כשאנחנו שואלים את אל"מ ד' כמה רחוק הגיעו השנה לוחמי הקומנדו הימי תחת פיקודו, הוא משיב במשפט קצר אחד ומיד מלווה אותו בהתחמקות אלגנטית: "בכל מקום שיש בו ים - אנחנו מסוגלים לפעול. אבל בשייטת, כשאתה רוצה להתחמק מדיבור בקשר, אתה מודיע 'יורד לצלילה'. אז הנה, אני מודיע לכם: 'יורד לצלילה'".
שייטת 13 קיבלה בקיץ שעבר צל"ש מהרמטכ"ל כוכבי. נלוו אליו גם תעודות הוקרה אישיות של מפקד חיל הים אלי שרביט, על מה שהוגדר "פעילויות מבצעיות פורצות דרך". "בסיום כל מבצע כזה", מגלה אל"מ ד', "הרמטכ"ל מקפיד להתקשר בעצמו ולברך את המפקדים והלוחמים".
ראש אגף המבצעים בצה"ל, אלוף אהרון חליוה, הגדיר אותן "על סף הדמיון". בריאיון מדבר אל"מ ד' על התקופה הסוערת שבה הוא מפקד על "אנשי הדממה". "היו לנו השנה אלפי שעות צלילה ואלפי שעות הפלגה, זה הרבה יותר מאשר בתקופתי כלוחם", הוא אומר.
"פיתחנו גם שיטות לחימה חדשות. האתגר המבצעי מביא אותך לסיטואציה שבה אתה נדרש לפתח אמצעי לחימה מתאים תוך ימים בודדים עד שבועות, לדייק אותו ולוודא שהוא מביא את התוצאה עד המילימטר. לא תמיד זה מצליח, אבל כשזה מצליח זה מדהים".
"יש מבצעים שבהם יש המתנה של ימים רבים בשטח עד לביצוע. גם ההמתנה היא חלק מהמבצע, והיא דורשת סבלנות עד להבשלה מושלמת של תנאי הביצוע. לא מדובר פה בגיחה לשעת טיסה וחזרה לטייסת. יש מבצעים שנמשכים 14 יום, כשרוב הזמן מרגע ההגעה ליעד אתה ממתין לתנאים הנכונים, שאתה לא יודע מתי בדיוק יגיעו. כשזה קורה – וזה יכול להיות ביום ה־12 או ה־13, אתה חייב 'להתפוצץ' למאה אחוז. וזה אחרי המתנה בתנאים שהם לא בדיוק משרד ממוזג.
"המעבר הזה ברגע אחד מאפס למאה מחייב חדות גבוהה מאוד בשביל להגיע לדיוק בביצוע. זו גם הסיבה שהמפקדים חייבים להיות שם, מקדימה. הם צריכים להשפיע, לדעת ולקבל את ההחלטות. לפעמים זה נראה פשוט למי שיושב בחפ"ק בבית ולא חווה את המורכבות, אבל במבצעים האלה המרחק בין תקלה להצלחה הוא כחוט השערה".
"זו לא גיחה של שעה לטיסה וחזרה לטייסת. יש לנו מבצעים שנמשכים 14 יום, כשרוב הזמן אתה ממתין ביעד. כשזה קורה - וזה יכול להיות ביום ה־12 או ה־13, אתה חייב 'להתפוצץ' למאה אחוז".
הריאיון המלא: ביום שישי ב"ידיעות אחרונות" בגיליון הכפול של "7 ימים"
