כבר ברור שאנחנו נמצאים בגל השלישי של נגיף הקורונה בישראל, והיינו מצפים שאחרי שני גלים קשים ואף קטלניים, נדע להתמודד איתו טוב יותר. אתמול (יום שלישי) התריעה בקבינט הקורונה השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, כי יש התפרצות בכחמישים בתי אבות ברחבי הארץ - נתון שהיה אמור לגרום לרעידת אדמה, מכיוון שקטלניות הנגיף בקרב קבוצות הגילאים האלה ידועה לכולם.
אולם, למרות העלייה המדאיגה במצב התחלואה, תמונת המצב המדויקת בנוגע לנתוני הדבקה ולהתפרצויות במוסדות הגריאטריים נשארה מעומעמת במשך ארבעה ימים, שבהם לא פרסם מטה 'מגן אבות ואמהות' את כמות החולים החדשים במוסדות הללו - נתונים שבדרך כלל מתפרסמים בכל יום.
גם כשפנינו בבקשה לקבל את הנתונים נאלצנו להמתין יותר מיממה עד שהועברו אלינו, בטענה שישנה תקלה טכנית. ונשאלת השאלה: איך במשך ימים לא קיימת תמונת מצב מדויקת, במקביל לעלייה המטרידה בשטח?
"אנחנו מודאגים מהיעדר השליטה של מטה מגן אבות ואימהות בהתפרצויות בבתי האבות ומכמות החולים והנפטרים", אומר לנו אלירן גולוד, מנכ"ל עמותת משפחות הקשישים בבתי האבות. "נתוני התחלואה הללו נראים בשטח למרות כללי ההתנהלות המחמירים הקיימים במוסדות אלה".
לעמותת משפחות הקשישים בבתי האבות הגיעו לאחרונה עשרות פניות של בני משפחה מודאגים, שטוענים כי הצוותים הסיעודיים והרפואיים בבתי האבות שחוקים, והדבר מתבטא בין היתר באי שמירה על כללי ההתמגנות. לדברי גולוד, "אנחנו דורשים כי המדינה תממן באופן מיידי הכנסת מאבטחים ופקחים לבתי האבות במתכונת 24/7, כפי שהיא מתקיימת בבתי החולים, כדי לפקח על כללי ההתמגנות אצל הצוותים והמבקרים במוסדות. 95% מכלל המדביקים הם אנשי הצוות. אכיפת כללי ההתמגנות היא קריטית להצלת חייהם של דיירי בתי האבות והדיור המוגן".
התפרצות בבית אבות בירושלים
(צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר)
"אבא שלי נמצא בבית באייר שבירושלים, ובמחלקה הסיעודית כרגע יש התפרצות מאוד קשה" מספרת לנו בת של קשיש. "ראיתי כמה פעמים כשהצצתי לשם שאנשי הצוות לא שמים מסכות. הם מסתובבים בלי מיגון ולא מקפידים. אנחנו מאוד מודאגים, זו תחושה קשה, הם עושים עבודת קודש אבל גם טעויות שיכולות לעלות בחיי אדם. אנחנו לא יכולים לראות אותו, להיות איתו ולוודא ששומרים עליו. אנחנו חייבים לסמוך עליהם - וזו תחושה קשה להבין שהם לא עושים הכול כדי למנוע את ההידבקות".
"אבא שלי סיעודי במצב קשה מאוד", מספרת לנו אישה נוספת. "הגעתי למוסד שבו הוא נמצא הרבה פעמים, וראיתי שאנשי הצוות בלי מסכות על הפנים ולא מחליפים כפפות. הם לא באמת שומרים. בין הצוות אין מרחק, הם ממש פותחים שולחן ויושבים יחד. אם אחד מהם חולה הוא אוטומטית מדביק את הדיירים".
"העלייה בתחלואה משקפת את העלייה גם במגזר הכללי, אך היא בהחלט דורשת תשומת לב מיוחדת נוכח העובדה שדיירי המוסדות הם אוכלוסייה בסיכון", מסבירה יו"ר א.ב.א, יולי גת. "בנוסף, נזכיר שבשבועיים האחרונים ישנם עיכובים משמעותיים בקבלת תוצאות דיגומים שנעשים במוסדות על ידי זכייניות משרד הבריאות, דבר שמסכן את הדיירים והצוותים ואף עלול להיות גורם מרכזי של עלייה בהתפרצויות".
גת הוסיפה: "בנושא כוח האדם במוסדות - אין זה סוד שבענף חסרים יותר מ-8,000 מטפלים, וכתוצאה מכך יש עומס גדול, במיוחד בתקופה הזאת, על כלל הצוותים במוסדות. אנו שבים וקוראים לממשלה לקיים מיד את החלטתה מחודש יולי האחרון לייבא 2,000 עובדים זרים".
השרה לשוויון חברתי אמרה כי "תוכנית הדגימות ממש הוכיחה את עצמה ויצרה חומת הגנה משמעותית עבור הקשישים, ועל כן עלינו להקפיד על שגרה של ריבוי בדיקות בדגש על העובדים שעוברים ממוסד למוסד. לשם כך העברתי בקבינט הקורונה החלטה על הכפלת מספר הבדיקות היומיות במוסדות השונים, כך שנבצע לפחות 24 אלף בדיקות מדי יום. טרם הגענו ליעד הזה".
לדברי כהן, "על מנת לשפר את הביצועים שלנו ביקשתי לאפשר למוסדות השונים להפעיל את אנשי הצוות הרפואי שהם מעסיקים כדי שהם יוכלו לבצע את הבדיקות בעצמם, וכך לעלות את קצב הדגימות ולסייע למערך הדגימות הלאומי. חשוב שנזכור שבמוסדות הללו נמצאת הקבוצה ברמת סיכון הגבוהה ביותר, והם עלולים להפוך בקלות רבה ל'חממות קורונה'. עלינו לעמוד על המשמר ולזהות ולבודד חולים שמגיעים למוסדות הללו כמה שיותר מהר, כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה".
ד"ר יואב יחזקאלי, שהחה ממקימי צוות הטיפול במגיפות במשרד הבריאות, אמר כי "כמעט שנה שמדינת ישראל מתמודדות מול נגיף הקורונה, ועדיין לא למדנו שום דבר. חלק מאוכלוסיית הסיכון הוא גם אוכלוסיית הקשישים ואנחנו חייבים להגן ולמקד את מאמצי המיגון בה. במקום להגן על בתי האבות והאוכלוסייה בסיכון, מקבלי ההחלטות מכניסים לסגר את כל המדינה אך מקריבים באותה נשימה את אוכלוסיית הקשישים. עד כה, הטיפול בקורונה במדינת ישראל הוא לא פחות ממלחמת יום כיפור של מקבלי ההחלטות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מתום הגל הראשון נערכות בקרות שבוחנות את הטיפול בקשישים וההקפדה על מניעת הידבקות. מיושמות תכניות חוסן לעובדים השחוקים, שעברו טלטלה רגשית, בעיקר במוסדות שעברו התפרצות, בסדנאות וגם טיפול אישי יותר. כדי להבטיח את האיתנות הכלכלית נבנו תמריצים בעיקר למוסדות שבהתקשרות עם משרד הבריאות. במקביל לעליית התחלואה באוכלוסייה הכללית, אנו רואים עלייה בתחלואה במוסדות הסיעודיים.
"אנו ממשיכים בפעילויות הבאות: תוכנית מגן אבות ואימהות שתפקידה מתן תקציב ייעודי וכן חלוקת אמצעי מיגון לכל שמהווים את אחד הגורמים המשמעותיים למניעת התפרצות והדבקה בעיקר בין אנשי הצוות ומעבר הדבקה לדיירים.
"בניית תוכנית מתוקצבת לבדיקות סקר של דיגום צוותים לפחות פעם בשבוע, ובהמשך לאחר מאומת אחד במוסד מהלך שמאפשר קטיעה מוקדמת של שרשראות הדבקה וכן איתור מוקדם של התפרצויות, טיפול מתאים בקשישים ואינטגרציה של קבלת המידע על תשובות ממעבדות.
"משרד הבריאות ע"י אגף גריאטריה הקים מערך של מחלקות קורונה במערך הגריאטרי במקביל לאשפוז הכללי עם תקנון צוות מיומן לטיפול זה. יש לציין שלצד קושי העברת מטופלים קשישים, עמד מתן טיפול נאות ומותאם להם ולשאר המוסד. נבנה מערך הדרכות למניעת זיהומים וקורונה ע"י אחיות הגריאטריות ונבנה מערך אחיות למניעת זיהומית שידריך וילווה את המוסדות".
