הריאיון עם ד"ר אולגה פוליאקוב
(צילום: שחר גולדשטיין)
אלוף-משנה ד"ר אולגה פוליאקוב, קצינת הרפואה היוצאת של פיקוד העורף, התייחסה הבוקר (יום א') לשבירת השיא השלילי במספר הנדבקים בקורונה בצה"ל. "אי אפשר להתנתק לגמרי ממדדים של התחלואה בארץ למרות שבצה"ל יש כלים מאוד יעילים להורדת התחלואה", אמרה אל"מ פוליאקוב בריאיון לאולפן ynet.
ביום רביעי שעבר דווח כי 1,340 משרתים בצבא נמצאו חיוביים לנגיף, ומספר המבודדים עמד על קרוב לעשרת אלפים. "בכל פעם שיש עלייה של התחלואה בכלל האוכלוסייה, גם בצה"ל יש עלייה בתחלואה ולכן בצה"ל מקבלים מהר מאוד החלטות ומגיעים לסדר ולבידוד יחידתי", ציינה אל"מ פוליאקוב.
- אתם לא מתרגשים בגלל הגיל הצעיר של החולים מההדבקות האלה?
"לא, קודם כל עדיין לא היו מקרים בינוניים או קשים בקרב החולים בצה"ל. אנחנו עדיין מתרגשים מתחלואה גבוהה, אבל יש לנו כלים מהר מאוד לטפל בזה".
- לתפישתך, צה"ל עשה מספיק כדי להילחם בקורונה?
"להילחם בקורונה בתוך צה"ל כמובן שכן, וגם אני כקצינת רפואה של פיקוד העורף חושבת שכל משימה שניתנה לצה"ל - צה"ל עשה אותה מצוין. אתה יכול לראות את זה גם בגל הראשון וגם בגל הנוכחי. נכון שלוקח זמן לגייס אנשים, להכשיר אנשים, ללמד אנשים, וכל מה שתלוי בצה"ל כמו גיוס כוח אדם, מתן משימה מיוחדת וייחודית - צה"ל יודע לעשות.
"כמובן שנדרש פה שיתוף פעולה גם של האזרח וגם של הגופים הנוספים. אני חושבת שפיקוד העורף זה הגוף היחיד שיכול לחבר בין המרחב הצבאי ובין גופים כמו משרד הבריאות, הרשות המקומית וכמובן אותם כוחות צה"ל שהוכשרו כרגע לטובת קטיעת שרשרת ההדבקות".
1 צפייה בגלריה
"פיקוד העורף זה הגוף היחיד שיכול לחבר בין המרחב הצבאי ובין גופים כמו משרד הבריאות"
(צילום: דובר צה"ל)
במסגרת המאבק להורדת התחלואה בצבא, בחרו בחלק מהיחידות לקנוס לוחמים בשל הפרת נוהלי הקורונה. כך למשל, בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל קנסו לוחמים על הפרות כמו אי-עטיית מסכה, הפרת בידוד ביחידה או הפרת הריחוק החברתי. גובה הקנס עמד על כ-100 עד 200 שקלים, אולם מלבד הנזק הכספי גרם גם לביקורת מצד חיילים והוריהם. "אפשר היה להסתפק בהשעיה מתפקיד לחימה והעברה זמנית למפקדה, למשימות תורנות או למנוע יציאה לקורסים", אמרו קרובים ללוחמים בגדוד.
ד"ר פוליאקוב אמרה בהתייחסה לנושא: "אני חושבת שגם משרתי צה"ל הם אזרחים, אזרחים שמצופה מהם התנהגות ראויה. מצופה גם מאיש קבע וגם מחייל להתנהג בהתאם להנחיות. ההנחיות הן גם של משרד הבריאות וגם של חיל הרפואה וצה"ל ולכן אנחנו לא שונים, אפילו מצופה מאיתנו הרבה יותר".
- נדמה לי שבגל הראשון צה"ל היה יותר בשליטה.
"אני חושבת שצריך להבין שהגל הראשון לא דומה לגל השני. הגל הראשון נשלט בעצם בסגר של גבולות המדינה והתחלואה הייתה מאוד מינורית. אני מזכירה שב-22 בפברואר הגיעו חולים חדשים, הראשונים, מספינה ביפן, ולאט לאט אנחנו התחלנו לקלוט חולים מחו"ל והמחלה כן התפשטה אבל בשליטה מסוימת, לכן אנחנו כאילו כל הזמן משווים האם הגל הראשון היה מנוהל יותר טוב.
"הגל הראשון היה מנוהל מצוין, אבל אי אפשר להשוות את הנתונים. אפשר היה להשוות בין המגפה בתוך המדינה ומגפה שמגיעה מחוץ למדינה. הניהול אחר לגמרי, ההתפשטות בתוך המדינה שקרתה מיוני עד עכשיו היא מורכבת מאוד, עברנו לאירוע לא רק רפואי, אלא אירוע חברתי וגם כלכלי. ולכן, גם לנהל אירוע בסדר גודל כזה הוא יותר מסובך ויותר מורכב".
- יש שליטה על המגפה בישראל?
"אני חושבת שכן, אבל צריך להבין שהדרך מאוד ארוכה. נכון שאנחנו הקמנו מפקדה ומפקדה מצוינת, עם משימות ברורות ואנשים יודעים את העבודה, אבל אנחנו צריכים שיתוף פעולה גם של האזרחים וגם של גופים נוספים וכמובן שאותן חקירות אפידמיולוגיות שהרבה מדובר עליהן בתקשורת, על הכישלון ועל חוסר יכולת, אפשר לבצע אותן במספרים נמוכים של תחלואה.
"אי אפשר לעשות חקירות אפידמיולוגיות יעילות ב-9,000 חולים חדשים ביום, כשעל 9,000 חולים יש עשרה לכל אחד לתחקר. זה 90 אלף חקירות ליום. לכן, אני חושבת שאנחנו נהיה במהלך השנה הקרובה בהתמודדות מול הקורונה. אנחנו כל הזמן נפעיל שיטת 'אקורדיון', יכול להיות שנצטרך לעשות סגרים דיפרנציאליים וגם פתיחות יותר איטיות ויותר נשלטות".
