עזבו אתכם מדיבורים על הסגר (שאינו סגר), ההגבלות (שאינן הגבלות) והאכיפה (שאינה אכיפה). הופעתו של הנגיף שעבר שינויים גנטיים, או בשם העממי שהוצמד לו - המוטציה הבריטית - היא משתנה חדש, המשנה לחלוטין את כללי המשחק במאבק בקורונה ומנחית את האנושות בחבטה חזרה לקרקע המציאות, שלרגע קצר וחולף היה נדמה לנו, שנמצאת שוב תחת שליטתנו. אז זהו, שלא.
ביום שישי התברר כי 23 ישראלים מיישובים שונים, חילונים, חרדים וערבים, נושאים את הנגיף הזה. רק שישה מהם, ככל הנראה, שהו באחרונה בחו"ל. עוד מאות דגימות חשודות נמצאות עדיין בתהליך בדיקה במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות. כלומר ייתכן – או יותר נכון, סביר מאוד להניח – שזהו רק קצה הקרחון, ועוד מקרים רבים כאלה יתגלו בזמן הקרוב.
גילוי הנגיף המשודרג, שנושא מספר גדול במיוחד של שינויים גנטיים באזורים שונים ברחבי המדינה, הופך את הדיון בנזקים הפוטנציאליים שהוא עלול לגרום ובאופן ההתמודדות הנדרש מולו לבהול. המידע עליו נמצא עדיין בבדיקה מדעית מקיפה, אבל לפי מה שמסתמן הזן הזה (וזן נוסף דומה לו, שהתגלה בדרום אפריקה) הוא צרה צרורה: מיוחסת לו יכולת הדבקה יעילה ומהירה יותר מהנגיף הוותיק, שגרמה בשבועות האחרונים לתחלואה חסרת תקדים באנגליה, שבה זוהה לראשונה, ונטען כי הוא מדביק יותר ילדים, שעלולים בתורם להפיץ במהירות רבה יותר את המחלה.
בנוסף, לנגיף הזה יש מאפיינים ייחודיים נוספים שמהווים סיבה לדאגה, ובהם עומס נגיפי גבוה במיוחד אצל מי שנדבק בו.
שילוב בין הירידה באספקת החיסונים לבין קצב ההדבקה הגובר, במקביל לסימני השאלה עד כמה החיסון יהיה יעיל כנגד המוטציה החדשה, מחייב אותנו לנקוט לאלתר כל צעד אפשרי
אף על פי שהוא לא גורם, ככל הנראה, למחלה קשה יותר מקודמו, התפשטות הזן החדש במספר רב של מדינות מעידה על כך שמדובר בשחקן חדש ומשמעותי שעלה על המגרש. לא בכדי פרסמה הסוכנות האירופית לבקרת מחלות בשבוע שעבר אזהרה חמורה לגבי הזנים החדשים וקבעה שמדובר באיום ממשי, בשל יכולת ההדבקה הגבוהה שלהם שעלולה להטיל עומס חריג על מערכות הבריאות.
צוות מדענים מבית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון קבע כי ללא צעדי מניעה חדשים, ההדבקה המוגברת בנגיף תוביל בבריטניה ליותר אשפוזים ומקרי מוות מקורונה ב-2021 מאשר ב-2020.
במובנים רבים, נגיף מהיר יותר עלול להיות בעל השפעה גדולה יותר על בריאות הציבור מנגיף אלים יותר, משום שהוא משפיע בהגדרה על מספר רב יותר של אנשים, ועלול להשפיע לרעה על התחלואה בתוך זמן קצר. ככל שחולה בקורונה מדביק יותר אנשים, מכיוון שהנגיף שהוא נושא מידבק יותר, צפוי מספר המקרים המאומתים לזנק.
פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן צופה שאם המוטציה החדשה מידבקת "רק" ב-50% יותר מהנגיף הרגיל – 100 מאומתים יומיים היום יהפכו ל-9,000 באמצע פברואר. קצב העלייה הגבוה ביותר בהדבקה בישראל נרשם בימים האחרונים בגילי 0 עד 20, מה שיכול לרמוז על קשר בין השינוי במאפייני ההתפשטות למוטציה הזאת.
מנכ"ל משרד הבריאות מתייחס למוטציה של נגיף הקורונה
(צילום: לע"מ )
כדי לנסות להביס את הוורסיה החדשה של הנגיף חייבים לפעול בדיוק כמוהו – במהירות. בניגוד לחודשים האחרונים, שבהם התנהלה המערכה נגד הקורונה לאיטה והחלטות קריטיות נלקחו, משיקולים פוליטיים ואחרים, תוך שינויים בלתי פוסקים ולעיתים באיחור רב, ההחלטות בתקופה הקרובה צריכות להתקבל עם פחות רגישות והרבה יותר נחישות. למזלה, מחזיקה ישראל חבילה שלמה של אסים, החיסונים, וזה הזמן לשלוף את כולם מהשרוול ומהר.
עד כה קצב החיסונים בישראל ראוי לכל שבח, אולם שילוב בין הירידה הצפויה באספקת החיסונים לישראל לקצב ההדבקה הגובר בתנאים של סגר מדומה, במקביל לסימני השאלה עד כמה החיסון יהיה יעיל כנגד המוטציה החדשה, אם בכלל (שיקבלו מענה רק בעוד מספר שבועות), מחייב אותנו לנקוט לאלתר את כל הצעדים האפשריים כדי להוריד את מקדם ההדבקה. התמהמהות בנקיטת צעדי המנע הנדרשים עלולה להעניק למוטציה יתרון, ולכן האופן שבו תבחר המדינה להתנהל בחודש הקרוב הוא קריטי.
אז מה צריך לעשות? בראש ובראשונה – להמשיך לחסן חלק גדול ככל הניתן מהאוכלוסייה, ובמקביל למנוע בכל מחיר את התפשטות הזן החדש: להדק את ההגבלות, לסגור את מערכת החינוך, למנוע כניסת חולים לישראל ולנטר באופן הדוק את התפשטותו בקהילה. בלי כל אלה לא נצליח להדביק את קצב ההתפשטות. אנחנו והקורונה במרוץ צמוד. כדי להישאר בחיים, חייבים לתת עכשיו את הספרינט של החיים.
- שרית רוזנבלום היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
