בחירות לכנסת מעוררות שתי סוגיות שנויות במחלוקת הקשורות בזכות ההצבעה. הראשונה היא מעין גחל רושף העלול להבעיר את המציאות התקינה פוליטית, והיא נוגעת למתן זכות בחירה לאוכלוסיות "מיוחדות". למשל - עולים חדשים, אסירים, מתמודדי נפש וכדומה. זהו דיון נפיץ ביותר והמאמר אינו עוסק בו, גם מתוך ההנחה שעורכים בכלי תקשורת לא ימהרו להסתבך בשאלות מגה-מוסריות שכאלו, ולכן לא יאפשרו במה פומבית לדילמה שעלולה להוביל לצליבתם הפומבית בכיכר העיר.
הסוגייה השנייה חשאית פחות וקלה יותר לעיכול, אבל גם ממנה בורחים – בעיקר גורמים פוליטיים – מפחד שיכעיסו בוחרים פוטנציאליים ומחשש לקיצור דרמטי באריכות הימים של מפלגות מסוימות. מדובר בשאלת הטלת חובת ההצבעה על אזרחי ישראל.
שיעור הצבעה בארץ גבוה יחסית, ובדירוג מדינות ה-OECD אנחנו במקום טוב באמצע עם 72%. כך או אחרת, סוגיית חובת ההצבעה והסנקציות שלצידה – חרף הצעות פה ושם – לא הפכה מעולם לאג'נדה מרכזית של אף מפלגה בישראל. מדוע? בעיקר בגלל חנוונות פוליטית, אבל גם משום טיעונים ענייניים.
המתנגדים טוענים שמדובר בסכנה לדמוקרטיה. לדעתם, הצבעה המונית תוביל לקלפי אוכלוסיות חסרות דעת ובינה, קיצוניות וגזעניות, שיביאו עימן חורבן דמוקרטי, כפי שאירע בגרמניה למשל. יש הסבורים שלהכריח את האדם ללכת לקלפי (בלשונו של ז'אן ז'אק רוסו "להכריח את האדם להיות חופשי!"), היא פגיעה בחירות הפרט. בנוסף, לטענתם הנאנסים להצביע יטילו לקלפי פתקים חסרי משמעות מתוך מחאה ורצון העם האמיתי ישובש.
כמעט 30 מדינות אירופיות ודרום אמריקניות "חשוכות" מטילות קנסות, עונשי מאסר, ציון "לא הצביע" בתעודת הזהות כאקט של קלון ומונעות חידוש רישיון נהיגה ממי שלא הגיעו לקלפי
מנגד, התומכים טוענים שחובת הצבעה תורמת לקיטון אי-השוויון המעמדי הממשלי. כיצד? מחקרים מראים ששיעור ההשתתפות בהצבעות גבוה יותר בקרב המעמדות הגבוהים (גם בקרב אוכלוסיות אידיאולוגיות הארד קור, הן מימין והן משמאל). ויש בכך היגיון: לאליטות יש הרבה להפסיד מממשל ואידיאולוגיה שאינם אוהדים ואינם משרתים את האינטרסים שלהן.
במקביל, המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך לא הולך לקלפי בגלל תחושת ניכור שמאופיינת ב"שום דבר לא יעזור והעשירים קובעים הכל". ומכאן שהצבעת המונים תביא לקיטון אי-השוויון המעמדי-ממשלי.
התדרוך הראשון של ועדת הבחירות לקראת מרץ
(צילום: לע"מ )
להצבעת המונים יש עוד יתרונות: היא תיתן לגיטימציה לנבחרים, תעניק יציבות למערכת הפוליטית הממשלית, ובה בעת תחזק יסודות דמוקרטיים אצל הנוער המתבגר. חובת ההשתתפות מעלה את אחוז ההצבעה ולכן מתקיים איזון פוליטי בין אידיאולוגיות של קצוות. היא גם תביא לחיסכון כספי ניכר אצל המפלגות, שלא יצטרכו להשקיע משאבים בשכנוע הבוחר ללכת לקלפי. ולבסוף, בלתי מוסרי לקבל יום שבתון בתשלום, אבל ללכת לעשות מנגל.
ומה קורה בעולם? כמעט 30 מדינות אירופיות ודרום אמריקניות "חשוכות" מטילות קנסות, עונשי מאסר, ציון "לא הצביע" בתעודת הזהות כאקט של קלון, מונעות חידוש רישיון נהיגה ולא מעסיקות בסקטור הציבורי אזרחים שלא הגיעו לקלפי ללא הסבר סביר. והאכיפה? בחלקה קשה ובחלקה מקילה.
פוליטיקאים ישראלים ממציאים לא אחת פייק-פתרונות לתחלואי המשילות: שינוי שיטות הבחירה והממשל, בחירות אזוריות, ממשלות של טכנוקרטים וכדומה. מולם עומדים פילוסופים של הדמוקרטיה, מומחים למדע המדינה, סוציולוגים פוליטיים וקול ההיגיון, ועונים להם: אל תחפשו טריקים מסובכים כשהפתרון מצוי מתחת לאף: כן, לחייב אזרחים להצביע!
- ד"ר שלמה צדוק הוא סוציולוג פוליטי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
