אילן מגיסטו בריאיון לאולפן ynet
(צילום: בראל אפרים, שחר גולדשטיין)
שש שנים חלפו מאז נפילתו של אברה מנגיסטו בשבי החמאס. בריאיון לאולפן ynet סיפר הבוקר (שני) אחיו, אילן, על התחושות הקשות בקרב המשפחה בנוגע לטיפול הממשלה במשא ומתן להשבתו, וטען כי פספסה הזדמנויות רבות: "אנחנו ממשיכים לאפשר סיוע הומניטרי לרצועה בזמן שאברה נמק בשבי".
הוא שיתף גם בדאגה לשלומו של אחיו וציין כי האדישות הממשלתית נובעת בין היתר גם מהאדישות היחסית בקרב הציבור הישראלי: "הממשלה פועלת לפי רחשי הציבור. יש תמיכה ציבורית, אך היא עדיין לא מספקת".
מה המידע האחרון שקיבלתם עליו?
"אנחנו לא יודעים דבר פרט לעובדה שהוא בחיים ונמק בשבי. יש תיעוד שלו נכנס לרצועת עזה ובמערכת הביטחון ידעו כבר זמן קצר לאחר מכן שהוא בידי החמאס. לצערי אין לנו עד היום שום מידע חדש בנוגע למצבו הנפשי והגופני, וחוסר הוודאות בנוגע לכך הוא פשוט אכזרי".
אבל ירון בלום, מתאם השבויים והנעדרים, דיבר אתכם לאחרונה, לא היה לו דבר לחדש?
"אנחנו בקשר עם ירון בלום, עם הממשלה, אבל לצערי האדישות נותרה בעינה ואין עשייה רצינית בנוגע למשא ומתן להחזרתו. במשך שש השנים שהוא בשבי, לא ראינו שום התקדמות ממשית שיכולה להפיח בנו תקווה. אני חושב שבלי שיהיה לחץ ממשי על מקבלי ההחלטות, לדאוג לחובתם המוסרית להשיב את הבנים, שום דבר לא יתקדם".
שמענו לאחרונה קולות מחמאס שאמרו כי מגפת הקורונה מהווה הזדמנות לניהול משא ומתן בנוגע לשבויים, אתה חושב שהתפספסה כאן הזדמנות?
"לצערי הממשלה תמיד פספסה הזדמנויות, גם בשנים הקודמות, בהסכם עם טורקיה למשל. הממשלה נמצאת בקשר עם כל ארגוני זכויות האדם, עם האו"ם, היא ממשיכה להעניק סיוע הומניטרי לעזה אבל לא דורשת את הזכויות ההומניטריות של אח שלי. הממשלה תמיד פועלת לפי רחשי הציבור וברגע שהיא תבין שיש תמיכה ציבורית נרחבת, דברים ישתנו, אבל זה עדיין לא המצב".
אז לתחושתך אין תמיכה ציבורית במאבק שלכם? למה אתה חושב שההד הציבורי, בנוגע לגלעד שליט למשל, היה חזק יותר?
"יש תמיכה, אבל לצערי היא עדיין לא בהיקף המספיק. הסוגייה של אברה היא מורכבת מאוד. היחס בארץ לאנשים עם צרכים מיוחדים ובעיות נפשיות, הוא לא הכי טוב. לא מתייחסים אליהם מספיק, ואם כן מתייחסים, אז היחס הוא מזלזל. צריך להבין שגם המקרה של אברה הוא מקרה הומניטרי, אזרח שמוחזק בניגוד לכל החוקים והאמנות הבינלאומיות. אנחנו חייבים את התמיכה של הציבור במאבק הזה".
אתה חושב שיש גם נקודה נוספת שקשור לעדתיות? לגזענות?
"אני לא שולל את זה, אבל אני לא שם כרגע. אנחנו כמשפחה חווים סיוט מתמשך כבר שש שנים, ואנחנו רק רוצים לראות את אברה בבית. אני רוצה להודות לכל מי שמסייע לנו ותומך בנו, ומקווה שרבים עוד יצטרפו למאבק שלנו".
