בזמן שבכנסת ממשיכים להתקוטט סביב גודלו של תקציב המדינה והאפשרות לבחירות, הדחייה בהצבעה ממשיכה לפגוע בשכבות החלשות ביותר באוכלוסייה. הדחייה במועד אישור התקציב משאירה את ישראל עם גירעון ענק ובמחסור במשאבים בתחומי החינוך, הבריאות והתשתיות - והטיפול בכך עלול להוביל לגזירות נרחבות שיכלו להימנע אילו התקציב היה עובר בימים אלה באופן מסודר.
בכלא אופק, המיועד לנערים, כבר שנים ש-1 בספטמבר הוא חג עבור האסירים שמרגישים לרגע בדיוק כמו חבריהם שמתחילים את שנת הלימודים. כעת, בשל סערת התקציב, 1,600 מורים בתוכנית היל"ה שפועלת בין כותלי הכלא, נמצאים בחוסר ודאות לגבי המשך תעסוקתם.
סגירת התוכנית עלולה להשפיע על הנערים שימצאו את עצמם ללא מסגרת לימודית - ולא יוכלו להשלים את בחינות הבגרות בדרך לשיקומם. "מאז שנכנסתי לפה, בית הספר הפך להיות חלק מרכזי מהחיים שלי, למרות שלא למדתי מכיתה ב'", סיפר ד' (16) שמרצה עונש מאסר אך שואף לאחר שחרורו לפנות לתחום לימודי הקרימינולוגיה. "לא יכול להיות שבגלל פוליטיקה ייקחו את בית הספר שהציל אותי כאן, יש פה עוד ילדים שרוצים צ'אנס להצליח".
"צריך להבין שמרבית הנערים כאן לא למדו בבתי ספר רגילים לפני כניסתם לכלא", הסבירה ראש תחום החינוך בכלא, רב כלאי שירה בן שושן. "הם לא רק לומדים את המקצועות שבחרנו ללמד כמו עברית, אנגלית, מתמטיקה, אזרחות חוקי התעבורה, שיעורי שואה ואומנות, הם גם רוכשים כלים ללמידה, מה שלא היה להם בחוץ. מדובר בנוער שקוף שאף אחד לא יילחם בשבילו מלבד המורים האלה, כי הם באים ממשפחות קשות יום. אם יסגרו את התוכנית הזו - לא יהיה מי שילמד אותם".
לדברי בן שושן, האסירים המבוגרים יותר כבר התעדכנו על פיטורי המורים, אך הצעירים שבהם כלל לא יודעים שקיים חשש שבית הספר לא ייפתח בעוד שלושה שבועות. "כבר עכשיו, בעודם בחופשה, יש אסירים שאומרים לי שבית הספר חסר להם".
רק בשנה החולפת ניגשו האסירים בכלא אופק ל-300 בחינות בגרות. ד', יחד עם האסיר נ' שהספיק לסיים 12 שנות לימודים בזכות התוכנית בכלא, היו אמורים להיכנס השנה לכיתות כדי לסייע לחבריהם בלימודים. "אני פה כבר שמונה חודשים ועוד שנייה משלים את הלימודים כדי לפתוח דף חדש כשאצא מכאן. אם לא יהיו לנו לימודים, גם לא יהיו 'דפים חדשים' עבור רובנו. בלעדי התוכנית הילדים יצאו מכאן לרחוב במקום לצבא".
הוא הוסיף כי "רק כשנכנסתי לפה הבנתי ששווה לי להשקיע בלימודים. למדתי אזרחות והיום אני מכיר את הזכויות שלי ומבין. נכנסתי לכאן בלי ידע באנגלית, והיום אני כבר מצליח לדבר וקיבלתי 93 בציון הסופי. בחוץ לא האמינו בי, וכאן כן. בכל יום אני אומר תודה למורים. הפרויקט נתן לי כלים להצלחה, והבאתי נחת להורים שלי לראשונה בחיי. לא האמנתי שזה יקרה, אבל כאן לימדו אותי להאמין בעצמי".
התוכנית שמנעה מילדי עולים לנשור ממערכת החינוך מוקפאת
בחברה למתנ"סים, למשל, מסייעים לילדים למשפחות יוצאי אתיופיה לצמצם את הפערים דרך פעילויות חברתיות וחוגים משולבים בתוכנית "מפתחות" שגם היא נמצאת בסכנת סגירה. אליסה טנגה, ששניים מילדיה משתתפים בפעילויות התוכנית, אמרה כי בלעדיה לא הייתה מצליחה לממן את פעילויות אחר הצהריים.
"הבן הגדול שלי בתוכנית מאז שהוא בכיתה א'. בכל שבוע הוא מחכה לחוג הגיטרה שלו, בשבילו זה לא רק חוג העשרה, זה האושר שלו וזה מה שמפתח אותו", שיתפה. "יש לי חמישה ילדים, ואני לא יכולה לממן לכולם את החוגים. הם הולכים לבית הספר, ושם לכל ילד יש חוג. ומה נשאר להם? הם יחזרו הביתה ולא תהיה להם שום תעסוקה וסיכוי להתפתח כמו לשאר הילדים? זה ממש מייאש, איך אפשר לעצור תוכנית כזאת? אנחנו מפחדים מהשנה הבאה".
גם תוכנית "מחוברים", שהוקמה בתחילת 2019 על ידי משרד החינוך בעקבות ריבוי תקריות אלימות בין נוער עולה, שאף הגיעו לרצח, צפויה להיסגר בסוף החודש ולהותיר ילדים רבים ללא מסגרת. התכנית נועדה בין השאר גם למנוע נשירה ממערכת החינוך ולהחזיר את בני הנוער העולים, לפעילות נורמטיבית בקהילה.
סטפן, תושב ירושלים שבנו משתתף בתכנית, סיפר: "הבן שלי החליט יום אחד שנמאס לו מבית הספר, הוא התחיל להסתובב עם גורמים מפוקפקים ולהסתבך עם סמים ואלכוהול. לא ידענו איך לעזור לו, וכשנכנס לתוכנית הוא קיבל את כל הסיוע והתמיכה שהיה צריך, חזר לבית הספר ולחיים השגרתיים", והודה כי הוא חושש מסגירת התוכנית.
"התוכנית הזו הצליחה למנוע פעילות שלילית בקרב בני הנוער העולים, ובמקום להרחיב אותה, ממשלת ישראל בוחרת להפסיקה בפתאומיות", אמר אריאל קנדל, מנכ"ל עמותת "קעליטה", ארגון הגג של עולי צרפת בישראל. "ההורים העולים עסוקים מדי באולפנים, בחיפוש מקום עבודה ובקשיי ההגירה היומיומיים, ולא תמיד ערים לכך שילדיהם עלולים להיות בסיכון".
מלבד תוכניות החינוך בבתי הכלא ובמתנ"סים שיאפשרו לאלפי ילדים ובני נוער להתחיל את חייהם הבוגרים בנקודת פתיחה טובה יותר - הסחבת בתקציב תביא גם לעיכוב בהרחבת כבישים ובסלילת כבישים חדשים, עיכוב בהקמת הרכבות הקלות והנחת מסילות ברזל, ופגיעה בשיפור המצב במערכת החינוך: מהקטנת הצפיפות בכיתות ועד העלאת רמת המורים לפחות עד החורף.
בנוסף תידחה תוספת של אלפי מיטות בבתי החולים ואמצעים חדשניים שמחכה עוד מתקופתו של שר האוצר הקודם משה כחלון, וכן העלאת קצבאות הקשישים שנשחקו עוד ועוד בשנים האחרונות צפויה להיגנז.
בישיבת הסיעה של כחול לבן קרא גנץ לאשר את הצעת החוק לדחיית אישור התקציב ב-24 השעות הקרובות, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו התעקש כי הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לאשר תקציב רק עד סוף השנה.
פורסם לראשונה: 22:47, 10.08.20