זה נראה קצת כמו סצנה מסרט מדע בדיוני: שישה גברים בחליפות מגן מפלסים את דרכם בחום מחניק אל תוך מערה, בלבו של הג'ונגל בגבון.
המטרה שלהם: לחשוף מידע חדש על פתוגנים מסוכנים כמו נגיף הקורונה, שעלולים "לקפוץ" מבעלי חיים אל בני אדם. במערה הם ניסו לתפוס עטלפים, ולקחת מהם דגימות לניתוח במעבדה.
"העבודה שלנו היא לחפש פתוגנים שעלולים לסכן את בני האדם ולהבין כיצד מתרחש המעבר בין המינים", מסביר גייל מגאנגה, פרופ' מאוניברסיטת פרנסוויל שבגבון, השוכנת במערב-מרכז אפריקה.
עטלפים יכולים לשאת נגיפים שלא מזיקים להם, אבל עלולים להיות מסוכנים לבני אדם ולעיתים מדלגים מהעטלפים לחיות אחרות. המומחים מעריכים כי נגיף הקורונה החדש – בשמו הרשמי SARS-CoV-2 (שגורם למחלה המכונה COVID-19) – דילג גם הוא באופן דומה מעטלפים לבני אדם, אולי באמצעות חיה מקשרת כמו פנגולין.
התפרצויות נגיפיות דומות עשו דרך דומה: MERS ב-2012, הסארס ב-2003 וזן השפעת H5N1 ב-1997. גם נגיף האבולה התפרץ בדרך כזו ב-1976 ונגיף ה-HIV עבר לפי ההערכות משימפנזות לבני אדם מתישהו באמצע המאה הקודמת, אולי כאשר ציידים התעסקו עם בשר נגוע.
ההגעה למערה בג'ונגל של גבון לא הייתה משימה קלה, והצוות פילס לו דרך ביער הסבוך. זוהי סביבה חמה ולחה שמלאה בסכנות, אם כי היא מושלמת עבור הנגיפים. עוד לפני שהגיעו למערה כבר ניתן היה להריח באוויר הכבד את גללי העטלפים, וכאשר החוקרים הגיעו לפתחה, כמה מהם התעופפו החוצה. הקרקע והסלעים במערה כוסו במעטה לבן מהצואה שלהם.
כשהגיעו למערה סימן פרופ' מגאנגה לאנשיו לפרוש רשת בפתח שלה, כדי ללכוד את העטלפים שיתעופפו החוצה. הללו, אולי משחשו בנוכחות הזרה שם, קפאו במקומם. כדי להבריח אותם החוצה האיר אחד החוקרים את המערה בפנס שלו, וכמה מהעטלפים אכן ניסו לברוח – ונלכדו.
להגן עליהם זה להגן עלינו
עכשיו מתחילה המשימה האמיתית של המדענים. עם מטושים סטריליים לקחו החוקרים דגימות מהפה ומפי הטבעת של העטלפים שנלכדו. הדגימות הללו נשמרו בקפדנות והועברו למעבדה, שבה מנתחים אותן החוקרים בניסיון לאתר נגיפים שעלולים להוות סכנה עתידית לבני אדם.
המדענים ששוחחו עם סוכנות הידיעות AFP מדגישים כי האחריות למגפה שכעת משתוללת בעולם אינה של העטלפים. לדבריהם, ההתפשטות אל תוך אזורי המחיה הטבעיים של העטלפים הגדילה את הקרבה בינם לבין בני אדם ולפיכך גדל גם הסיכון של הדבקה בין מינים שונים.
"ההתנהגות של בני האדם היא לעתים קרובות הסיבה להופעה של נגיף חדש", מסביר החוקר מגאנגה. "כיום, עם הלחץ שיוצר הגידול באוכלוסייה והתרחבות החקלאות והציד, האינטרקציה בין בני האדם לבעלי החיים גדלה יותר ויותר".
מגאנגה משמש גם כמנהל שותף של היחידה לנגיפים חדשים במרכז הבין-תחומי של פרנסוויל לחקר מדעי (CIRMF). ביחידה הזו מופעלת אחת משתי המעבדות היחידות באפריקה שמחזיקה בתקן בטיחות ביולוגית P4 – כזה שמאפשר טיפול בנגיפים המסוכנים ביותר.
באוקטובר האחרון פרסם פאנל מומחים של האו"ם דו"ח ולפיו 650,000 נגיפים שקיימים בבעלי חיים יכולים להדביק גם בני אדם. לפי הדו"ח, 70% מהנגיפים החדשים מסתובבים קודם כל בקרב בעלי חיים לפני שבני אדם נדבקים בהם, ובכל שנה כחמש מחלות חדשות מופיעות בקרב בני אדם.
פולינה גרצינגר, וטרינרית משמורת הטבע "לקדי" שליד פרנסוויל, מזהירה כאלו שחושבים כי בני אדם ובעלי חיים נמצאים בשני צדדים שונים לחלוטין בכל הנוגע למחלות מידבקות. "במונחים בריאותיים, למה שקורה עם מין אחד יש השלכות על המין האחר. להגן על עולם החי זה להגן על בני האדם".
בגבון התרחשו בעבר התפרצויות של נגיף האבולה באזור "מערות זיידי", השוכן סמוך לגבול עם הרפובליקה של קונגו. החוקרים הגבונים מ-CIRMF מצאו עדויות לקיומו של הנגיף בקרב עטלפים מהמערות הללו, ובכך אישרו שהם היו המקור לאותן התפרצויות. מגאנגה חשף גם כמה זנים ממשפחת נגיפי הקורונה, שכמה מהם אף דומים בהרכבם הגנטי לזן שכעת מתפשט ברחבי העולם.
אולם למרות החשש של המומחים, באזור הזה פועלים ציידים מקומיים, שצדים אנטילופות, צביים, קופים וכן – גם עטלפים. באפריל האחרון גבון הטילה איסור על מכירת עטלפים ופנגולינים, שגם הם עלולים להעביר נגיפים לבני אדם.
התושבים החיים בכפרים הסמוכים למערות אומרים שטרם ראו עד עתה מקרי הדבקה בקורונה ועבור רבים מהם, העוני גובר על כל סכנה אפשרית. "בלילה אחד, אני יכול להרוויח משכורת של חודש", אומר אריסטידה רו, צייד בן 43, תוך שהוא מציג לצוות של AFP גופת צבי שאותו הרג.
