הוא שינה את חיינו ללא הכר, הפיל יותר מ-1.3 מיליון חללים, הדביק כנראה מאות מיליונים שרובם כלל לא יודעים על כך, חולל הרס כלכלי עצום – ולמרות שכבר ניתן להבחין באור בקצה המנהרה, הדרך לחיי השגרה עדיין ארוכה.
שנה עברה מאז התגלה הנדבק הראשון בזן החדש שצץ במשפחת נגיפי הקורונה, ובצל ההודעות מעוררות התקווה על יעילות החיסונים שפותחו נגדו – במהירות חסרת תקדים – זו הזדמנות טובה לחזור אחורנית אל נקודות הציון במשבר הבריאותי הקשה ביותר שחווה העולם מאז השפעת הספרדית לפני מאה שנים.
17 בנובמבר 2019: חודש וחצי לפני שסין דיווחה לעולם על התפרצות מסתורית של מחלה דמוית-שפעת בעיר ווהאן, לפי דיווח באתר South China Morning Post נתוני הממשלה הסינית מראים שבתאריך זה אותר הנדבק הראשון בנגיף החדש, שאז עוד לא היה לו שם. לפי הדיווח מדובר בגבר בן 55 ממחוז חוביי, שווהאן היא בירתו. לא ברור אם אכן מדובר ב"מטופל מס' אפס".
31 בדצמבר: בשבועות שחלפו מאז המקרה הראשון-לכאורה, טיפלו הרופאים בווהאן ביותר ויותר חולים שסבלו מתסמינים של חום גבוה, שיעול ובעיות אחרות בדרכי הנשימה. ממש בסוף השנה מודיעות רשויות הבריאות של ווהאן על עשרות חולים במחלה ש"מקורה אינו ברור".
1 בינואר 2020: הרשויות בווהאן סוגרות לצורכי חיטוי את שוק פירות הים בעיר, שאליו קושרו רוב מקרי ההדבקה הראשונים. בחודשים הראשונים של המגפה השוק הזה, ובעלי החיים האקזוטיים שנמכרו בו לצורכי מאכל, הפכו לידועים לשמצה – אולם גם כעת לא ברור אם הוא אכן מקור ההתפרצות הראשוני של הנגיף. מדענים סבורים כי הנגיף החדש עבר לבני אדם מעטלפים, אולי דרך חיה מקשרת כמו פנגולין, אך ייתכן שבשוק רק התרחשה הדבקה המונית ולא ההדבקה הראשונית מבעלי החיים.
1 בינואר: באותו יום נעצרים גם שמונה רופאים בווהאן, שניסו להתריע מפני הנגיף החדש, בחשד שהפיצו "שמועות". הרופאים חשדו תחילה כי אולי מדובר בהתפרצות מחודשת של נגיף הסארס שהוביל להתפרצות באסיה בתחילת שנות האלפיים, בשל הקרבה בינו לבין הנגיף החדש. אחד הרופאים שנעצרו הוא לי וונליאנג, שנדבק בעצמו וכחודש לאחר מכן מת מסיבוכי המחלה. מותו יעורר סערה בסין ומחוצה לה, וימשוך תשומת לב רבה אל עבר המחדלים של הרשויות הסיניות בטיפול בהתפרצות – שלפי דיווחים מסוימים אף ניסו לטייח את המגפה בראשיתה.
7 בינואר: רופאים סינים קובעים כי הנגיף הוא זן חדש במשפחת נגיפי הקורונה, שבה נכללים גם נגיף הסארס וגם הנגיף הגורם להצטננות רגילה.
11 בינואר: מקרה מוות ראשון מהנגיף, גבר בן 61 שהיה לקוח קבוע בשוק פירות הים בווהאן.
13 בינואר: תאילנד מדווחת על מקרה ההדבקה הראשון מחוץ לסין. בימים שלאחר מכן מדווחות מדינות נוספות על מקרי הדבקה ראשונים בשטחן, בהן יפן, דרום קוריאה וארה"ב. רובם המוחלט של מקרי ההדבקה והמוות עדיין מרוכזים בסין.
23 בינואר: סין מטילה סגר על 11 מיליון תושבי ווהאן, סגר שבהמשך מתרחב לעשרות מיליוני תושבי מחוז חוביי כולו, ובערים נוספות בסין. בשלב זה תשומת הלב העולמית ממוקדת יותר ויותר בנעשה בסין, בעוד בארגון הבריאות העולמי מדגישים את אמונם בשלטונות הסיניים ובאופן התגובה שלהם. באותה עת מספר המתים במגפה עומד על 17 בלבד, ו-570 נדבקים אובחנו.
הדבקה בבידוד, והשם שלא מעליב
30 בינואר: ארגון הבריאות העולמי מכריז על "מצב חירום" בינלאומי, אך טרם מגדיר את ההתפרצות מגפה עולמית. החשש ברחבי העולם גובר, ולמרות מחאותיה של סין יום לאחר מכן ממשל טראמפ אוסר על כניסה לארה"ב של זרים שביקרו במדינה.
2 בפברואר: מקרה מוות ראשון מחוץ לסין, של אזרח סיני בן 44 בפיליפינים. בשלב זה מתו כבר 360 חולי קורונה, רובם היו מרוכזים עדיין בסין.
5 בפברואר: מוקד ההתפרצות המרכזי מחוץ לסין מתגלה על ספינת התענוגות "דיימונד פרינסס", ש-3,600 הנוסעים בה נכנסו בה לבידוד בזמן שעגנה בנמל ביפן. מספר החולים המאובחנים בה מטפס אט אט, ובהמשך מתברר שאלפים מבין הנוסעים ואנשי הצוות נדבקו. הרשויות ביפן סופגות ביקורת על אופן הטיפול במשבר, בטענה שעצם הבידוד בספינה רק הגביר את אירוע ההדבקה ההמוני. בין הנדבקים כמה ישראלים, שמפונים ארצה תחת אמצעי הגנה קפדניים כדי למנוע את התפשטות הנגיף מהם אל שאר הישראלים.
11 בפברואר: הנגיף מקבל סוף-סוף שם, אך הכינוי "נגיף הקורונה" כבר השתרש. כדי לא להעליב אף אחד או מקום, בחר ארגון הבריאות העולמי לכנותו בכינוי הסתמי למדי COVID-19, ראשי תיבות של השם Coronavirus Disease 2019. השם לא כל כך תפס בישראל, אך במקומות אחרים כן אימצו את השם "קוביד".
19 בפברואר: איראן מדווחת על שני נדבקים ראשונים בשטחה, אך כבר באותו יום מודיעה שהם מתו. הנגיף מתפשט שם במהירות מסחררת וממנה גם לאזורים אחרים במזרח התיכון, כמו אפגניסטן, עיראק, בחריין, כוויית, עומאן, לבנון ואיחוד האמירויות. הרשויות טוענות שהמצב בשליטה, אך מתוכה ומחוצה לה צצים דיווחים על טיוח של המצב האמיתי.
23 בפברואר: צרפת אמנם הייתה הראשונה שדיווחה על מקרה מוות ראשון באירופה (ב-14 בפברואר), של תייר סיני בן 44, אך מי שהופכת במהרה למוקד ההתפרצות החמור הראשון ביבשת היא איטליה. ביום זה הרשויות האיטלקיות מודיעות על סגר על עשר עיירות במחוז לומברדיה בצפון המדינה. אז עוד דיווחו על 150 נדבקים בלבד באזור זה, אך הנגיף יתפשט במהרה בצפונה של איטליה, ובמהרה יגיעו משם סיפורי זוועה של רופאים שקורסים תחת העומס ונאלצים לבחור איזה חולה להציל ואת מי להשאיר לחסדי הגורל.
27 בפברואר: משרד הבריאות בישראל מדווח על נדבק ראשון שהתגלה בארץ, שחזר מאיטליה. תחילה מדווח משרד הבריאות בפרוטרוט על כל חולה שנדבק, ומצמיד לו מספר מזהה, אך עם ריבוי הנדבקים מוותר על הנוהג.
סוגרים הכול, גם גבולות
8 במרץ: מספר המתים באיטליה טיפס כבר למאות, וראש הממשלה ג'וזפה קונטה מכריז על סגר בכמה מחוזות. כעדות לחוסר ההחלטיות שיאפיין רשויות רבות ברחבי העולם, בנוגע לצורה שבה יש להתמודד עם המשבר, יום למחרת קונטה כבר מכריז על סגר בכל ארץ המגף, ראשון מסוגו מחוץ לסין.
11 במרץ: כשכבר ברור שנגיף הקורונה מתפשט במהירות ברחבי תבל, ארגון הבריאות העולמי מכריז על הקורונה כעל מגפה עולמית. בבית הלבן הנשיא דונלד טראמפ מכריז על מצב חירום בארצו, ואוסר על כניסת זרים מאירופה, בצל ההבנה שמקור ההתפשטות בארה"ב אינו בנוסעים מסין, אלא מהיבשת. שבוע לאחר מכן גם מנהיגי האיחוד האירופי יסגרו את גבולות מדינותיהם.
19 במרץ: כמו מדינות רבות אחרות בעולם, גם ישראל נכנסת לסגר, במטרה "להקדים תרופה למכה", כלשון הכרזתו באותו ערב של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנכ"ל משרד הבריאות דאז, משה בר סימן טוב, מזהיר: "זה הולך להיות ארוך".
19 במרץ: בזמן שישראל ואזורים אחרים בעולם נכנסים לסגר, בסין מצליחים להשתלט על הנגיף, ובאותו יום מדווחות בה הרשויות, לראשונה מאז ההתפרצות, על אפס מקרים חדשים של הדבקות מקומיות.
24 במרץ: מגפת הקורונה מחוללת כאוס בכל תחום כמעט בחיינו, והשפעתה הייתה קשה במיוחד גם על ענפי הספורט. ביום זה מוכרז כי גם אולימפיאדת טוקיו תידחה בשנה אחת. המשחקים האולימפיים בוטלו בעבר רק במקרים של מלחמות: ב-1916, ב-1940 ו-1944.
24 במרץ: בינתיים, בבריטניה ראש הממשלה בוריס ג'ונסון נכנע ללחצים ומכריז גם בממלכה על סגר כולל. הודו מכריזה אז אף היא על סגר, על כל 1.3 מיליארד תושביה, שנכנס לתוקף ללא כל התראה מוקדמת. הסגר הפתאומי יוצר גל הגירה עצום של פועלים שאיבדו את עבודותיהם בערים וחזרו לבתיהם בכפרים, לעתים תוך שהם גומעים מאות קילומטרים ברגל – עקב השבתת התחבורה הציבורית.
26 במרץ: ארה"ב הופכת למוקד ההתפרצות הקשה בעולם עם יותר מ-81 אלף נדבקים – יותר מסין או כל מדינה אחרת – ותמשיך מאז ועד היום להיות מדורגת ראשונה בטבלאות הקורונה השחורות. מספר המתים הכולל בה עומד אז על יותר מאלף, אך יזנק במהרה ובאפריל יגיע לשיא של יותר מ-2,000 בכל יום.
רגע קצר של אחדות
27 במרץ: בצל ההתפרצות הקשה נרשם רגע של אחדות נדירה בארה"ב, כאשר הרפובליקנים והדמוקרטים בקונגרס מאשרים ברוב גדול את חבילת הסיוע הכלכלי הגדולה בתולדות ארה"ב, בסך 2 טריליון דולר. טראמפ מאשר אותה במהרה. הוא יאשר בהמשך חבילת פיצויים נוספת, אך האחדות הזו תיעלם עם ההתקרבות למועד הבחירות לנשיאות, אז כבר השיחות על חבילת פיצויים שלישית, בצל הגל השלישי שארה"ב חווה כעת, יתפוצצו.
2 באפריל: כבר מיליון בני אדם אובחנו כנשאים או כחולים ברחבי העולם, ויותר מ-50,000 מתו. מיליונים איבדו את עבודותיהם בשל ההגבלות שהטילו הרשויות. בארה"ב, למשל, בתוך שבוע אחד בסוף מרץ 6.6 מיליון איש ביקשו דמי אבטלה. לשם השוואה, עד אז השבוע הגרוע ביותר מבחינת אבטלה בארה"ב היה ב-1982, אז הוגשו בשבוע אחד "רק" 695 אלף בקשות לדמי אבטלה.
6 באפריל: ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, שהודיע כי נדבק בקורונה בסוף מרץ, מפונה לבית חולים בלונדון בעקבות הידרדרות במצבו. בהמשך הועבר ג'ונסון בן ה-55 לטיפול נמרץ, ולאחר ששוחרר ב-12 באפריל חשף כי מצבו היה עגום ביותר. "זה יכול היה להיגמר אחרת", העיד אז, "הרופאים הצילו את חיי, ללא ספק". בהמשך אף קרא לבנו התינוק על שם אחד מהם.
14 באפריל: קרן המטבע העולמית מזהירה כי הכלכלה העולמית בדרך למיתון הכבד ביותר מאז השפל הגדול במאה שעברה. בארגון הזהירו כי הכלכלה העולמית תתכווץ השנה בכ-3%, בניגוד מוחלט לתחזית הצמיחה של 3.3% שאותה פרסמה לפני התפרצות המגפה.
17 באפריל: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעודד הפגנות נגד הסגרים שהטילו מדינות מסוימות בארצו, בעיקר כאלו שבהן מושלים דמוקרטיים. טראמפ מקדם באותם ימים בנחרצות את פתיחתה מחדש של הכלכלה, ומנפק כמה וכמה הצהרות ביזאריות – שלטענת מתנגדיו פוגעות במאמץ לבלום את התפשטות הנגיף. כשבוע לאחר מכן, למשל, יציע להזריק לחולי קורונה חומרי חיטוי.
13 במאי: ד"ר מארק ראיין, בכיר בארגון הבריאות העולמי, מזהיר כי נגיף הקורונה עלול להישאר עמנו לתמיד. "ייתכן שהנגיף הזה לעולם לא ייעלם", אמר.
תעשו חיים? לא כל כך מהר
22 במאי: ברזיל עוקפת את רוסיה במספר הנדבקים ומדורגת כעת שנייה בעולם, עם יותר מ-330,000 נדבקים מאומתים. נשיאה ז'איר בולסונרו, בדומה לנשיא ארה"ב, מתנגד להגבלות בטענה שהנזק שהן יגרמו יהיה חמור יותר מהנזק שיחולל הנגיף עצמו, אותו כינה בזלזול "שפעת קטנה". ברזיל תהפוך במהרה, ותישאר לאורך כמה חודשים, מוקד ההתפרצות השני בחומרתו בעולם, עד אשר הודו תעקוף אותה בספטמבר. התפרצויות קשות מדווחות ברחבי אמריקה הלטינית, כמו בפרו ובצ'ילה. ארה"ב ממשיכה להיות המוקד החמור בעולם, ובתוך שבוע תדווח על מקרה המוות ה-100,000 בשטחה.
26 במאי: הסגרים שנתנו את אותותיהם כבר הוסרו במדינות שונות, וגם בישראל הקלות רבות הוכרזו. ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע באותו ערב על פתיחת בריכות השחייה ואטרקציות תיירותיות שונות. "תעשו חיים", קרא לישראלים, במשפט שמאז יצטער עליו.
29 במאי: יותר מחודשיים לאחר תחילת הסגר בהודו, גם שם הרשויות מודיעות על הסרתו ההדרגתית, למרות שהתחלואה שם רק ממשיכה לזנק. זוהי רק דוגמה אחת מני רבות למשבר הכלכלי הקשה שחוות מדינות ברחבי העולם, וחלקן לא יכולות עוד לשאת בנטל.
הזעם פורץ
31 במאי: הפגנות ענק פורצות ברחבי ארה"ב במחאה נגד "גזענות ממסדית" ואלימות משטרתית, בעקבות רצח העצור השחור ג'ורג' פלויד במיניאפוליס, שתועד בצורה מצמררת על ידי עוברי אורח. הפגנות הענק מגבירות את חששם של המומחים מהתפשטות הנגיף בארה"ב.
28 ביוני: מדינות רבות נמצאות כבר בעיצומו של תהליך הסרת ההגבלות, אך התפשטות הנגיף רק גוברת ברחבי העולם, וביום זה נחצה רף עגום של חצי מיליון מתים במגפה ו-10 מיליון נדבקים מאומתים.
7 ביולי: במה שמבקריו טוענים כי נועד להסיט את הביקורת על האופן שבו ניהל את המשבר, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכריז על כוונתו להוציא את ארצו מארגון הבריאותי העולמי. לטענתו הארגון הוא "בובה" של סין ואפשר לה במחדליו-לכאורה להפיץ את הנגיף לכל רחבי תבל.
7 ביולי: מנהיג עולמי נוסף נדבק בנגיף, נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו, שכאמור זלזל בו לאורך חודשים ארוכים.
10 ביולי: ארה"ב חווה גל נוסף של התפרצות, עם שיא חדש של 68,000 נדבקים חדשים ביממה. יש לציין שהמומחה הראשי בממשל למחלות זיהומיות, ד"ר אנתוני פאוצ'י, מתעקש אז שארה"ב עדיין "עמוק בתוך הגל הראשון". כך או כך, כעת הנגיף מתפשט באזורים חדשים באמריקה, כמו בדרומה ומערבה, בעוד במרץ ובאפריל ההתפרצות הייתה ממוקדת באזורים אורבניים גדולים כמו ניו יורק.
11 ביולי: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עוטה לראשונה מסכה בפומבי, בביקור בבית החולים וולטר ריד שליד הבירה וושינגטון. העובדה שהנשיא עטה מסכה לא הייתה זוכה לסיקור תקשורתי נרחב אלמלא היה טראמפ נמנע מלעשות זאת במשך חודשים ארוכים, בניגוד להמלצות מומחי הבריאות שלו. לא אחת גם לעג למי שכן עשה זאת, כמו יריבו הדמוקרטי בבחירות ג'ו ביידן.
17 ביולי: ישראל חווה גם היא גל שני, והממשלה מאשרת שורת הגבלות חדשות, אם כי נמנעת בשלב זה מסגר נוסף. בין היתר מוטלות הגבלות בסופי השבוע, ומכוני הכושר נדרשים להיסגר. בשלב זה מספר הנדבקים הממוצע בכל יום עומד על כ-1,500, לעומת 660 שבועיים לפני כן.
11 באוגוסט: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מכריז על החיסון הראשון שקיבל אישור רגולטורי בעולם, ואף מכנה אותו בשם הלא-מאוד-צנוע Sputnik-V. את החיסון פיתח מכון רפואי במוסקבה במימון הממשלה הרוסית, אך אז טרם הושלם שלב הניסויים השלישי והנרחב – ומומחים רבים, גם בתוך רוסיה, הביעו חשש מבטיחותו ויעילותו. זה לא מונע מפוטין להכריז שהניסוי יעיל, והוא אף מציין כי בתו הייתה אחת הנסייניות.
11 באוגוסט: בתוך שישה שבועות מספר הנדבקים המאומתים בעולם מכפיל את עצמו, ועומד כבר על 20 מיליון. גם באירופה כבר מתמודדים עם גל שני ומטילים הגבלות חדשות. כך למשל, בצרפת מדווחים מדי יום על אלפי נדבקים, ובבירתה פריז חייבו את כל התושבים מגיל 11 לעטות מסכות באזורים צפופים ובמוקדי התיירות בעיר.
סגר שני או סגר לייט?
13 בספטמבר: ישראל הופכת למדינה המפותחת הראשונה שנכנסת לסגר שני, אחרי כחודשיים שבהם התווכחו בממשלה על הגבלות והקלות שונות, כמו תוכנית הרמזור שמעולם לא יושמה בפועל, ובצל ההפגנות שרק החמירו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. לכל אורך התקפה מספר הנדבקים המשיך להאמיר וכאשר הגיע לאלפים בכל יום כבר היה ברור שהסגר השני בלתי נמנע.
28 בספטמבר: העולם חוצה רף עגום נוסף, הפעם של מיליון מתים במגפה. ארה"ב, ברזיל והודו ממשיכות לעמוד בראשית הטבלה השחורה עם חצי מכלל המתים, לפי נתוני אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. המומחים מעריכים שמספר המתים האמיתי גבוה יותר מהמדווח, הן עקב מחסור בבדיקות באזורים מסוימים והן בצל הטענות לטיוח הנתונים במדינות כמו איראן.
2 באוקטובר: הנשיא דונלד טראמפ, אחרי חודשים של זלזול במגפה ובהנחיות הבריאות, מודיע כי הוא ורעייתו מלניה נדבקו בקורונה. בהמשך מתברר כי גם בנם בארון נדבק. הנשיא מפונה לכמה ימים לבית החולים שבו ביקר ביולי, וולטר ריד, ומקבל שם טיפול רפואי ראשון במעלה, עם תרופות ניסיוניות שלרוב מוחלט מהאמריקנים אין גישה אליהן. למרות שנדבק, הנשיא לא משנה את אופן התנהלותו וממשיך לספוג ביקורת על מה שנתפס בעיניי מבקריו כחוסר אחריות משווע (כמו הסיבוב ברכבו הממוגן מחוץ לבית החולים, כאשר הוא עדיין חולה ומידבק, רק כדי לנופף לשלום לתומכיו שהתאספו שם).
5 באוקטובר: ארגון הבריאות העולמי מעריך שייתכן כי 10% מאוכלוסיית העולם כבר נדבקו בקורונה – יותר מפי 20 ממספר הנדבקים שאובחנו עד עתה. אם ההערכה הזו נכונה, משמעות הדבר היא שמספר הנדבקים האמיתי עומד על יותר מ-760 מיליון איש.
18 באוקטובר: הסגר השני בישראל הצליח להביא לירידה בתחלואה, והקלות ראשונות כמו פתיחת הגנים נכנסות לתוקף. הפעם רה"מ נתניהו מבטיח להקפיד על יציאה זהירה יותר, ומשרד הבריאות מכריז על אסטרטגיית יציאה בת תשעה שלבים, שמבוססים על מדדים קבועים ולא על תאריכים ידועים מראש. אלא שבהמשך יחזור המקח והממכר הישן, והשרים לא תמיד יפעלו על בסיס המדדים הקבועים, חרף עלייה מסוימת במקדם ההדבקה.
28 באוקטובר: הגל השני שוטף בעוצמה את יבשת אירופה, ואחרי שורה של הגבלות חלקיות צרפת מודיעה על כניסה לסגר שני. בריטניה תצטרף אליה בתוך שלושה ימים. מדינות אחרות ממשיכות לעשות הכול כדי להימנע מסגר כללי נוסף, שרבים חוששים כי לא יצליחו להשתקם ממנו. בגרמניה למשל מכריזה הקנצלרית אנגלה מרקל על "סגר לייט". באיטליה ובמדינות אחרות מקווים להינצל בעזרת הגבלות דיפרנציאליות ועוצר לילי.
כאן כדי להישאר?
3 בנובמבר: נשלמות הבחירות בארה"ב, בצל גל שלישי וחסר תקדים שמתפשט בכל רחבי המדינה, עם שיאים חדשים שמדווחים מדי יום (תחילה נדהמנו, אולי, מיותר ממאה אלף נדבקים ביום, אך בהמשך המספר הזה קפץ שוב והתקרב כבר ל-200 אלף נדבקים ביממה).
7 בנובמבר: אחרי ארבעה ימים מותחים, עקב הספירה האיטית של הקולות בדואר (שבשל המגפה האמריקנים – בעיקר הדמוקרטים – ניצלו את שיטת ההצבעה הזו בהמוניהם), מתברר שהמנצח בבחירות בארה"ב הוא המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, שהתמקד לאורך הקמפיין בביקורת על האופן שבו טיפל טראמפ במגפה. הפרשנים סבורים כי הנגיף היה הגורם המרכזי מאחורי ההפסד הצורב של טראמפ, הנשיא המכהן הראשון זה 28 שנים שמפסיד בבחירות.
9 בנובמבר: חברת פייזר מעוררת תקווה עולמית עם הודעתה על יעילות של 90% בחיסון שפיתחה לנגיף. המתחרה שלה, מודרנה, ממהרת להכריז כמה ימים לאחר מכן כי לחיסון שלה יש יעילות גבוהה אף יותר של 94.5%. פייזר לא נשארת חייבת, ומודיעה יומיים לאחר הודעתה של מודרנה כי מניתוח סופי של תוצאות הניסויים אצלה, לחיסון שלה יש יעילות של 95%.
מדינות בעולם ממהרות להודיע על רכישת החיסונים, למרות שהללו טרם קיבלו אישור רגולטורי ממנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), ולמרות קשיים הצפויים בהפצתו לרחבי העולם. מומחים מזהירים כי יידרשו עוד חודשים ארוכים עד אשר כלל האוכלוסייה תוכל להתחסן. עד אז, ואולי גם אחר כך, לא נראה שבכוונת הנגיף ללכת לאנשהו.
פורסם לראשונה: 23:46, 18.11.20