הפנים שמאחורי הקורונה: הרב יעקב קולדצקי (69) מבני ברק מת בסוף חודש אפריל השנה, בסופו של גל הקורונה הראשון. בנו מנחם קולדצקי (37) ממודיעין עילית, איש תקשורת חרדי ועורך אתר "אקטואליק", סיפר על השתלשלות האירועים שהביאו למותו והפציר באנשים, ובעיקר בצעירים, שלא לזלזל בהנחיות ובסכנה. "עד לאיפה תגיע האדישות? אנשים מקפידים על רמזור אדום אבל מסוגלים לעבור על איסורים פשוטים יותר שעלולים להרוג, הוא אמר.
קולדצקי סיפר שאביו טס לארה"ב לפני פורים למסע התרמה במסגרת תפקידו כמגייס תרומות למוסדות הקהילה, "כשעוד אף אחד לא הבין מהי הקורונה". לדבריו, "הוא הגיע בפורים לברוקלין שבניו יורק, אזור חרדי מאוד שסביב חגיגות הפורים קיבל מכה קשה כאשר מאות נדבקו בישיבות, בבתי כנסת ובמסיבות בקהילה. המסע היה מאוד מוצלח, אבי היה כמעט היחיד שהתרים.
"אך לאחר שלושה ימים החלה בהלה גדולה, כל בתי הכנסת הגדולים נסגרו", הוסיף קולדצקי. "הוא הבין שהוא חייב לטוס חזרה, לקח לו זמן עד שהוא השיג טיסה הביתה. בינתיים כשדיברנו איתו בטלפון שמענו שהוא משתעל בכבדות והבנו שאולי הוא נדבק בקורונה. כשהוא הגיע לארץ אף אחד לא בדק אותו ועוד לא ידעו איך להתייחס לנכנסים בשערי נתב"ג".
קולדצקי סיפר כי אחותו "לקחה אותו משדה התעופה הביתה כשהיא מסתכנת ועוטה מסכה. היינו בחרדה מטורפת, אשתי הייתה בחודש התשיעי להריונה ורצו לי כבר סרטים בראש לגבי האפשרות שאבא שלי יהיה מורדם ומונשם. בשבוע האחרון של חודש אדר, במוצאי שבת, חגגתי את יום ההולדת שלי בבית וכל המשפחה בירכה אותי בטלפון".
הוא הוסיף: "אמא שלי התקשרה ואמרה שאבא לא מפסיק להשתעל. התקשרתי למד"א בלחץ וביקשתי שיבדקו אותו ונאמר לי שיבדקו אותו רק בעוד חמישה ימים. הפעלתי קשרים דרך עסקנים והצלחתי לארגן לו בדיקה תוך 24 שעות. ביקשתי ממד"א שיפנו אותו לבית החולים כי היה לו רקע של התקף לב. מד"א לקחו אותו לבית החולים מעייני הישועה שם הובהר להם שאין מקום והוא הועבר לבית החולים בילינסון.
"בבילינסון, אחרי כמה שעות הרופא החליט לשחרר אותו בטענה שאין לו קורונה כי הוא רק משתעל וסובל מחום אבל אין לו קוצר נשימה. צריך להזכיר שבאותו זמן באמת הרופאים בבתי החולים לא ידעו מספיק על המחלה", אמר קולדצקי.
"בסוף השבוע לאשתי היו צירים וכבר טסנו לבית החולים, הלידה הסתבכה קצת והתקשרתי לאבא שלי בשביל שיתפלל. אחרי חצי שעה הלידה עברה בשלום והצלחתי לבשר להם שנולדה נכדה. אבא בירך אותי לרגל הולדת בתי וזו הייתה השיחה האחרונה שלי אתו", שחזר קולדצקי.
"למחרת אבא סבל מחום גבוה מאוד והשתעל. הוא הזמין לעצמו אמבולנס ופינה את עצמו לבית החולים בתל השומר. מאז שאבי הגיע לבית החולים היינו כל המשפחה במתח, לא אפשרו לנו להיות בבית החולים. ניסיתי להתקשר אליו המון פעמים אך הוא לא ענה ולבסוף התקשרנו לבית החולים ונאמר לנו שהוא מאושפז במחלקת טיפול נמרץ קורונה.
"אחרי כמה שעות התקשר אלינו מנהל המחלקה וסיפר לנו שאבא הגיע לבית החולים וקרא תהילים במשך שלוש שעות עד שהתמוטט והם נאלצו להרדים ולהנשים אותו", אמר קולדצקי. "באותו רגע עולמי קרס עליי, מצד אחד שמחתי שאשתי הגיעה בדיוק הביתה עם ילדתי הטרייה מבית החולים, ומהצד השני אבי היקר והאהוב מורדם ומונשם בבית החולים כאשר אין לי מושג מה עובר עליו. יצאתי למרפסת, הסתכלתי לשמיים והתחלתי לבכות ולנסות לעכל את המצב".
קולדצקי סיפר שאביו היה מורדם ומונשם במשך חמישה שבועות. הרופא המטפל עדכן את בני המשפחה במצבו פעם ביום. "לפני ליל הסדר התקשרנו אליו לשיר לו 'מה נשתנה' כאשר אנחנו לא יודעים אם הוא שומע ואיך הוא מגיב. במשך השבועות בהם אושפז לא ניתן לנו לבקר אותו למרות שהתחננו ופנינו בלי סוף", הוא אמר.
"אני אוכל את עצמי עדיין על כך שהוא נרקב שם כל כך הרבה זמן עם עוד 60 חולים קשים בתוך החניון המזוהם ללא הפרדה", הוסיף קולדצקי. "לא העבירו אותו לשיקום בגלל שאז הייתה הוראה מטופשת שעד שאין בדיקות שליליות הוא לא יכול לצאת לשיקום, וכך הוא נשאר עם כל החולים וספג את החיידקים של כולם".
קולדצקי המשיך וסיפר על הפרידה הקשה מאביו: "בשלב מסוים לפני יום הזיכרון הודיעו לנו שהוא בקריסת מערכות וקבעו איתנו מועד שבו נוכל לבוא להיפרד. המועד לא הגיע ובלילה של 28 באפריל, ביום הזיכרון, התקשרו מבית החולים להודיע שהמצב ממש קריטי. רעדתי כולי ולא הייתי מסוגל לנהוג. אשתי נהגה לבית החולים וכשהגענו לבשנו את כל ציוד המיגון, הערדליים וחליפות המגן. נכנסנו פנימה, האחות הזיזה את הווילון וחשכו עינינו למראה אבא שוכב במיטה מורדם ומונשם. ראו את הסבל על הפנים ועל הגוף שלו ואת האצילות שלו.
"אני והאחים שלי בכינו וקראנו יחד את התפילה והמצווה שהוא כה אהב והקפיד עליה - 'שמע ישראל'. התחננו ובכינו שיישאר איתנו ושאלנו ללא הרף מה עשו לו, כי לא ראינו אותו כל כך הרבה זמן והוא השתנה כל כך", הוסיף קולדצקי. "האחות הוציאה אותנו החוצה וחזרנו הביתה, התארגנו והתקלחנו ובאמת רק בערב יום העצמאות הודיעו לנו שהוא נפטר. זה היה הרגע הכי קשה בחיים שלי. אבא היה איש מיוחד, אדם גדול בתורה שהאיר פנים לכל אדם. הקפיד לתת צדקה לעניים דרך מתן בסתר, צנוע וירא שמיים.
מנחם קרא לאנשים שלא לזלזל בהנחיות הקורונה ולקחת אחריות גם על המבוגרים. "כשאני רואה אנשים שמכחישים את הקורונה זה משגע אותי, אני מנסה להזהיר את הציבור ברשת להקפיד על הנהלים ולהבין שמדובר בחיי אדם. אני סופג ברשת וברחוב השמצות והמון תגובות קשות למרות הטרגדיה שעברתי", הוא סיפר. "אומרים לי שהשתגעתי ומה אני נבהל מקורונה, זה שום דבר וקונספירציה והמדינה רצתה להרוג אנשים כדי לתחזק את המחלה.
"הגדילו לעשות כמה אנשים שלא התביישו וכתבו לי שאני משתמש במוות של אבא שלי לצרכים פוליטיים", הוא הוסיף. "אני קורא לציבור מכל המגזרים לקחת אחריות על המבוגרים שנמצאים בקבוצת סיכון ולא להגיע למקומות בהם עלולים להידבק. הצעירים חייבים להבין שגם אם להם לא יקרה כלום, הם יכולים להרוג עם חוסר אכפתיות את הקרובים שלהם או סתם אנשים. ההקפדה על המסכות כשאדם מבוגר נמצא לידכם היא חובה, אתם חייבים להציל את החיים שלהם גם אם הם, המבוגרים, לא מבינים את ההיגיון".
לדבריו, "בשביל חייל אחד החזרנו אלף מחבלים. ממתי הפכנו לקניבלים שלא אכפת להם מאנשים אחרים? עד לאיפה תגיע האדישות? אנשים מקפידים על רמזור אדום אבל מסוגלים לעבור על איסורים פשוטים יותר שעלולים להרוג".
קולדצקי סיפר גם על התחושות הקשות במגזר החרדי בעקבות הטענות על התנכלות: "הציבור החרדי עבר במהלך משבר הקורונה דה-לגיטימציה קשה. במקביל לזה ששאר האוכלוסייה הפרה את הנהלים התקשורת בחרה להציג ולמצוא את ההפרות דווקא אצל החרדים. נוצרו תחושות קשות במגזר שמתנכלים אלינו ספציפית. רוב הציבור החרדי מקפיד ושומר על הכללים ומבין את החשיבות. כמו בכל מגזר אחר, גם אצלנו היו כאלו שהחליטו לצפצף על הכללים.
"למגזר הערבי בו התקיימו חגיגות רבות משתתפים אף אחד לא התייחס עד שלא עלה אחוז התחלואה שם, העדיפו לחפש חתונות בבעלז. שואלים אותי הרבה מדוע יש כל כך הרבה נדבקים במגזר החרדי והערבי ולא אצל החילוני. חייבים להבין שהמגזר החרדי והערבי בשונה מהמגזר הכללי, מתפלל כמה פעמים ביום, נפגש בחללים סגורים, חי בתא משפחתי גדול יותר וכמובן שסיכון ההדבקה גבוה יותר. אך הנגיף לא מבחין בין דת לדת והא מסוכן לכולם".