בעוד יומיים ייערכו הבחירות לכנסת ה-24, אולם בניגוד לעבר - אחרי סיום ההליך הדמוקרטי ייספר נתון חסר תקדים של הצבעות במעטפות כפולות. הסיבה העיקרית לכך נעוצה בעובדה שנגיף הקורונה דורש מחולים וממבודדים הצבעה בקלפיות ייעודיות. מהן המעטפות הכפולות, כיצד הן נספרות והאם הן יכולות לגרום למהפך בתוצאות?
מהי הצבעה במעטפה כפולה?
הצבעה במעטפות כפולות היא שיטת הצבעה שנועדה לאפשר לבעלי זכות הצבעה לממש את זכותם בקלפי שאינה סמוכה למקום מגוריהם. בשיטת ההצבעה הנהוגה בישראל, כל בעלי זכות ההצבעה משובצים לקלפי ידועה מראש, הסמוכה למקום מגוריהם, והם רשאים להצביע רק בה. אולם רבים מבעלי זכות ההצבעה אינם מסוגלים להצביע בקלפי שאליה שובצו מכל מיני סיבות כאלה ואחרות. הצבעה במעטפות כפולות מאפשרת להם להצביע בכל זאת תוך שמירה על חשאיות ומניעת הצבעה כפולה.
מי רשאי להצביע במעטפות כפולות?
חיילים, שוטרים, אסירים, ימאים, נציגים דיפלומטים של מדינת ישראל ונציגים של הסוכנות היהודית וקק"ל המוצבים מחוץ למדינת ישראל שמצביעים בקלפיות בנציגויות ישראליות ברחבי העולם וכן בני זוגם וילדיהם עד גיל 20. חברי ועדת קלפי מכהנים שעובדים בקלפי יותר מ-6 שעות ברצף רשאים להצביע בקלפי שבה עבדו.
גם מזכיר ועדת הקלפי, סדרן, אב בית ומאבטח רשאים להצביע בקלפי שבה הם עובדים. עובדי ועדת הבחירות רשאים להצביע בכל קלפי. מוגבלים בניידות, על סמך הצהרתם, רשאים להצביע בקלפיות נגישות מיוחדות ברחבי המדינה. נשים ששוהות במעון לנשים מוכות, מאושפזים וצוותי רפואה ששוהים בבתי החולים רשאים, בתנאים מסוימים, להצביע בקלפי מיוחדת המוצבת במוסדות אלה. השנה מצטרפים לרשימה גם חולי ומבודדי קורונה ודיירי בתי אבות.
כיצד מתקיימת ההצבעה?
ההצבעה במעטפה כפולה מתבצעת כמו הצבעה רגילה, אך בניגוד להצבעה רגילה, שבה המעטפה האטומה מוכנסת ישירות לקלפי, היא מוכנסת לתוך מעטפה חיצונית נוספת שעליה נרשמים פרטי הזיהוי של המצביע.
היכן נספרות המעטפות הכפולות?
המעטפות הכפולות מועברות לאתר ספירת הקולות של ועדת הבחירות המרכזית, שלה גישה לכל בעלי זכות ההצבעה. בוועדה מוודאים שהמצביע המזוהה על כל מעטפה לא הצביע פעם נוספת בקלפי המיועדת לו, מסמנים אותו כמי שהצביע, מוציאים את המעטפה האטומה עם פתק ההצבעה ומערבבים אותה עם מעטפות אחרות, ובסוף סופרים את הקולות של כל המצביעים כמו בקלפי רגילה.
בבחירות לכנסת ה-23 עמד מספר המצביעים בקלפיות מיוחדות על כ-330 אלף. הפעם קיים צפי לכ-500 עד 600 אלף הצבעות במעטפות כפולות, כלומר כ-12% מבעלי זכות הבחירה. לפי ההערכה מדובר במספר אדיר של כ-15 מנדטים שיכולים לשנות באופן משמעותי את המפה הפוליטית.
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מזהירה מפני הבעיות של המעטפות הכפולות - בין השאר בגלל המספר חסר התקדים שלהן בבחירות לכנסת ה-24. לדבריה, "הבעיה הראשונה היא שאת המעטפות הכפולות לא סופרים בקלפי אלא בוועדת הבחירות המרכזית בכנסת, כלומר צריך לשנע את הארגזים ולהעביר לכנסת. ארגז שנוסע נמצא בסיכון כי מישהו יכול להוסיף לו או להוריד לו מעטפה".
"הבעיה השנייה היא שקלפי שיש בו מעטפות כפולות זו קלפי שלא יודעים מי אמור לבוא להצביע בה ואין בה רשימות מסודרות. אחת האינדיקציות הכי טובות לבדוק אם היו זיופים, זה לדעת כמה אחוזי הצבעה היו בקלפי לפי הרשימות ומספר האנשים שהצביעו, אך בקלפי עם מעטפות כפולות לא ניתן לדעת את האחוזים וכשלא יודעים את האחוזים, אי אפשר לדעת אם היו זיופים. בקלפי רגילה, כשרואים שיש שיעור הצבעה גבוה כמו 97%, זה יכול להיראות חשוד".
בעיה נוספת בעניין המעטפות הכפולות עלולה להיגרם בשל השימוש באפליקציית ה"אלקטור", הוסיפה אלטשולר. "נניח שמפלגה מסוימת יודעת מי האנשים שאמורים להצביע לה. בשש בערב ביום הבחירות היא יכולה לעשות טלפונים למי שלא הצביע, לאסוף את תעודות הזהות שלהם וללכת להצביע במקומם בקלפי נגישה".
אלטשולר מסבירה כי שימוש במעטפות כפולות עלול לגרום לזיופים בבחירות מחד, ומבהירה כי יש לשמור שגורמים שונים לא ינצלו לרעה את המעטפות ויבססו טענות לזיופים בגינן. "הרשתות החברתיות מוצפות בהאשטאג 'מעטפות כפולות', עדות לחוסר אמון בוועדת הבחירות המרכזית, ואנחנו רואים בימים האחרונים התגברות של ההאשטאג הזה בתור ביסוס לזיופים.
"גם אם מערכת הבחירות תהיה נקייה לגמרי, יש מי שישתמש בעניין המעטפות הכפולות כדי להגיד שהבחירות היו מזויפות וזה דומה לטענה של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב. גם בנט, אחרי הבחירות של אפריל 2019 כשלא עבר את אחוז החסימה, ניסה במשך שבועיים לייצר ספירה חוזרת בין השאר של המעטפות הכפולות כי הוא חשב שהוא ימצא את הקולות החסרים לו".
דבר נוסף שעלול להוביל לטענות על זיופים בעקבות המעטפות הכפולות הוא עיכוב בספירת הקולות. לדברי שוורץ אלטשולר, "יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס טענה כי עד יום שישי בצהריים יסיימו לספור את הקולות, וח"כ שלמה קרעי מהליכוד, שחבר בוועדת הבחירות, אמר שיסיימו עד חמישי בצהריים. הפעם זה ייקח הרבה יותר זמן עד שיגיעו התוצאות בגלל ספירת המעטפות הכפולות. אם הספירה לא תסתיים עד יום שישי, היא תימשך רק ביום שני הבא בגלל חג הפסח. הפער הזה בין מועד הבחירות לפרסום התוצאות יכול להביא לטענות לזיופים".
"הדרך למנוע זיופים היא לאבטח היטב את ההגעה של השקים מהקלפיות לכנסת גם במצלמות שאמונות על תהליך הספירה. החשיבות של הפיקוח ושל השקיפות היא מאוד גדולה. מאוד חשוב גם להשוות מאיפה באו המצביעים בקלפיות של המעטפות הכפולות ובמקביל צריך להתחיל לסמן ברשתות החברתיות כמו שעשו בארה"ב את כל מי שטוענים שהבחירות זויפו. צריך גם לסמן חשבונות של כל אלה שיוצרים תיאוריות קונספירציה. אם מישהו ינסה לעשות סוג של קונספירציית זיופים לבחירות, צריך לעצור את זה ולחסום את זה".
ד"ר חיים ויצמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה והמכון למדיניות ואסטרטגיה מסביר כי למעטפות הכפולות בדרך כלל אין השפעה על תוצאות הבחירות הסופיות. עם זאת, הוא סבור כי במקרים של תוצאות צמודות הן כן עשויות להשפיע. לדבריו, "המקרה הכי מפורסם היה בבחירות ב-1996, כשהצבענו בשני פתקים והלכנו לישון עם זה שפרס היה ראש הממשלה וקמנו עם נתניהו וזה היה בגלל המעטפות הכפולות של החיילים. המעטפות הכפולות הביאו למהפך הזה בין פרס לנתניהו שניצח בקולות בודדים, פחות מאחוז אחד.
"בבחירות לכנסת ה-19, אחרי ספירת המעטפות הכפולות, עבר מנדט אחד מרע"מ-תע"ל למפלגת הבית היהודי. מעבר המנדט בעקבות ספירת קולות החיילים העניק לגוש ימין-דתיים את המנדט ה-61. בכנסת ה-20 בנט ביקש לספור ושוב ושוב את המעטפות הכפולות וזה לא עזר לו והוא לא עבר את אחוז החסימה".
ד"ר ויצמן הוסיף: "הפעם אנחנו מדברים על שישה מיליון בעלי זכות בחירה וכמעט 600 אלף מעטפות כפולות, זה עשוי להשפיע על התוצאות. היום זה לא רק בחיילים, זה כל המבודדים וכל אלה שיחזרו מחו"ל ויצביעו בנתב"ג וכל החולים ואנחנו לא יודעים איך זה יתנהל. הפעם 'חיים יבין' לא יוכל להגיד בעשר בלילה 'מהפך'. אפשר ללכת לישון בשקט כי לא נדע כלום יומיים-שלושה אחר כך כשיגמרו לספור את המעטפות הכפולות. זה כמובן לא ימנע מכל כלי התקשורת לפתוח בעשר בלילה את שידורי המדגם, אבל המשמעות של המדגם הפעם תהיה פחותה בגלל המספר הרב של המעטפות הכפולות".
