בדרך לסגר בחגים: ריאיון עם מנכ"ל משרד הבריאות
(אורי דוידוביץ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס הבוקר (יום ה') דיון הכנה לפני קבינט הקורונה, שבו דן עם השרים באפשרות להטיל סגר כללי כבר מערב ראש השנה - בשבוע הבא. שרים שהשתתפו בדיון הביעו תמיכה ברעיון ולדבריהם, נתניהו לא התנגד. גם שר הבריאות יולי אדלשטיין נוטה לחלופת הסגר המלא מבין ארבע אפשרויות שמעלה פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו בקבינט, שאמר היום: "הסגר הוא צעד הכרחי. יש זעקה מצד מערכת הבריאות". כעת מכונס קבינט הקורונה.
"סגר היה הפתרון הקל בתחילת הדרך", אמר מוקדם יותר אדלשטיין ל-ynet, "לכן עשיתי הכול כדי להימנע ממנו. לצערי, מדינת ישראל שועטת למספרים בלתי אפשריים במאומתים, בחולים הקשים ובמונשמים. מערכת הבריאות לא ערוכה למצב הזה לאחר שהורעבה עשרות שנים. אנחנו חייבים לעצור את התחלואה, אין ברירה אלא לשקול סגר שילווה מצד אחד באכיפה הדוקה וקפדנית, ומן הצד השני בהיענות ציבורית לכל ההנחיות וההגבלות".
בסגר מלא יוטל עוצר בכל תקופת החגים ולא רק בימי החג. מערכת החינוך תושבת. מסעדות, מקומות בילוי, בתי מלון ויתר אתרי תיירות הפנים ייסגרו לחלוטין. מקומות העבודה ייסגרו. המגזר הציבורי יעבוד במתכונת חירום. תפילות יתקיימו רק בחוץ. תפילות בתוך מבנים יתקיימו לפי מגבלות הצבע האדום.
בחלופת "ריסון מהודק" יהיה עוצר בימי החג בלבד, מסעדות ומקומות בילוי ייסגרו לחלוטין. גם בתי המלון ותיירות הפנים ייסגרו. מערכת החינוך תפעל בכיתות א'-ד'. מקומות עבודה שאינם מקבלים קהל יישארו פתוחים אך המגזר הציבורי יעבור למתכונת חירום. תפילות יתקיימו רק בחוץ. תפילות בתוך מבנים יתקיימו לפי מגבלות הצבע האדום.
בחלופת "ריסון מדוד" יהיה עוצר בימי החג בלבד. מסעדות ומקומות בילוי ייסגרו בשעה 17:00. בתי מלון ותיירות הפנים יישארו פתוחים וכך גם מקומות העבודה שאינם מקבלים קהל. המגזר הציבורי יעבור למתכונת חירום. מערכת החינוך תפעל בכיתות א'-ד'. תפילות יתקיימו לפי מגבלות צבע אדום ברמזור.
לפי חלופת "רמזור מהודק", יהיה עוצר בימי החג בלבד. מערכת החינוך תפעל בכיתות א'-ד'. מסעדות ומקומות בילוי ייפתחו ביישובים בצבעי ירוק וצהוב בלבד. תיירות הפנים תפעל וגם מקומות העבודה שאינם מקבלים קהל יפעלו כרגיל. המגזר הציבורי יעבור למתכונת חירום. תפילות ימשיכו להתקיים לפי המתווה הנוכחי לפי מגבלות שני צבעים.
דו"ח אמ"ן: רק סגר שנמשך כחודש מוביל לירידה בתחלואה
בסקירה שפרסם בצהריים מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אגף המודיעין, נקבע כי רק צעד ממושך כמו סגר למשך כחודש המלווה בהגבלות מותאמות מביא לתוצאה של ירידה בתחלואה. כמו כן, במשרד הבריאות מעריכים כי בקצב התחלואה הנוכחי יידרשו יותר מ-90 יום להגעה ליעד של 400 חולים חדשים ביום.
"ככלי להפחתת קצב ההדבקה, סגר הוא כלי מוכח – כאשר נמשך מספיק זמן ומתקיימים התנאים למימושו (יכולת התקיימות האזרח תחת מגבלות התנועה והריחוק, ונכונותו לממשן). ברוב המקרים בעולם, התחלואה ירדה לרמה הרצויה לאחר כמה שבועות. אולם, משך זמן זה, תחת מגבלות תנועה, גוזר גם עלויות גבוהות על החברה והכלכלה באזור . בנוסף, קיימת רגישות למועד הפעלתו של סגר במקרה של התפרצות (R גבוה)", נקבע בדו"ח. עוד נטען כי ככל שמהירות התגובה גוברת, נחסכת הרבה יותר תמותה, ומקוצר משך הזמן לחזרה לרמות תחלואה נמוכות.
בדרך לסגר בחגים: ריאיון עם ראש מועצת עמנואל
(אורי דוידוביץ, עידו ארז)
מבדיקת סגרים שהוטלו ברחבי העולם עולה כי "סגרים או הגבלות כלליות ונרחבות על התנועה וההתכנסות שמטרתם הורדת קצב ההדבקה באוכלוסייה מתאפיינים במבט לטווח ארוך (הורדת התחלואה, ושמירה על תחלואה נמוכה לאורך זמן), ולרוב מופעלים לאחר עלייה משמעותית בהדבקות במדינה/אזור, לאחר שצעדים אחרים נוסו לא השיגו את המטרה הרצויה.
"להתנהגות הציבור חשיבות משמעותית, ולכן הטמעת תמונת המצב וחומרת ההתפרצות מאפשרת לציבור להיערך ואף לנקוט בצעדי ריחוק עוד טרם הכרזת סגר באופן פורמלי. "על כן, הצלחת סגר תלויה, בין היתר, בהיערכות אליו ובמימוש צעדי הסברה, אכיפה, וסיוע כלכלי", נכתב.
בדו"ח מצוין עוד כי "ברוב המדינות ההגבלות בגל השני לא הגיעו לרמה של 'עוצר' (איסור יציאה מהבית) כפי שהיה נהוג בחלקן בתחילת המגפה, אלא נותרו בגדר הנחיות להימנע מיציאות בלתי חיוניות, ולעבוד/ללמוד מהבית ככל שמתאפשר.
"ברוב הפעמים גם היו הגבלות על בתי עסק, מסעדות ושאר מוסדות פנאי, שחויבו לסגור באופן גורף או רק במהלך שעות הלילה. בנוסף, בחלק מהמדינות היו הגבלות על טווח התנועה המותר לאזרחים, לדוגמא לשם מניעת מעבר בין ערים".
"השימוש בסגר", נכתב בדו"ח, "נעשה לא רק כצעד רחב למניעת התחלואה ברמה הארצית, אלא גם ככלי נקודתי יותר למניעת התפרצויות עתידיות הצפויות לקרות באירועים שונים הכוללים התקהלויות. אירועים אלו כוללים חגים דתיים או לאומיים; פסטיבלים רבי משתתפים; הדבקות בקרב צעירים במקומות בילוי ועוד.
"ממילא, מטרתו של סגר שכזה היא לא מניעת הדבקה לאורך זמן, אלא מניעת ההדבקה במיקוד זמן מסוים, אירוע מסוים ואוכלוסיה מסוימת. כך, סגרים אלו התאפיינו במשך קצר יותר (כתלות בסוג ההתפרצות אותה ביקשו למנוע) ובהגבלות ממוקדות יותר אשר נועדו למנוע מנהג מסוים (כמו אכילת ארוחת חג במשותף) או התנהגות מסוימת (כמו חגיגות צעירים במהלך הלילה)".
