במשך שנים ארוכות דילגו המצביעים הדרוזים בקלפיות על הפתקים של המפלגות הערביות בווריאציות השונות. המפלגות הללו קיבלו באופן קבוע שיעור קולות נמוך בזמן שהמפלגות הציוניות נהנו מתמיכה מתמדת שהושפעה בעיקר ממקומו ברשימה של המועמד הדרוזי, ובשנים האחרונות גם מעמדתן ביחס לחוק הלאום.
הסיבות לבחירה במפלגות הציוניות הן פוליטיות ותרבותיות. הן מושפעות מהרצון של הבוחרות הדרוזיות והבוחרים הדרוזיים להיבדל מהרחוב הערבי הקלאסי בתקופה שבה המילה "ערבי" נתפשת כגנאי בציבוריות הישראלית, ומתשוקה מתמדת שהפכה ליצר פוליטי להיות חלק ממעגל הישראליות. לאחר חוק הלאום הופיעו סדקים קלים: בבחירות לכנסת ה-23 (מרץ 2020) רשמה הרשימה המשותפת עליה של יותר מ-100%. לדוגמה, ביישוב בית ג'ן הצביעו כ-10% לרשימה המשותפת, לעומת 3.45% בלבד בבחירות לכנסת ה-22.
עאיד כיאל, ששימש אז כמנהל של הרשימה המשותפת, הסביר שהמסרים של המפלגה באותו קמפיין נגעו לעצבים הרגישים של החברה הדרוזית: חוק הלאום וחוק קמיניץ. בחברה הדרוזית התקבעה התובנה המתבקשת שלפיה אם יחשיכו את אום אל פחם - סביר להניח שיחשיכו גם את דלית אל כרמל. דהיינו, כל פגיעה בערבים בישראל, סביר שתפגע גם בדרוזים. המסקנה הייתה ששותפות הגורל האמיתית של הדרוזים היא עם הערבים.
בכל זאת יש סיבות לאופטימיות, הן לאור כוונתו המוצהרת של עיסאווי פריג' לתמוך ברשויות הדרוזיות והן על רקע העובדה שיו"ר ועדת הכספים הבא יהיה ככל הנראה חמד עמאר
השאלה שנותרה עמומה ביחס לשותפות הגורל הזו היא אם כשמדינת ישראל תחלק גזרים לחברה הערבית היא תחלק אותם גם לדרוזים. השאלה הפתוחה הזאת מקבלת בימים אלה של ממשלה חדשה משנה תוקף כשרע"מ מקבלת שלל הטבות שעד לפני שנה היישובים הערביים יכלו רק לחלום עליהן.
הרי פתקי רע"מ בקלפיות בישובים הדרוזים נותרו ללא תזוזה, ומלבד הסדרנים אף אחד לא בחן אותם. אפילו בשעתה הקשה של המפלגה, כשרבים הטילו ספק ביכולתה לעבור אחוז החסימה, היא לא פנתה לבוחר הדרוזי. תמונתו של מנסור עבאס ושלטי המפלגה בלטו בהיעדרם ביישובים הדרוזיים. אלא שעכשיו, ברגע אחד, מזרים הפכו חברי הכנסת של רע"מ לתקווה – היחידה אולי - להביא לשינוי אמיתי בתנאי חייהם של הדרוזים.
אם יוקפא חוק קמיניץ בכללותו, הדרוזים ייהנו מכך ויקבלו את ההישג המשמעותי ביותר שלהם בשני העשורים האחרונים. אבל אילו החוק רק יוקפא בכפוף להסדרה ותיעדוף יישובי שייקבע על ידי רע"מ - הדרוזים עלולים למצוא עצמם כנפגעים היחידים מחוק קמיניץ.
בימים אלה רואים פנים נפולות ברחוב הדרוזי כשמדברים על פוליטיקה. התלות ברע"מ מחד, ומאידך האכזבה מישראל ביתנו שקיבלה את מרב קולותיהם של הדרוזים בבחירות האחרונות אך במהרה שכחה את הבטחותיה הרבות שלא מצאו אזכור בהסכמים הקואליציוניים, מגבירות את חוסר הוודאות.
האזכור היחידי של הדרוזים בהסכמים הקואליציוניים הוא בין מרצ לבין יש עתיד, ולפיו יוחזר הטיפול בחברה הדרוזית ממשרד ראש הממשלה (שהיה באחריות סגן השר פטין מולא) למשרד לשיתוף פעולה אזורי.
פאדי מקלדהההחלטה הזו, אגב, התקבלה ללא כל התייעצות או דיון עם נבחרי ציבור או ההנהגה דרוזית. אבל רבים עדיין מוצאים בה נחמה לאור העובדה שמי שיכהן כשר לשיתוף פעולה אזורי הוא עיסאוי פריג' ממרצ, שמבטיח טיפול נאות ושגשוג של הדרוזים.
הכנסת הנוכחית והממשלה החדשה יהיו קריטיות עבור הדרוזים. חששם ליפול בין הכיסאות או באשמת משחק הכיסאות הוא מוצדק, אולם יש סיבות להצטייד בתקווה זהירה, הן לאור כוונתו המוצהרת של עיסאווי פריג' לתמוך ברשויות הדרוזיות והן על רקע העובדה שחמד עאמר (ישראל ביתנו) יתמנה לשר במשרד האוצר. נטל ההוכחה עובר עכשיו אליו: התפקיד הזה עשוי להביא לתיקון עוול היסטורי ומתמשך של קיפוח והזנחה. עכשיו נשאר לחכות ולראות כמה גבוה הוא יתעדף את ענייני החברה הדרוזית.
- פאדי מקלדה הוא אקטיביסט דרוזי וקצין במיל' ביחידה 8200
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
