לא נעים היה לצאת אמש (שבת) מההפגנה בבלפור. בדרכי החוצה, ליד מחסומי המשטרה, נתקלתי בקומץ מפגיני ימין, תומכי בנימין נתניהו, שהחזיקו את דגל הליכוד ושלט "שמאלנים בוגדים", והרעיפו קללות ואיומים לכל עבר. גם אני נאלצתי לחצות את מקלחת הצעקות והקללות בטרם הצלחתי להתרחק מהאזור. השוטרים שעמדו ליד לא התערבו ואפשרו לקומץ לברך את כל היוצאים מההפגנה באיחולי מוות. אם אפשר בייסורים.
המפגש הזה היה סיום ראוי לערב קשוח בבלפור, שבו המשטרה עשתה הכול על מנת להתעמר במפגינים ולהקשות על חופש המחאה. כל מי שהגיע אמש לירושלים קיבל מהשוטרים מסר של "אתה לא רצוי כאן".
זה החל בניסיון המיותר למנוע מאלפי המפגינים לצעוד מגשר המיתרים לכיוון כיכר פריז, שבמהלכו התנפלו לפתע השוטרים על מיצג הצוללות והטיחו לרצפה את המוחים שנשאו אותו ללא כל עילה חוקית. במקביל חסמה המשטרה מבעוד מועד את כל דרכי הגישה לרחביה ואילצה את באי ההפגנות, גם המבוגרים שבהם, לחנות רחוק וללכת מרחק רב בעליות של ירושלים.
בשטח נרשמה שרשרת של תקריות שבהן שוטרים הפעילו כוח וסמכות ללא צורך וממילא ללא עילה. נער בן 14 נעצר, אם חד-הורית נעצרה על ידי סמויים, ואי אפשר לספור את הדחיפות שהגיעו ללא כל פרובוקציה.
שיא ההתעמרות נרשם כששוטרים עצרו את המאייר זאב אנגלמאיר ("שושקה"), שנוהג להגיע להפגנות ואירועים ציבוריים מחופש לדמות קומית נשית עירומה. החשד: הטרדה מינית. לא פחות. הוא נלקח בכוח על ידי כמה שוטרים ונחקר באזהרה, לרבות חיפוש תוך-גופי ולקיחת טביעות אצבע. כך ייעשה לאמן שמנסה לשנות את החברה, לצאת מהתלם ולהביע את עצמו בדרך שונה.
במקום להגן על חופש הביטוי, משטרת ישראל הפכה את עצמה לצנזורית ואחראית על נימוסים, הליכות ודיני צניעות. במקום לפעול בנחישות למיגור הפשיעה המינית בישראל, המשטרה מצנזרת שלטים ותחפושות בהפגנה לגיטימית בתואנת שווא של הטרדה מינית, המוזילה את המושג ומרוקנת אותו מתוכן. שוטרי מחוז ירושלים לקחו את דברי ההסתה של שרה נתניהו נגד המחאה ברצינות ייתר.
מי שהיה אמש בבלפור הרגיש את האיבה והרצון של השוטרים להקשות על המחאה ולהפריע לה. ניכר שרוח המפקד והשר חלחלה עד לאחרון כחולי המדים. צפצפות וזמבורות נאספו בכניסות, שוטרים פטרלו בתוך ההפגנה בתקווה לתפוס מסיכה שלא מונחת היטב על האף, וגם מפגין שנתפס מתופף על מחסום הלחץ ננזף על ידי השוטרים. הם דורשים מחאה שקטה ומנומסת.
כל זה מצטרף למסע הדה-לגיטימציה המתוזמר שעושים דובריו של נתניהו להפגנות בטענה שהן הסיבה לעלייה בתחלואה בקורונה. העובדה שעל פי כל הנתונים הרשמיים מספר הנדבקים בהפגנה באוויר הפתוח, שבה כולם עוטים מסיכות, עומד על אפס, לא מעניינת אותם. עובדות זה לחלשים.
ההפגנות בבלפור מידבקות. יותר ויותר ישראלים עולים לירושלים מדי שבוע כדי להודיע לנאשם נתניהו באופן אישי שהגיע זמנו ללכת. מי שהגיע פעם אחת הופך לנשא של חיידק המחאה ולא יכול להיגמל. העוצמה, ההתלהבות, החוצפה והנחישות הפכו את ההפגנות בבלפור לדבר האופטימי ביותר שראתה הדמוקרטיה הישראלית מזה שנים.
וככל שההפגנות נמשכות מתעצם גם הניסיון לחנוק אותן ולמנוע את המשכן. גם בבלפור מבינים שהחיסון היחיד לשחיתות שלטונית והרס הדמוקרטיה הוא יכולתם של האזרחים להשמיע קול ולמחות בקול חזק ובלי פחד. לכן הם נלחצים. ולכן אסור לוותר. על בלפור תהיה מלחמה.
- יריב אופנהיימר הוא חבר הנהלת "שלום עכשיו"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com