שתי יממות חלפו מאז שנרצחה דיאנה רז באכזריות על-ידי בעלה, אמיר רז, בביתם ביישוב נעלה שבמועצה אזורית מטה בנימין. שתי יריות שנורו מהאקדח שנשא מתוקף היותו שוטר במשטרת ישראל, ככל הנראה במהלך ויכוח בין בני הזוג, שמו קץ לחייה של דיאנה, אם לארבעה ילדים, והעלו שוב את הדיון סביב הבעייתיות שבהחזקת נשק חם בבית.
כבר בחודש ספטמבר האחרון התריעה קואליציית ארגוני הנשים "האקדח על שולחן המטבח" בוועדה לשוויון מגדרי בכנסת על הסכנה שהתעצמה סביב משבר הקורונה. לטענתן, סיר הלחץ שנוצר בבתים כתוצאה מהסגרים וההגבלות, כמו גם המצוקה הכלכלית והלחצים שגרם המשבר הבריאותי, הובילו לעלייה משמעותית באלימות במשפחה - ולכן דווקא בתקופה זו ישנה חשיבות גדולה למנוע כניסת כלי נשק חמים לבתים.
יעל סיני, אחראית קשרי כנסת בשדולת הנשים, הסבירה: "מהרגע הראשון שהוכרז על הסגר נעשו פניות לשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, להורות על איסוף כלי הנשק בתום המשמרת ממאבטחים ומשרתי ביטחון ולעשות הכל כדי למנוע הימצאות של אקדח טעון בבית מסוכן ואלים. זה היה ברור שזה ייגמר רע".
"לצערנו, זה לא המקרה היחיד ב-2020 של רצח נשים על-ידי אקדח", הוסיפה יעל. "לא רק שהשר אוחנה לא נענה לדרישות, הוא גם הפך את החלטת קודמו על איסוף הנשקים. כמה נורא שדיאנה רז שילמה בחייה על אוזלת היד של הרשויות. ניתן היה למנוע את הרצח".
על פי נתוני קואליציית ארגוני הנשים "האקדח על שולחן המטבח", נכון לחודש ספטמבר השנה 42% מהנשים שנרצחו בשנת 2020 נרצחו באמצעות שימוש בנשק חם. הן מעריכות כי ישנה בעיה חמורה של כלי נשק פרטיים בלתי חוקיים, כשההערכות עומדות על בין 312,500 ל-326,500 כלי נשק כאלה שמפוזרים במרחב האזרחי. בנוסף, ישנם כ-275 אלף כלי נשק שמדווחים באופן פרטי או ארגוני. בסך הכל מדובר על יותר מחצי מיליון כלי נשק שמצויים במרחב האזרחי. בגלל כל אלו, פעלה הקואליציה לצמצום מצבים שמזמנים בקלות אלימות חמושה, וניסתה לקדם איסוף כלי נשק בסוף משמרות ועצירת הליכי רישוי חדשים.
"למרבה הזוועה, אנחנו נוכחות שוב ושוב שרישיון נשק הוא לא ביטוח מפני מעשי רצח בירייה, לרבות בקרב כוחות הביטחון", מסבירה רלה מזלי, רכזת קואליציית "האקדח על שולחן". "כלי ירי בבית מציב איום ממשי - בעיקר - על הנשים שחיות בו. הגיע הזמן לחמש שוטרים לפי תפקידם ולא באופן גורף, ולהפסיק לשלוח את הנשק לבתיהם ללא הצדקה מוצקה".
יו"ר נעמת, חגית פאר הוסיפה כי "ככלל, ההעדפה היא שכל נושא נשק יפקיד את נשקו בתום המשמרת ולא ייקח אותו לביתו. אם ישנם מקרים יוצאים מן הכלל, בהם ההגנה על החוק ועל אזרחי המדינה מחייבים לקיחת הנשק לבית, חובת הגוף הרלוונטי לערוך בדיקות תקופתיות ואבחונים שיקבעו אם מי שנושאים בנשק עודם כשירים ולא עלולים לעשות בו שימוש לרעה. כל רצח הוא מעשה מזעזע, אך כאשר הרוצח הוא איש כוחות הביטחון, שאמון להגן על אזרחי ישראל ממעשים אלו בדיוק - הרי שהפגיעה באמון הציבור גדולה שבעתיים. לכן, משטרת ישראל מחויבת בבדיקה מקיפה של הפרשה".
לדברי תמר שוורץ, מנכ"לית רוח נשית - עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות: "נשק הוא מסוכן לא רק כשהוא יורה. עצם הימצאותו בבית מפירה את האיזון בין בני הזוג ומשליטה טרור של הגבר על האישה שמפחדת ושוקלת את צעדיה, פחד שכמובן הולך ומתעצם ככל שהנשק מופנה נגדה או חלילה מופעל וגם כשהיא שומעת על מקרים טרגיים כמו אלה".
לדברי עו"ד אלה אלון, מנכ"לית "איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי, "דיאנה מצטרפת לצערנו לשורה של נשים ששילמו בחייהן על מדיניות נשק מתירנית, שמאפשרת לנשק עבודה לחדור לתוך המרחב הפרטי ולהשליט בו טרור נגד נשים. עצם המודעות להימצאותו של נשק חם בבית מהווה איום שמרחף על האישה והילדים, בדומה לפצצה מתקתקת שעלולה להתפוצץ בכל רגע".