאלד בן אחמד אף הודיע כי לישראל יש את הזכות להגן על עצמה לאור האיום האיראני. "כל עוד איראן משמרת את המצב הקיים ומאיימת על מדינות אחרות עם טילים ושימוש בכוח - לכל המדינות באזור, בהן גם ישראל, יש את הזכות להגן על עצמן ולהשמיד את מקור הסכנה".
שליח חב"ד רוקד עם שייח בהדלקת נר חנוכה
הממלכה לא הסתירה את יחסה החם לקהילה היהודית. בשנת 2008 מונתה הודא עזרא נונו, מהקהילה המקומית בבחריין, לתפקיד השגרירה בארצות הברית. נונו הייתה השגרירה היהודייה הראשונה מטעם מדינה ערבית.
שמונה שנים לאחר מכן, התפרסם סרטון של שליח חב"ד בבחריין שרקד עם שייח מקומי באירוע לרגל הדלקת נר חנוכה. "וואו, רוקד יחד עם השייח", כתב הרב דב בער פינסון שפרסם את הסרטון לצד הכיתוב "שלום, סלאם ופיס לכולנו".
