"לא חובה ללמד ביולי". גלנט, היום באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
שר החינוך יואב גלנט התראיין הבוקר (ב') באולפן ynet ופירט את המתווה להשלמת הלימודים בחודשי הקיץ - תוכנית שתובא היום לאישור הממשלה. על רקע התנגדות ארגוני המורים השונים הוא הדגיש כי לא תהיה חובה ללמד, אך הציפייה היא ש"המורים יירתמו". זאת בהמשך למסיבת העיתונאים בה הודיע אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו על הארכת הלימודים עד סוף יולי. נתניהו וגלנט הציגו את ההצעה, אך לא הציגו מתווה מדויק לכך.
לפי גלנט, "תלמידי ישראל ילמדו בחודש יולי, הכנו תוכנית ויש בה ארבעה סמסטרים - סמסטר ראשון מיד אחרי פסח, סמסטר שני הוא סמסטר קיץ ולאחר מכן עוד שני סמסטרים בשנה הבאה. היות שמדובר בשינוי מאוד מהותי בחודש יולי, נציג את זה בפני הממשלה. היעד הוא שלילדי הגן עד תלמידי כיתות י"א יהיו לימודים במשך חמישה ימים בשבוע ולמשך חמש שעות".
"שנת הלימודים תימשך עד סוף חודש יולי". נתניהו, אתמול
(צילום: אלכס גמבורג)
- האם כבר מיום רביעי תלמידי כיתות ז-י' יחזרו לספסלי הלימודים?
"אנחנו במשרד החינוך עקבנו בחודש פברואר יום אחרי יום על מה שקורה במערכת החינוך אצל תלמידים שנמצאים בבית הספר, ואצל כאלה שלא נמצאים. התחלואה בקרב תלמידי כיתות ד' בערים שלומדות, ירוקות וצהובות, ואצל תלמידי כיתות ז' שנמצאים בבית - זהה לחלוטין באחוזים, קרי כמות מאומתים פר עשרת אלפים. זהות מוחלטת שכבות הגיל הללו. המשמעות היא שהתחלואה היא מראה של סביבתה ולא נוצרת בבתי הספר לכן חייבים להחזיר אותם. אנחנו מוכנים לעשות את זה כבר מחר".
- באילו ישובים בדיוק התלמידים יוכלו לשוב?
"קודם כל יש צורך בהחלטת ממשלה מוסמכת, אבל אם הצעתי תתקבל - אז בכל הישובים הצהובים והירוקים ואלה שאושרו ככתומים בהירים, בכל המקומות האלה שלומדות כיתות הגן עד כיתות ו', י"א-י"ב, וגם ז'-י'".
- יפה בן דויד לא נכחה אתמול. ייתכן שהתוכנית הוצגה כהבטחת בחירות אך הסיכוי שתמומש הוא אפסי?
"הסיכוי שהיא תמומש גבוה מאוד. נביא את התוכנית ונאשר אותה. אנחנו אומרים גם לתלמידים וגם למורים - זו לא חובה. יש כאלה שמתכננים נסיעות, נופש, מקווים לשמיים פתוחים ולנסוע לחו"ל. הילדים שלכם יוכלו ללמוד בבתי הספר. למורים אנחנו אומרים - אתם רוצים שכר נוסף על חודש יולי? תבואו ללמד. ההערכה שלנו היא שרבים מאוד, לאור ניסיון העבר בבתי הספר של החופש, יגיעו. נגיע לתיאום עם כל השותפים כמו שעשינו עד היום".
על היעדרותה של בן דויד אמר גלנט: "זאת החלטה שלה. אנחנו היינו במגעים, במו"מ. בשלב מסוים היא החליטה שלא להגיע משיקולים שלה. בסופו של עניין המורים ירתמו על מנת לסייע".
- נראה שיפה בן דויד לא סופרת אותך.
"אני מציע להסתכל על היחסים שלנו אחרת לגמרי. יש בהחלט שותפות, אנו עובדים על הדברים ביחד, ברוב המקרים הלכנו לקראת המורים והם לקראתנו".
- בכל פעם שאומרים לנו שהמורים יירתמו, דבר לא מתממש. איך נדע שהפעם זה יקרה ולא יסתכם בשבוע?
"אני מציע לדבר קצת יותר באחריות, כשאת אומרת 'שום דבר לא קורה' - הכול קורה. יש דברים שמשתבשים נקודתית, אבל האמירה 'שום דבר לא קורה' היא לא אחראית. בשנה שעברה, כשהתברר שההסכמים שעשתה הממשלה הקודמת לא הצליחו, הבאנו חמישה שבועות של בתי הספר של החופש. הייתה הרבה התנגדות, כאן באולפן הזה אמרו לי שזה לא יעבוד. זה עבד פיקס".
- המורים והמורות שגם להן יש ילדים, יעדיפו חופש על פני שכר נוסף שהוא לא יהיה כל כך גבוה.
"השכר הנוסף יהיה בסדר גודל של משכורת רגילה חודשית. ההתנסות שלנו מהעבר זה שהמורים יירתמו. הגופים השונים קוראים למורים, 'בואו, קחו אחריות, כנסו מתחת לאלונקה'. יש פה את הילדים שלנו, זה העתיד שלנו, הם תלויים במורים, בשלטון המקומי, בראשי הערים וגם בנו במשרד החינוך. אנחנו נוביל את המהלך הזה ונתגמל אנשים. את מה שלא נצליח נשלים בתומכי חינוך, ראינו שזה עובד מצוין במהלך השנה. סטודנט בכלכלה שנה ג' יכול ללמד מתמטיקה ילד בכיתה ד'".
- למה אנחנו כהורים צריכים לסמוך על המורים שיירתמו? אין פתרון אחר?
"יש בישראל 200 אלף מורים, הם הדבר החשוב ביותר במערכת ההוראה - באמצעותם אנו מביאים את החינוך לילדים. אנו מתבססים עליהם, זה כוח ההוראה והם האנשים שיודעים לעשות את זה".
- זו תהיה הוראה או קייטנה?
"אנחנו מדברים על הוראה, חמישה ימים בשבוע. ייתכן שתהיה פעילות חברתית בהיקפים יותר גדולים מאשר בשנה רגילה. היעד שלנו הוא לצמצם פערים נפשיים, חברתיים, פסיכולוגיים ויחד עם זה גם מתמטיקה, שפה, אנגלית, מדעים, כל מקצועות הליבה. אנחנו צריכים להעניק את התמיכה הזאת, אני לא רואה ילד והורה בישראל שלא ירצו לבוא".
- זה נשמע כאילו ההורים צריכים לסמוך על טוב ליבם של המורים.
"אנחנו במדינה דמוקרטית ואי אפשר לחייב אנשים מחוץ להסכמים. עם זאת, אפשר לקרוא להם להצטרף למאמץ. אנחנו רואים את זה עובד יפה מאוד בסקטורים אחרים - כוחות הביטחון שלנו זה התנדבות, רופאים ואחיות זה התנדבות כי הם עובדים מעל ומעבר. כך יעשו גם המורים".
- יש פער בין הדברים שאמרת אתמול, היום זה "אנחנו קוראים למורים".
"אין פער של פסיק או מילימטר. אמרנו שזו תוכנית רצונית, של מתנדבים ומתנדבות. דיברנו על השכר - אני, רה"מ ורן ארז. אני משוכנע שזה יעבוד".
הנהגת ההורים עתרה לבג"ץ: מצפים משר החינוך שיילחם
(צילום: אורי דוידוביץ)
- החגים מתחילים ב-6 בספטמבר, יש כשלושה ימי לימוד מהחזרה ללימודים באוגוסט ועד החגים. למה לא לצאת לחופש ביולי ולחזור באוגוסט, כדי שתהיה רציפות?
"התוכנית שלנו לשנה הבאה תובא בנפרד, בעוד כשבועיים, והיא תיקח בחשבון את כל התקופה שבה צריך לסגור את הפער. מחודש אפריל הקרוב ועד סוף שנה הבאה להערכתי נסגור את הפערים. בתחום הדיגיטלי למשל כבר הבאנו 150 אלף מחשבים, תקשבנו 4,600 בתי ספר, ולכן תלמידי ישראל יכולים ללמוד מרחוק. זה דבר שלא היה אפשרי בתחילת השנה".
על מורים שיסרבו להירתם אמר גלנט: "אין עניין של סירוב, זה עניין רצוני. שום דבר לא יגיע בכפייה, בסנקציה או דבר דומה. זו פנייה שלנו אליהם שאומרת - 'השכר נאה, המשימה חשובה וראויה, אנא סייעו לנו'".
- האם גם החגים, חופשי תשרי, צריכים להתקצר ולהתכוונן?
"ש לנו עד אז תקופה של סמסטר קרוב, בקיץ , רק לאחר מכן אנחנו נגיע לכל מה שקשור לשנה הבאה. נביא את זה בצורה מסודרת".
- למה שהתלמידים לא ילמדו אוגוסט-ספטמבר במקום יולי? אנחנו יודעים שמורים ותלמידים צריכים הפוגה מהשנה הזאת.
"אני לא חושב שהם צריכים הפוגה, הם צריכים לימודים. לגבי הרציפות, יילמד סמסטר קיץ ביולי ובאשר לשנה הבאה - נביא תוכנית מסודרת יחד עם כל השותפים, קרי עם האוצר, ארגוני המורים.
- יש לזה באמת מימון?
"יותר מ-2 מיליארד שקלים. המדינה השקיעה 150-200 מיליארד שקל בקורונה, תלמידי ישראל צריכים להיות הראשונים ליהנות מזה. ברור לגמרי שזה לא קל, אבל זה חשוב מאוד לחינוך ולא פחות מזה לכלכלה, זה מאפשר לעוד חודש לעבור כפי שחודש צריך להיראות, גם בחודשי הקיץ".
- אולי זה הוצע כחודש עבור פשרה כלשהי עם ארגוני המורים וזה יסתכם בשבועיים?
"זה לא קשור לארגוני המורים, הם צריכים לתת רוח גבית אבל אין פה אף אחד שמחייב אותם. מי שרוצה יילמד ומי שלא לא, לא מדובר על כפייה ולא בהוראת בית דין. מדובר על תהליך שצריך להיעשות בהסכמה".
שר החינוך התייחס לטענות של מורים שלפיהן בממשלה לא מבינים את שעובר עליהם, שמתייחסים אליהם כאילו שהם עבדו פחות בשנה הזאת אף שלתפיסת צוותי ההוראה הם דווקא עבדו יותר.
"הרי משלמים להם שכר באופן מלא גם על יולי וגם באוגוסט", אמר גלנט, "כשנכנסתי לתפקיד קבעתי ששעת הוראה מרחוק היא שוות ערך להוראה מקרוב. נלחמתי עם המורים נגד האוצר, ולשמחתי שר האוצר קיבל את התפיסה הזו. אני יודע כמה זה קשה ללמד מרחוק, אני נמצא בזומים עם תלמידים ומורים, ברור לגמרי שזו לא שנה רגילה ולכן בשנה הזו מתוך הסתכלות על העתיד צריך לדבר על התלמידים".
- אנחנו שומעים על עוד ילדים שנדבקים בבית הספר ועובדי הוראה שלא הולכים להתחסן, מה הולכים לעשות בנידון?
"בעניין הזה עובדי הוראה דומים לאחרים - צוותים רפואיים, נהגי אוטובוס וכל מי שבא במגע עם קהל רחב. המדינה צריכה לאזן בין שני אלמנטים ששניהם חשובים - הצורך שכולם יתחסנו ותימנע הדבקה, ומצד שני הזכות של אדם על גופו. במתח הזה מי שצריכה להכניע זו הכנסת".
- ופה המתח יותר גדול כי ילדים לא יכולים להתחסן, בטח לא ילדים קטנים בגנים.
"אין הדבקה עודפת בבתי הספר, זה המקום היחיד באמת שבו מקפידים על ההוראות - עוטים מסכות, שומרים על מרחקים, אוורור והיגיינה. גם כשמתגלה מקרה, ב90% הוא הובא מבחוץ, או היחיד בכיתתו, קרי הוא לא מספיק להידבק ולהדביק. זה המצב בבתי הספר וזה תואם את מה שקורה בעולם. אני קורא היטב את דוחות ה-CDC האמריקני, שומע מה אומר פאוצ'י - כשהסביבה רגועה ואין יותר מדי הדבקות, גם בתי הספר רגועים.
"מצב שבו תלמיד הולך שמאלה לקניון במקום ללכת ימינה לבית ספר הוא לא מצב של סגר", הוסיף גלנט, "זה מצב שבו אתה מביא את הילדים למקום פחות טוב, פחות מפוקח, ובעיקר יותר מזיק. הילדים צריכים ללמוד וזה זמן יקר".
