כעיקרון, כבוד הנשיאה בוודאי צודקת. שופטים, ככל בני האדם, אינם חסינים מטעויות. למרות זאת, אבקש לתאר תמונת מצב שונה בעניין שחרור מסתננים מסוכנים ממשמורת על ידי הדיין רג'א מרזוק שהוזכר בתחקיר. ארבע החלטות לשחרר ממשמורת פדופיל שפגע בשלוש ילדות שונות, נחשד בתקיפות שתי ילדות נוספות והפר את תנאי צו הפיקוח לעברייני מין שנועד למנוע הישנות אירועים כאלו, אינן שגיאה בודדת.
המרכז למדיניות הגירה ישראלית שאני מנהל תיעד שורת מקרים שבהם הדיין מרזוק בחר לשחרר לרחובות מסתננים המעורבים בפשיעה מסוכנת. לא פעם גם לאחר שכבר ישבו במאסר מספר רב של פעמים ואף הפרו שוב ושוב את תנאי השחרור בערובה וחלופת מעצר. זאת אף שהחוק קובע במפורש כי אין לשחרר ממשמורת מסתננים המהווים סכנה לשלום הציבור.
גם העליון הכיר בפגיעה הקשה באזרחי ישראל מתופעת ההסתננות, בדגש על תושבי דרום תל אביב. הגיע הזמן לגבות זאת במעשים ובהחלטות שיפוטיות משמעותיות
יתרה מכך, הנשיאה חיות ציינה בצדק כי הדרך לתקן כשלים בהחלטות מסוימות הוא על ידי ערעור לערכאות גבוהות יותר, אך האמת העצובה היא שמדובר בכשל של המערכת כולה בכל ערכאותיה, ורוח המפקד נושבת מלמעלה.
כך לדוגמה, את ההחלטה לשחרר את הפדופיל ביסס הדיין על פסק דין טומגזי של העליון, שקבע כי יש לשחרר מסתננים עברייני מין ממשמורת ולהסתפק ב"צו פיקוח" על עברייני מין בלבד. זאת אף שצו הפיקוח הוא מלכתחילה כלי מוגבל מאוד ביעילותו וקרוב למחצית מהפדופילים מפרים אותו גם ככה (על פי נתוני השב"ס).
חמור מכך, היכולת לפקח על מסתננים מוגבלת עוד יותר, ולראייה, קרוב למחצית מכתבי האישום שמוגשים במחוז תל אביב נסגרים מכיוון שהמשטרה לא מצליחה לאתר את הנאשם. כאשר זו תמונת המצב, איך אפשר להסתמך על צו פיקוח?
בהחלטה אחרת של הדיין מרזוק הוא החליט לשחרר מסתנן מסודן שתקף את בת זוגו הישראלית, אף שזה חזר מרצון לסודן ב-2012, ואז הסתנן חזרה לישראל פעם נוספת כמה שנים מאוחר יותר מסיבות כלכליות בלבד. את החלטתו ביסס הדיין מרזוק, בין היתר, על פסק דין של המחוזי בבאר שבע שקבע כי תקיפת בת זוג איננה נחשבת ל"סכנה לשלום הציבור" ויש להתחשב בנורמות השונות הנהוגות במדינת המוצא, כיוון ש"אין לצפות שבן רגע הם ישנו את תפיסת עולמם ויתנהגו כמקובל בחברה דמוקרטית בת זמננו".
לבסוף, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שמעשי תקיפה ושוד מצד מסתננים הפכו ל"מכת מדינה" ולכן יש להחמיר עם הנאשם כדי להעביר מסר מרתיע, "על מנת להגן על אזרחים תמימים, ובעיקר כאשר מדובר בנשים המהלכות ברחוב וחוששות ללכת לבדן שמא יותקפו לצורך נטילת רכושן". אבל גם כאשר בית המשפט סוף סוף החמיר בענישה הפלילית כדי להתמודד עם התופעה הקשה, בית המשפט העליון קבע שהחמרה כזו אסורה מכיוון שמדובר באפליה לרעה על סמך מוצא.
על פי נתוני המשטרה המסתננים מעורבים בעבירות אלימות ומין בשיעור הגבוה באופן משמעותי ביחס לשיעורם באוכלוסייה. גם בית המשפט העליון הכיר בפגיעה הקשה באזרחי ישראל מתופעת ההסתננות, בדגש על תושבי דרום תל אביב. הגיע הזמן לגבות זאת במעשים ובהחלטות שיפוטיות משמעותיות, החל מבית המשפט העליון, על מנת להגן על הנפגעות הבאות.
- עו"ד יונתן יעקובוביץ' הוא מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com