צרפת הודיעה בצהריים (יום ד') כי היא מצטרפת לתמרונים הצבאיים המשותפים של יוון, קפריסין ואיטליה במזרח הים התיכון, בצעד שנתפס כמפגן כוח מול טורקיה, בצל העימות ההולך ומחריף בינה לבין יוון על שליטה במרבצי הגז באזור. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הזהיר במקביל כי ארצו נחושה לעשות את כל הדרוש כדי לשמר את "זכויותיה" בים התיכון, כמו גם בים האגאי ובים השחור.
המתיחות הנוכחית בים התיכון, נזכיר, החלה לפני כשבועיים, כשטורקיה שלחה – תוך שהיא מכריזה על כך במופגן – את אוניית הסקר Oruc Reis, מלווה בספינות מלחמה, אל אזור השוכן מדרום לאנטליה וממערב לקפריסין. היא הודיעה כי האונייה תפעל שם ב-23-10 באוגוסט, במסגרת בדיקת האפשרות שיש שם מאגרי גז ונפט, כמו אלה שנמצאו באזורים אחרים במזרח הים התיכון.
יוון טוענת כי האזור הזה שוכן במדף היבשתי שלה, ולכן דרשה שהספינות הטורקיות יסתלקו. טורקיה מתעקשת שיש לה זכות מלאה לערוך חיפושים שם, ויוון הורתה בתגובה לצבאה להיות בכוננות ושלחה ספינות מלחמה לאזור.
בהודעתה על הצטרפות צרפת לתמרונים, שייערכו מהיום ועד מחרתיים, אמרה לפני הצהריים שרת הכוחות המזוינים של צרפת, פלורנס פרלי, כי מזרח הים התיכון הופך לאזור מתוח וכי אסור לו להפוך לחצר המשחקים עבור "שאיפותיהם של גורמים מסוימים". היא קראה לכבד את החוק הבינלאומי. השרה מסרה כי צרפת תשלח לתמרונים שלושה מטוסי קרב, מסוק וספינת מלחמה.
המתח ביחסים בין צרפת לטורקיה גבר מאוד בחודשים האחרונים בעקבות מעורבותה של אנקרה במלחמה בלוב ובעקבות פעולותיה בים התיכון. נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לאיחוד האירופי להפגין הזדהות עם יוון וקפריסין בסכסוך שלהן עם טורקיה על מרבצי הגז הטבעי מול חופי קפריסין. הוא קרא לאיחוד לקדם סנקציות, אם כי לפי שעה יש באיחוד חילוקי דעות בעניין זה.
ארדואן: "אנחנו נחושים"
גרמניה מנסה לתווך בין אנקרה לאתונה. אתמול הצהירו שרי החוץ של שתי המדינות כי הן רוצות לפתור את העניין בדו-שיח, בעקבות שיחות שקיימו עם שר החוץ הגרמני הייקו מאס. עם זאת, שניהם הזהירו כי ארצותיהם ימשיכו להגן על זכויותיהן באזור.
באירוע לזכר ניצחון היסטורי של של הטורקים הסלג'וקים על האימפריה הביזנטית קרא היום נשיא טורקיה ארדואן לעמיתיה של טורקיה להימנע מטעויות שלדבריו יביאו הרס. "לא נתפשר על מה ששייך לנו – אנחנו נחושים לעשות כל מה שצריך", אמר.
ליוון וטורקיה יש יחסים מתוחים היסטורית, וכבר עשרות שנים שהן מנהלות עימותים על שלל סוגיות. מאז שנות ה-70 הגיעו שתי המדינות לסף מלחמה שלוש פעמים, פעם אחת מתוכן בשל ויכוח בנוגע לזכויות על משאבים בים. הגילוי של מרבצי גז טבעי במזרח הים התיכון בשנים האחרונות, ותוכניות הקידוח שגובשו בעקבות זאת, עוררו מתיחות מחודשת.
המתיחות של השבועות האחרונים היא המשך ישיר למתיחות שהתעוררה בחודש שעבר: הטורקים הודיעו כבר אז על שליחת כלי שיט לביצוע עבודות סקר באזור שבמחלוקת בים התיכון, אבל קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל התערבה גם אז והצליחה להרגיע את הצדדים ולשכנע את טורקיה להשעות את פעילותה. אלא שבתחילת אוגוסט הודיעו הטורקים שוב כי הם שולחים כלי שיט לאזור, לדבריהם במחאה על כך שימים אחדים לפני כן חתמו יוון ומצרים על הסכם המגדיר אזור כלכלי בלעדי בין שתיהן במזרח הים התיכון.
לדברי אנקרה, חתימת ההסכם היווני-מצרי הוכיחה שטורקיה אינה יכולה לסמוך על יוון, ולכן היא מחדשת את הפעילות. עם זאת, יצוין כי ההסכם בין יוון למצרים בא אחרי שבשנה שעברה חתמה טורקיה על הסכם דומה עם ממשלת טריפולי בלוב, צעד שעורר אז את זעמן של יוון, מצרים וקפריסין, שטענו כי הוא מערער על זכויותיהן הכלכליות באזור. האיחוד האירופי קבע אז כי ההסכם הטורקי-לובי הוא הפרה של החוק הבינלאומי.