(צילום: אורי דוידוביץ)
נדב איל, עוצר לילי, ומצד שני קצת שכחו את שושן פורים בירושלים. איך אתה מסביר את הסיפור הזה?
"לא לגמרי שכחו, זה ההתנהלות הרגילה של ממשלת ישראל בהקשרים האלה. אפשר היה, כאשר יוצאים מהסגר, להבין שפורים מתקרב ואז להעביר באותה הזדמנות כבר את ההחלטות לגבי פורים. אבל זה כאילו הם קמו בבוקר ופתאום נזכרו שיש פורים, ואז הם נזכרו שיש שושן פורים (בירושלים) ופתאום הם נורא מוטרדים.
"מעבר כמובן לדאגה של הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ובמקומות אחרים מהתפרצות בבתי החולים - יש פה סיפור פוליטי מאוד חזק. זה קשור לבחירות והסיפור הוא שמבחינת ראש הממשלה נתניהו אסור לו לראות התפרצות לפני מערכת הבחירות. אם הוא יצטרך להטיל הגבלות מחודשות לפני הבחירות, אז יש סיכוי סביר שהוא יחטוף נזק פוליטי משמעותי ביותר, שלא לדבר על מקרה שבו נצטרך לחזור לסגר לקראת סוף מרץ, לפני יום הבוחר.
"אם אפילו הבחירות יהיו תחת רושם ההתפרצות, המשמעויות יכולות להיות אלקטורליות משמעותיות. אנחנו רואים את הסקרים, גוש לא ביבי עומד על 62 מנדטים כרגע ללא בנט. לכן כל מנדט חשוב, כל שני מנדטים חשובים. זה חלק מהסיבה שנתניהו מאוד בלחץ.
"צריך לומר, ההמלצה של הגורמים המקצועיים הייתה ללכת על עוצר בפורים, זה לא שהם החליטו על זה בהכרח בגלל הצורך הפוליטי. אבל בוא נגיד שזאת מוטיבציה משמעותית של ראש הממשלה".
אבל אפשר להבין אותו, לא? בסך הכול הגיוני שראש הממשלה, רגע לפני בחירות, לא רוצה שתהיה פה התפרצות. למה זה לא בסדר?
"זה בסדר גמור. הגורמים המקצועיים גם כן מן הסתם לא רוצים התפרצות. אבל כל הדבר הזה תוכנן בדרך לא דרך, בדרך שהיא מאוד רשלנית. היציאה הזאת היא יציאה סופר מהירה, הרבה יותר מהירה ממה שהגורמים המקצועיים המליצו.
"אני מזכיר את ישיבת הממשלה ההיא, הדי מדכדכת, שבה הגורמים המקצועיים אמרו – אנחנו נראה פה התפרצות, אנחנו נראה פה גל רביעי אם אתם תצאו מהר. היציאה היא ממש מהירה. בנוסף, זה ברור לחלוטין שהשיקולים הם פוליטיים, עד כדי כך שהקרבות בין כחול לבן לבין הליכוד בממשלה כבר למעלה מחודש וחצי-חודשיים, הצדדים מאשימים אחד את השני שכל ההחלטות לגבי הקורונה הן לא ענייניות. אלה מאשימים את אלה שזה בגלל הבחירות וההפך.
1 צפייה בגלריה
"ישימו מחסומים והם יעשו את החיים קשים למי שמנסים להפר, אבל הרבה אנשים יפרו בגלל שכרגע אין יותר אפקטיביות לסגר"
(צילום: דוברות המשטרה)
"מה שאנחנו רואים לנגד עיננו זה באמת אתגר מאוד גדול לממשלה לסגור. זה דבר אחד להגיד עוצר וסגר, ואל תצאו 1,000 מטר מהבית, ודבר שני כאשר בפורים בכל זאת אנשים מסתובבים בחוץ, יש תהלוכות בחוצות הערים - ויהיו. כשאתה רואה את הדברים האלה, היכולת לגבש איזשהו סוג של אמון ציבורי, לגייס את הציבור, היא נמוכה.
"מן הסתם היה עדיף להודיע על כל דברים האלה מראש, או אפילו לדחות מעט את היציאה ולחכות עד אחרי פורים ולא לצאת ואז להחזיר. התחושה מאוד מעורערת מבחינת הציבור הישראלי".
מבחינה אפידמיולוגית זה יכול בכלל לעבוד, עוצר לילי? אנחנו זוכרים את הביקורת שנשמעה גם באירופה.
"בהחלט. אם זה לטווח קצר, ומנסים לצמצם את זה - זה יכול לעבוד. אבל זאת שאלה של אכיפה. היכולת לאכוף את זה באמת ברחבי מדינת ישראל היא לא מאוד גבוהה. אחד הדברים שתמיד אומרים אצלנו זה – למה אין יותר אכיפה? אבל בסוף הצעדים באירופה ובמקומות אחרים מבוססים במידה רבה מאוד על שיתוף הפעולה של הציבור, על זה שהציבור ממש יגיד 'אני לוקח את זה על עצמי'.
"לא בכל מקום, לא בכל פינה יהיה שוטר. זה נכון שהם ישימו מחסומים והם יעשו את החיים קשים למי שמנסים להפר, אבל הרבה אנשים יפרו בגלל שכרגע אין יותר אפקטיביות לסגר, ואנשים שומעים כמובן שהחיסונים יעילים. כתוצאה מזה אנחנו רואים את ההתפוררות הזו, והכל קשור באופן עמוק מאוד לבחירות. קשה להעריך עד כמה המוטיבציות כאן יותר קשורות לבחירות מאשר לכל דבר אחר.
"אנשים חושבים שזה לגמרי מאחורינו, אני רוצה להאמין שתוך חודש בערך זה גם יהיה נכון, אבל אני מסתכל כל הזמן על הנתונים של כמה אנשים אחרי מנה שנייה, ושבוע אחרי מנה שנייה, ואנחנו ממש עוד לא שם. אני גם אומר לכם – ייצאו נתונים ביממות הקרובות שיראו שהיעילות אחרי המנה הראשונה, אפילו שבועיים-שלושה אחרי המנה הראשונה, היא יותר נמוכה ממה שחשבנו. ובעצם מרכיב היעילות החשוב הוא שבוע אחרי המנה השנייה".
