מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, שהביעה לא אחת את התנגדותה להחלטות הממשלה בכל הנוגע למערכת החינוך, יוצאת נגד מרד הרשויות שהצליח להביא לפיצול דרמטי בשלטון המקומי, לאחר שערים ברחבי הארץ, חלקן מפורום 15 הגדולות, הודיעו שאין בכוונתן לחכות להחלטת הממשלה לפתוח את מערכת החינוך בכיתות ז'-י'. בריאיון היום (שני) למרב בטיטו בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" מתחה בן דויד ביקורת על התנהלות הממשלה ושיתפה ברעיונותיה לעתיד.
למעשה, את עומדת ערב סוג של מרד רשויות.
"אני חושבת שמי שעומד בסוג של מרד רשויות זה משרד החינוך, הממשלה. זה לא אנחנו. אבל אין ספק, אני חושבת שלתופעה הזאת גם אין מקום. אי אפשר לתת מקום למצב כזה, כמו אנרכיה או 'איש הישר בעיניו יעשה'".
למה? זה אנשים שיש להם ניסיון מוכח בניהול.
"עכשיו אנחנו נמצאים בקטע הבריאותי. מי שצריך להחליט להחזיר את התלמידים בכיתות ז'-י' זה משרד הבריאות ומשרד החינוך ולא ראשי הערים, עם כל הכבוד אליהם - ויש לי הרבה כבוד. אני מבינה את המצוקה שלהם".
יש לך כבוד, אבל מה את אומרת להם?
"הם דיברו איתי גם היום. חלק מהם דיברו איתי בבוקר ואני הסברתי להם ואמרתי להם, תקשיבו, מי שמעסיק אותנו זה משרד החינוך. עם כל הכבוד אנחנו לא יכולים לקבל הנחיות מראשי רשויות שהם לא המעסיקים שלנו".
כמה זמן מראש ידעת על קריאת התגר הזאת?
"קראתי בדיוק כמו שכולם קראו".
וכמה זה הפתיע אותך?
"הפתיע אותי? בואי נגיד שזה לא הפתיע אותי. אני רואה הרבה מקרים שכל ראש רשות מושך לכיוון כזה או אחר. זה דבר שאסור שיקרה".
מדובר פה ב-15 ראשי ערים עם הרבה ניסיון, שעושים חקירות אפידמיולוגיות, מכירים את העיר שלהם, שמבטיחים לנו שאם יהיה ילד חולה שיגיע לבית ספר, אנחנו נדע את זה ונסגור. ממה את חוששת?
"מאנרכיה, משכל אחד יעשה מה שבראש שלו. אי אפשר, חייב שיהיה מישהו שיתכלל את כל האירוע הזה. לכן אני שוב רוצה לומר שאני מבינה את המצוקה של ראשי הערים, אני מבינה את המצוקה של ההורים וגם את המצוקה של המורים. אבל חברים, עם כל הכבוד, יש את משרד הבריאות שצריך להחליט בנושא הבריאות ויש את משרד החינוך שצריך להחליט בנושא החינוך. וברגע שהם שהחליטו שצריך להחזיר - אנחנו בשמחה נחזיר את הילדים. אבל לא יכול להיות שגורמים אחרים, שהם לא הרלוונטיים בהחלטה, יקומו יום אחד ויגידו 'זהו, תחזירו. אנחנו מחזירים', ומעמידים גם את המנהלים וגם את עובדי ההוראה במצב מאוד מביך ומאוד מסוכן. אסור שנהיה במקום הזה".
אנחנו ערב חג הפורים, אומנם זה טיפה מאחורינו אבל יש איזושהי היטפלות של כולם לחגי ישראל בהקשר של המורים.
"נושא החופשות הוא באמת מקומם. זה כאילו שהחופשות יורדות מהשמיים, החופשות נקבעות מראש ואני רוצה לומר לך דבר מאוד חשוב. חברים, עובדי ההוראה עובדים יותר קשה מבכל שנה רגילה. החופשות עבור ציבור עובדי ההוראה זה חמצן. זה הזמן שהם יכולים לנוח ולאגור כוחות כדי לבוא בכוחות רעננים וחדשים לעשייה הברוכה שלהם".
אני חייבת לשאול אותך משהו שקשור לשר הבריאות. את נתת לו פה עכשיו הרבה מאוד גיבוי, הרבה יותר מראשי השלטון המקומי. אם אני מסתכלת פרספקטיבה של שנה, אני יודעת מי תפקד יותר טוב. אז את אולי בוחרת בנתיב הפחות אפקטיבי לתלמידי מערכת החינוך?
"אני שוב חוזרת, מי שאמון היום על הבריאות של התלמידים ושל עובדי ההוראה זה משרד הבריאות. ברגע שמשרד הבריאות יגיד שניתן להחזיר את התלמידים ובאיזה מתווה של יומיים, של מספר שעות...".
אין מתווה, הוא לא יודע מתווה. את סומכת על משרד הבריאות שאין לו מתווה.
"נכון, אבל הוא צריך להחליט, מי שצריך להחליט ואמון על הבריאות זה משרד הבריאות".
שומעים אתכם במשרד הבריאות, מקשיבים לכם במשרד הבריאות?
"יש לנו שיח עם מספר גורמים מאוד בכירים במשרד הבריאות".
כולל השר?
"כן, כולל גם השר. כולל גם המנכ"ל חזי לוי וגם ד"ר אלרעי פרייס, יש לנו שיח".
שמעתי אותך אומרת 'לא מדברים איתנו, לא שומעים אותנו, לא שומעים את הצרכים של הגננת בשטח. לא שומעים את הצרכים של מנהל בית הספר שכבר ארבע או חמש פעמים סידר מערכת. אז אולי באמת לא מקשיבים לכם במשרד הבריאות?
"אני באמת מתרעמת על כך שבקבינט אפילו פעם אחת לא הזמינו לא מורה, לא מנהל, גם את ההסתדרות המורים. בואו תזמינו אנשים מהשטח. מזמינים תלמידים, מזמינים מורים, מזמינים את כל הרשויות, אבל דווקא את האנשים שעושים את העבודה, שנמצאים בשטח? אפילו פעם אחת לא הזמינו אותנו ולא שמעו אותנו".
ולו היו מזמינים אתכם במשרד הבריאות ולא שר הבריאות במקרה היה שואל אותך, מה את מציעה? משהו שיהלום את הצרכים של המשק? משהו שכמובן יהלום את הצרכים של ההורים? ועוד לא בכלל דיברנו על מצבם הרגשי של תלמידי ישראל.
"אין ספק, בגלל זה כל הזמן דיברו על הלמידה מרחוק ושזה לא אפקטיבי, כן אפקטיבי... אני רוצה לומר לך שאני מסיירת בשטח ואני רוצה לומר לך שהלמידה מאוד אפקטיבית. אני רוצה להגיד לך שנכנסתי לכיתה א' באחד מבתי הספר וראיתי ילדים קוראים נפלא וראיתי ילדים בכיתה א' שגם כותבים נפלא".
שהשתלטו על הכתיבה והקריאה מרחוק.
"בדיוק, והמחנכת אמרה לי, 'תדעי לך שהם למדו בזום אפילו בקצב מהיר יותר מאשר בכיתה'".
אז מה את היית לוקחת מהקורונה?
"אני חושבת שחובה לקחת את הקבוצות הקטנות. אם המדינה תלמד באמת ותיקח מהקורונה את הכיתות הקטנות, אני אומרת לך שמערכת החינוך תראה אחרת".
לא לחזור אחורה, את אומרת.
"בשום פנים ואופן. החזרנו את כיתות א'-ד' ואני רוצה להגיד לך שהפערים מאוד הצטמצמו - והם אפילו מתקדמים בחומר בזכות הכיתות הקטנות. זה מה שצריך לקחת. להפחית את השעות הפרונטליות, מעמיסים יותר מדי".
לא רק זה, השעות הפרונטליות זה העולם של אתמול?
"נכון".
אני חייבת לשאול אותך שאלה. הייתה לך שנה קשה, אבל שנה שבה את הבנת ככל הנראה משהו על הכוח שלך. כמה אנחנו יכולים לשבת ולצפות שנראה את חברת הכנסת, יפה בן דוד? את השרה יפה בן דוד בעתיד?
"תראי, אני קודם כל נמצאת בהסתדרות המורים והשאיפות שלי זה לקדם את מעמד המורה, לקדם את שכרו ומה שעכשיו עומד בפתח זה הנושא של הסכם שכר קיבוצי חדש. אני אעשה את כל מה שניתן כדי להביא באמת הסכם טוב ומיטיב כדי שכוחות חדשים ורעננים ואיכותיים יכנסו למערכת, וגם כוחות טובים יישארו במערכת. וכפי שאמרתי, הנושא של השעות הפרונטליות. כל הזמן נותנים לנו את ה-OECD כדוגמה ואומרים 'תלמדו מהם'. אין בעיה, בואו נעשה העתק-הדבק על מה שקורה במדינות ה-OECD, אני חותמת לכם על כל מה שאתם תרצו. גם מבחינת שכר, גם מבחינת למידה, גם מבחינת הצפיפות בכיתות ובגנים".