לפני כמה חודשים ביקשה מרב מיכאלי להיפגש עם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי. היא הייתה אז חברת כנסת עצמאית, תלושה ממפלגתה, אחרי שהעבודה בראשות עמיר פרץ החליטה להיכנס לממשלת האחדות בעוד היא התעקשה להישאר בחוץ, כמו אסטרונאוט שהתנתק בחוסר רצון מחללית האם המקרטעת ממילא.
- כל מה שצריך לדעת על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
הפגישה עם חולדאי נקבעה בלשכתו בעירייה. חדורת מרץ ואנרגיות הסבירה לו מיכאלי במשך דקות ארוכות מדוע הוא חייב להתמודד לראשות העבודה ולסייע לה לשקם את המפלגה ואת המחנה החבול. "תרוץ", היא אמרה לו והבהירה שתעמוד לצידו, תהיה בת הברית שלו, ויחד יציעו אלטרנטיבה לכל מחפשי הדיור שהלכו לאיבוד במרחב הפוליטי.
חולדאי, שאפילו מקורביו מעידים שסף הסבלנות שלו מוגבל מאוד, הקשיב אבל שלל על הסף. "לא בא בחשבון", פסק באוזניה. "מפלגת העבודה זה מותג גמור. אין לו תקומה".
מיכאלי לקחה הימור, זה נכון, אבל כמי שעדיין סוחבת על עצמה את פצעי החיבורים והשריונים מהסבבים הקודמים, אי אפשר להאשים אותה
כמה חודשים חלפו ושוב צפה שאלת החיבור בין השניים – או השתיים - רק שהפעם היה מאוחר מדי. מיכאלי כבר יצאה לדרך בלי חולדאי. מי שאמור היה לשבת מאחורי ההגה, הפך עכשיו למי שממתין בתחנה לאיסוף.
השבוע הופעל על מיכאלי מכבש לחצים מכל עבר במטרה ש"תתחבר" לחולדאי וגם לעפר שלח. בחלק מהמקרים זה נעשה על ידי מי שעד לא מזמן ייעצו לבני גנץ להיכנס לממשלת האחדות עם בנימין נתניהו כי אין ברירה אחרת. מיכאלי שמעה אך פעלה אחרת.
העסקה שעמדה על הפרק לא הייתה חיבור קלאסי בין שתי רשימות גדולות או בינוניות, אלא מיזוג בין מפלגה בהמראה יחסית שעוברת את אחוז החסימה, לבין מי שלא. אם תרצו, מיכאלי התבקשה לסחוב על גבה את אלה שאינם עוברים. היא החליטה להניח להולכים. או יותר נכון להוביל אותם החוצה.
מפת המרכז שמאל מציעה היום שתי מפלגות שמאל (העבודה ומרצ) ושתי מפלגות מרכז (יש עתיד כחול לבן). מיכאלי לקחה הימור, זה נכון, אבל כמי שעדיין סוחבת על עצמה את פצעי החיבורים והשריונים מהסבבים הקודמים, אי אפשר להאשים אותה. ובכל מקרה, אם יתרחש מה שלא נראה סביר כרגע ומפלגת העבודה תימחק, זה לא יהיה בגלל עפר שלח ורון חולדאי.
בנט מרוויח בלי לשלם
השעות האחרונות של הגשת הרשימות לבחירות הן פרק פוליטי מרתק בבחישה שהתהפכה. אם יש דבר אחד שלא נראה בקלפים מאז הסתער ראש הממשלה בנימין נתניהו על תהליך ההלחמה הלא טבעי של הימין, הרי זו החבירה של חגית משה מהבית היהודי, המועמדת שנתניהו חפץ ביקרה, ליו"ר ימינה נפתלי בנט.
שיתוף הפעולה שלה עם בנט הוא סיפור מעניין בכמה רבדים. ראשית, משום שמי שעבדו קשה להביא לבחירתה לראשות הבית היהודי היו כל בכירי מחנה "אנטי בנט" בציונות הדתית, ובראשם המאסטרו של המגזר - נתניהו.
משה נבחרה לשם מטרה אחת בלבד: למנוע חיבור בין הבית היהודי לבין ימינה (היא התמודדה מול מקורבו של בנט ניר אורבך). בחירתה היוותה ניצחון פוליטי מרשים של נתניהו, שבחש באופן אינטנסיבי באחורי הקלעים ואף התגאה בתוצאה. הוא כבר היה על המסלול המהיר לחיבור גדול של כל הימין כדי להבטיח שלא יירשם בזבוז קולות, אבל דרמה של הרגע האחרון חירבה את התוכנית הזאת.
לא רק שבצלאל סמוטריץ' כשל בניסיונו לעמוד בראש גוש גדול של ציונות דתית על כל גווניה, הוא גם נותר עם מפלגה חרד"לית בעלת אגף קיצוני - איתמר בן גביר ועוצמה יהודית - שאפילו יו"ר הכנסת איש הליכוד יריב לוין הזדרז השבוע להצהיר שלא יהיו חלק מממשלת נתניהו.
בנט רשם פה ניצחון כפול. ראשית הוא הביא את הבית היהודי (מפלגה המונה כ-100 חברי מועצה ולא מעט פעילי שטח) ולא שילם כמעט מחיר. אבל חשוב מכך, ההישג הוא בכך שהבית היהודי לא תהיה חלק מאיחוד "הציונות הדתית" של סמוטריץ'.
מה שנתניהו מנע מבנט בפריירמיז של המפלגה הגיע עכשיו בדלת אחורית. בכל מקרה אחר, בנט היה משלם לפחות בשני מקומות בעשירייה הראשונה לבית היהודי. בסוף האירוע נגמר כמעט בחינם: חגית משה קיבלה הבטחה להיות שרה. נתניהו שוב לא רגוע בקשר לימין.
השחקן שמעניין את בלפור יותר מכל
אחד האתגרים הגדולים ביותר בקמפיין היא לבלום הידרדרות בסקרים ולהתחיל לטפס. יש לא מעט שחקנים פוליטיים שפתחו נמוך ולא הצליחו לעלות, או כאלה שפתחו נמוך ואז המשיכו להידרדר.
הכשל בהתמודדות עם האתגר הזה הוביל השבוע לגל הפרישות שמסמל היטב את הסיטואציה הטרגית של מחנה המרכז-שמאל. חולדאי ושלח ויתרו, דני יתום התפוגג, משה (בוגי) יעלון הכיר במציאות, עמיר פרץ עזב ומי יודע מה צופן העתיד לפרופ' ירון זליכה והמפלגה הכלכלית שלו שעדיין לא מתרוממת.
הגשת הרשימה של תקווה חדשה, אתמול
(צילום: אלי מנדלבאום, דוברות ועדת הבחירות המרכזית)
בזמן שמסביב כולם קורסים, היחיד שרשם השבוע חזרה אחרי ירידה והצליח לשמור על כוחו מבין המתמודדים החדשים הוא גדעון סער, שבכל הסקרים האחרונים חזר לעמדת תיקו מול יאיר לפיד. לא בכדי הוא השחקן המעניין ביותר מבחינת בלפור. הישג של 12 מנדטים ומעלה לסער יציב את נתניהו בבעיה. לכן האתגר הליכודי מסתכם כרגע בגיבוש אסטרטגיה שתוריד אותו לחד-ספרתי. בלי זה, מבין נתניהו, יהיה לו קשה להגיע ל-61.
