מליאת הכנסת תצביע מחר (א') על כינון ממשלת ישראל ה-36, אחרי משא ומתן ארוך ומייגע ולא מעט מכשולים שניצבו בפניה עוד בטרם הוקמה. אבל השבעת ממשלה חדשה וכניסה למשרדי הממשלה לא יביאו את השרים אל המנוחה והנחלה. יש לא מעט משימות שממתינות לשרים המיועדים, חלקן דורשות הכרעה מיידית. אלה המשימות המרכזיות שמחכות להם.
משרד החוץ: מינוי עשרות שגרירים והחזרת סמכויות
המשימה הראשונה של שר החוץ המיועד יאיר לפיד תהיה להביא לאישור מידי של הממשלה את המינויים של 35 שגרירים וראשי נציגויות שמינויים מעוכב כבר יותר מחצי שנה. בכל אותה התקופה השגרירים האלה חיים על מזוודות, בחוסר ודאות, ואפילו לא רשמו את הילדים לבתי הספר והגנים. בין המינויים שמחכים לאישור: השגריר בצרפת, השגריר בקנדה, הקונסול הכללי במיאמי ועוד. בתוך חודשים ספורים יישארו נציגויות נוספות ריקות, בהן השגרירות בירדן.
10 צפייה בגלריה
הפגנה סמוך לשגרירות הישראלית בירדן, ארכיון. בעוד חודשים ספורים תישאר בלי שגריר
(צילום: רויטרס)
מינוי השגרירים אושר על ידי ועדת המינויים של משרד החוץ כבר בנובמבר, אך הם הפכו להיות בני ערובה בעימות שבין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לשר הביטחון בני גנץ. נתניהו לא הסכים להביא אותם לאישור הממשלה, חרף תחינותיהם של גנץ ושר החוץ הקודם גבי אשכנזי.
במשרד החוץ מאמינים שכניסתו של לפיד לתפקיד מהווה שדרוג משמעותי במעמדו, שכן לפיד הוא גם ראש הממשלה החליפי. אנשי המשרד מאמינים שלפיד ימשיך את התהליך שאשכנזי החל בו – תוספת תקציבים ותקנים, והשארת משרד החוץ בעמדה מובילה של קבלת החלטות.
בין המשימות שעומדות לפתחו של לפיד: הרחבת הסכמי אברהם והבאת הסכמי שלום ונורמליזציה עם מדינות נוספות, שיקום היחסים עם המפלגה הדמוקרטית, הבאת תקציבים לבניית שגרירויות חדשות והקצאת תקנים נוספת לאור הגדלת מספר הנציגויות הישראליות.
במשרד החוץ מצפים שלפיד יחזיר סמכויות שנלקחו ממנו בעבר, ויביא לסגירת המשרדים המיותרים שלקחו ממשרד החוץ תקציבים ותקנים כמו המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, משרד התפוצות ועוד. כמו כן, מצפים ממנו לתפוס הובלה על ההסברה הישראלית, שהגיעה לשפל המדרגה במבצע "שומר החומות".
(איתמר אייכנר)
משרד הביטחון: פיצויים על הסכם הגרעין והסדרה עם חמאס
בדקות שבהן נסגר ההסכם הקואליציוני להקמת הממשלה החדשה, שר הביטחון בני גנץ עלה על מטוס לוושינגטון, לפגישות בזק בפנטגון ובמחלקת המדינה. האתגר שעמד לפתחו – השגת סיוע אמריקני חיצוני לחידוש מלאי הטילים המיירטים של כיפת ברזל, וכן לחימושים נוספים, שאלפים מהם שוגרו לאורך מבצע שומר החומות.
אבל השיחות בארה"ב עסקו בשתי משימות נוספות חשובות לא פחות שיוטלו על שר הביטחון החדש-ישן. הראשונה היא הסכם הסדרה עם חמאס, הפעם עם מעורבות אמריקנית עמוקה וניסיון להפוך את הרשות הפלסטינית לצינור השיקום והעברת כספי הסיוע לעזה. ההנחה בסביבת גנץ היא שדווקא בממשלה החדשה, שכוללת גורמים מתונים שמכירים את המערכת הביטחונית (כמו נפתלי בנט ואיילת שקד) וגורמי שמאל שיתמכו בסיוע, המהלך יהיה קל יותר לביצוע.
יירוטים של כיפת ברזל בזמן "שומר החומות"
(צילום: שון בולקינד)
משימה נוספת שממתינה לגנץ היא מקסום הדרישות מארה"ב לקבלת יכולות נוספות – אוויריות, הגנתיות ומודיעיניות – אם הנשיא האמריקני יחתום על הסכם מחודש בנושא הגרעין האיראני.
בפן הכלכלי, גנץ מעוניין לחזק את התעשיות הביטחוניות שמפעליהן פזורים בעיקר בפריפריה, זאת באמצעות הרחבת הייצוא הביטחוני. לשם כך הוא יצטרך להשיג תקציבי תמיכה או מימון מהאוצר, אתגר לא פשוט בימים אלה. אבל המשימה הגדולה ביותר תהיה השגת תקציב קבוע ומובנה לצה"ל, שיוכל ליישם בפועל את התוכנית הרב-שנתית "תנופה" של הרמטכ"ל אביב כוכבי.
בתווך מחכים לגנץ שני כאבי ראש קטנים יותר, אך מטרידים לא פחות. הראשון, מימוש תוכניתו להוצאת גלי צה"ל מהצבא, שהוקפאה משפטית בגלל ממשלת המעבר. השני, פתרון למשבר מעבר בסיס אמ"ן החדש לנגב, בדגש על הסוגיה התחבורתית, זאת כדי למנוע משבר כוח אדם גדול, שכן רבים מאנשי המודיעין שמשרתים כיום באזור הרצליה יסרבו לעבור דרומה אם לא יהיה להם פתרון תחבורתי מהיר.
(יואב זיתון)
משרד האוצר: תקציב מדינה עדכני והעלאת מיסים
אין כל ספק מה חייבת להיות המשימה הראשונה של שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן – הכנת תקציב מדינה עדכני במהירות האפשרית, ואישורו המיידי בממשלה ובכנסת. כבר כמעט שנה וחצי אין למדינה תקציב מאושר. הנוכחי הוא תקציב המשכי, בלתי חוקי לפי בית המשפט העליון, שמושתת על תקציב שגובש בפעם האחרונה במרץ 2018. אין צורך להסביר עד כמה התקציב לא ריאלי, גם ללא שנת הקורונה שהייתה בדרך.
יחד עם התקציב החדש יהיה צורך לאשר את חוק ההסדרים. זה שגובש בקיץ 2020, עם 40 רפורמות, כנספח לתקציב שלא אושר, כבר לא אקטואלי בחלקו, אחרי שנת קורונה, מבצע שומר החומות וצרכיה הדחופים החדשים של המדינה.
במשרד האוצר ממתינים נושאים דחופים נוספים: העלאת גיל הפרישה לנשים, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, שמפגרות שנות דור ויותר אחר מדינות מפותחות, העלאת קצבאות הזקנה, וגיוס אלפי שוטרים לחיזוק המשטרה שהוחלשה בשנים האחרונות.
סוגיה נוספת שעומדת לפתחו של ליברמן היא הסכם השכר במגזר הציבורי, שלא עודכן מאז 2017 ויש לקדמו במהירות, ייתכן שבאמצעות "עסקת חבילה" עם ההסתדרות והמעסיקים. יהיה צורך לגבש רפורמות מס חדשות, בעיקר בתחום כלי הרכב והדלק, בין היתר בשל הפקקים. אלה יחייבו הטלת מס גודש בכניסה לערים הגדולות וגביית מיסים על פי היקף הנסועה של כלי הרכב.
מיד עם מינויו של שר האוצר המיועד יהיה עליו למנות מנכ"ל חדש וקבוע למשרד, אחרי שמונה חודשים שבהם כיהנו שני ממלאי מקום, וכמובן למנות ראש אגף תקציבים קבוע.
חובות המדינה בעקבות משבר הקורונה יאלצו את משרד האוצר לגבש תוכנית להעלאת מיסים ולקיצוץ בתקציבים לא נחוצים, כמו במשרדי הממשלה המיותרים שבאוצר עמלים כבר שנים לסגור את חלקם.
(גד ליאור)
משרד המשפטים: מינוי פרקליט מדינה
משימתו הראשונה של גדעון סער כשר המשפטים תהיה להחליט על מינוי פרקליט מדינה. באמצע יולי תפקע כהונתו הזמנית של עמית איסמן בתפקיד. הוא נבחר אמנם פה אחד על ידי ועדת האיתור כמועמד המתאים לתפקיד, אבל בשל כהונת ממשלות המעבר מינוי הקבע שלו מעולם לא אושר בממשלה.
אבל בפני סער עומדת האפשרות לפתוח מחדש את כל נושא הבחירה של פרקליט המדינה. שר המשפטים המיועד כבר הודיע שהוא מתכוון לבחון, מתוך כוונה ליישם, את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולהפריד ממנו את תפקיד ראש התביעה הכללית.
אם תוכניתו של סער תצא לפועל, יצטרך איסמן, או מי שימונה במקומו, לדעת שהוא צפוי להמשיך עם היקף סמכויות שונה מזה שעליו התמודד ונבחר. משרת התובע הכללי תוגדר כך שאין מעליו אף גורם זולת הביקורת השיפוטית של בית המשפט. זאת בהשוואה להיום, ש"הבוס" של פרקליט המדינה הוא היועמ"ש, שהאציל את סמכויותיו לפרקליט המדינה ויכול להתערב ברוב החלטותיו.
לכן, ההערכה היא שפגישתו הראשונה של סער עם איסמן תהיה לא רק כדי להכירו ולתהות על קנקו, אלא ליידע אותו שאם הוא רוצה מינוי קבע הסמכויות שלו צפויות להשתנות.
סער יתקשה שלא למנות את איסמן מכמה סיבות. מדובר בפליליסט מובהק ועתיק ניסיון, שכבר הודיע לוועדת האיתור שבדעתו לערוך שינויים ניכרים בתפקוד הפרקליטות, וגם סער רוצה לערוך רפורמות יסודיות בפרקליטות. איסמן הוא בעל תפקיד שצמח בערוגות פרקליטות חיפה, ללא תיוג פוליטי או שיוך לקליקה כזו או אחרת.
ההערכה גם גורסת שבפני סער ניצבת מערכה לא פשוטה על פיצול תפקיד היועמ"ש, ולכן הוא לא יבזבז תחמושת על "הדחת" פרקליט מכהן.
(טובה צימוקי)
המשרד לביטחון פנים: שיקום אמון הציבור במשטרה, מחסור מידי באלפי שוטרים
בתוך זמן קצר יצטרך השר לביטחון פנים המיועד, עמר בר לב, ללמוד על המשטרה, אבל גם לדאוג למשאבים גדולים כדי לייצב אותה. בחודשים האחרונים, מאז כניסתו של המפכ"ל קובי שבתאי, עברה המשטרה טלטלות וספגה ביקורת קשה. החל מהאירועים בירושלים שיצאו מכלל שליטה, דרך אסון מירון ועד להתנהלות הכושלת בימים הראשונים של הפרעות ברחבי הארץ.
השר המיועד, יחד עם חבריו לממשלה, יצטרך לקבל החלטה מהירה בנוגע להקמת ועדת חקירה לאסון מירון. למרות הזמן שעבר חקירת מח"ש, שלכולם ברור שאינה רצינית מספיק, לא התקדמה ממש והדמויות המרכזיות באסון כלל לא מסרו עדות. כדי להחזיר את אמון הציבור בר לב יצטרך לתת תשובות למשפחות הנספים ולאזרחי המדינה. העובדה שהאסון לא קרה במשמרת שלו ודאי תאיץ את התהליך שנתקע אצל קודמו, מטעמים מובנים.
נושא נוסף שכבר עתה ברור שבר לב יצטרך להתמודד איתו זה הגדלת כוח האדם המשטרתי בצורה משמעותית. הפרעות האחרונות ברחבי הארץ חשפו עד כמה המשטרה לא מוכנה לאירועים כאלה ושחסרים לה אלפי שוטרים. הדוגמה הברורה היא לוד – בעיר פעלו כוחות רבים מאוד של משטרה, אך לקח מספר ימים כדי לגייס את כוחות המילואים ואת הכוחות המיוחדים. במשטרה מעריכים שיש מחסור של אלפי שוטרים בטווח המיידי.
אחרי כל זה, השר המיועד יצטרך לדאוג למשאבים כלכליים אדירים כדי לאפשר למשטרה לגבש תוכנית למלחמה משמעותית בפשיעה הערבית. כבר שנים מדברים על כך, גם הוקמה מנהלת – אבל הפשיעה במגזר הערבי רק עולה ועולה. זה הזמן להמשיך במבצע "חוק וסדר", יחד עם גיבוי השב"כ, שכוון בעיקר למגזר הערבי. תוכנית כזו, עם טווח נשימה ארוך, זקוקה לכסף, הרבה כסף – וזאת תהיה אחת המשימות החשובות של בר-לב כבר בתחילת הקדנציה שלו.
(אלי סניור)
משרד הבריאות: עוד תקנים לרופאים
שר הבריאות המיועד ניצן הורוביץ ייאלץ להתמודד עם משרד שעבר רעידת אדמה אמיתית, ומתאושש בעצמו ממגפת הקורונה, שהפכה לאחד המשברים המורכבים שידעה המדינה בכלל והמשרד בפרט.
הבעיה הראשונה שיצטרך למצוא לה מענה באופן מידי היא משבר התקנים הזמניים של הרופאים בבתי החולים. קרוב ל-600 תקנים של רופאים הוקצו במהלך שנת הקורונה לצורך תגבור המחלקות. למעשה, תקצוב התקנים הללו יסתיים בסוף החודש, ובתי החולים מתמודדים בימים אלו עם חוסר ודאות בנוגע להמשך המימון.
10 צפייה בגלריה
רופא במחלקת קורונה. צריך למצוא מיד פתרון למשבר התקנים הזמניים של הרופאים בבתי החולים
(צילום: שמיר אלבז)
מימון התקנים הללו הוא רק הקדימון למה שמחכה לו בהמשך בנוגע לרופאים ולרפואות, והמבחן המשמעותי הראשון שלו יהיה הסכם השכר הקיבוצי החדש של הרופאים, כשהאחרון היה ב-2011. זו הזדמנות פז לחזק את מערכת הבריאות הציבורית ולהזרים אליה אלפי תקנים חדשים שעשויים להביא, בין היתר, לקיצור תורנויות המתמחים במחלקות.
מבחן משמעותי נוסף של הורוביץ במשרד הבריאות יהיה בעניין רפואת הלהט"ב. כהומו מוצהר, הציפייה מהורוביץ תהיה לקדם שורת נושאים שנותרו כבר שנים "תקועים" ונוגעים לקהילה הלהט"בית במערכת הבריאות.
בין היתר מדובר בזמני ההמתנה הארוכים לניתוחים להתאמה מגדרית והרחבת השיקום לאחר הניתוח, הסדרת סוגיית הפונדקאות לגברים, הנגשת הטיפול למניעת הדבקה ב-HIV והוזלת מחירו, הרחבת ההדרכות בנושא רפואת להט"ב לצוותים רפואיים בבתי החולים ובקופות החולים, ועוד. בנושאים הללו, הורוביץ יהיה תחת זכוכית מגדלת והציפיות ממנו בקרב הקהילה גבוהות במיוחד.
(אדיר ינקו)
משרד החינוך: לתקן את נזקי הקורונה
המשימה הראשונה שעומדת לפתחה של שרת החינוך המיועדת יפעת שאשא-ביטון היא שיקום וייצוב מערכת החינוך, שרק החלה בצעדים הראשונים להתאוששות ממשבר שנת הקורונה.
בימים של שגרה אמורה הייתה השרה המיועדת להתמודד עם מגוון החוליים שדבקו במערכת החינוך במשך השנים, והרשימה אינה קצרה. המרכזיים שבהם אלו משבר איכות המורים, האיזון העדין שהופר במארג בין משרד החינוך לארגוני המורים לטובת האחרונים, ומשמעות היעדר משילות והובלת מדיניות חינוכית ברורה.
אבל הקורונה טרפה את הקלפים וכפתה סדרי עדיפויות אחרים הכרחיים לשיקום מערכת החינוך ומינופה. היקף ועומק ההשלכות הקשות לאחר שנה של ריחוק חברתי ופיזי, למידה מרחוק, הרחבת פערים קיימים ויצירת חדשים, עדיין נאמדים והם ילוו את המערכת שנים רבות.
כדי להתחיל בשיקום וייצוב מערכת החינוך יהיה על שאשא-ביטון לבצע מיפוי יסודי ארצי אחיד שיעריך את המצב הרגשי והחברתי של התלמידים, יגדיר את הפערים הלימודיים והרגשיים בכל הגילים, ויאתר באופן מדויק תופעות של נשירה גלוי וסמויה. אין להסתפק במיפוי מקומי של בית הספר.
זו הזדמנות נדירה לנתח את המערכת ולתת מענים אמיתיים לילדים, במקום להתעורר בעוד מספר שנים ולגלות שבוזבז זמן יקר ושהפתרון אינו טלאי על טלאי. ילדי המגזרים המבוססים יקבלו ממילא מענה, וללא עבודה נכונה של המשרד – כל השאר יישארו מאחור.
(תמר טרבלסי-חדד)
משרד הרווחה: לשקם את המערכת החברתית בישראל
אחד האתגרים של שר הרווחה המיועד מאיר כהן יהיה לשקם את המערכת החברתית והרווחתית בישראל. משבר הקורונה התרסק על מערכת סוציאלית רעועה ודלת משאבים, שהתקשתה לתת מענים גם במציאות שלפני המגיפה.
העלייה בכמות המובטלים, כמו גם החרדה והלחץ שהביא איתו המשבר, גרמו לעלייה במצוקות הנפשיות, בבדידות, באלימות בתים, בהתמכרות לחומרים מסוכנים ובאובדנות. כל אלו מצאו עצמם משוועים לסיוע ממערכת שלא הצליחה לעמוד ביעדיה עוד בימים שקדמו למגיפה.
10 צפייה בגלריה
לשכת התעסוקה. העלייה בכמות המובטלים, כמו גם החרדה והלחץ, גרמו לעלייה במצוקות נפשיות
(צילום: שירות התעסוקה)
השנתיים שבוזבזו בהמתנה להקמת ממשלה וללא תקציב ברקע המשבר הקואליציוני גרמו לקריסה טוטאלית של השירותים הסוציאליים בארץ. תוכניות הוקפאו, תקנים לא אוישו, ובמקום להגדיל את המענים באופן משמעותי הם רק הלכו ונשחקו.
המשמעות – נשים נפגעות אלימות במשפחה לא הצליחו לקבל הגנה, קשישים נשארו בודדים, ניצולי שואה נמצאים בהישרדות קיומיות, בני נוער נשאו ממסגרות החינוך וילדים חוו רגרסיה התפתחותית. כל אלה שילמו ומשלמים עד היום את מחיר הסחבת הפוליטית.
כדי לשקם את הציבור הישראלי על שר הרווחה המיועד לקדם רפורמה משמעותית בשירותים החברתיים ובשירותי בריאות הנפש, שתצדיק את התואר של מדינת ישראל כמדינה סוציאלית.
צריך להוסיף תקנים של עובדים סוציאליים ושל פסיכולוגיים בשירות הציבורי, להרחיב את המענים והזמינות של השירותים החברתיים, להוסיף לשכות ומרפאות ולהזרים כספים לתוכניות ולמערכים שהוקפאו בהיעדר תקציב מדינה. צעדים אלו יתנו למערך הזה את החמצן הדרוש לו כדי לסייע לאזרחי ישראל, ולמנוע את האסון החברתי שעלול לקרות פה בלעדיהם.
(הדר גיל-עד)
משרד הדתות: מינוי רבני ערים והכנה לשמיטה
על שולחנו של השר לשירותי דת המיועד, מתן כהנא, ממתינה רשימה ארוכה של נושאים שהטיפול בהם הוזנח בתקופת המשבר הפוליטי המתמשך – ממינוי רבני עיר במקומות שבהם התפקידים לא מאוישים כבר מספר שנים ועד להיערכות לשנת השמיטה התשפ"ב הממשמשת ובאה. לפני כחודש וחצי הפך גם הנושא השולי של הטיפול במקומות הקדושים, ובקבר הרשב"י בפרט, לסוגיה מרכזית שתונח לפתחו של כהנא.
בשנים האחרונות פרשו או נפטרו רבנים רבים ונכון להיום בערים גדולות ברחבי הארץ, בהן תל אביב וחיפה, לא מכהן אף לא רב אחד. בירושלים יצא לא מכבר לגמלאות הרב האשכנזי – וטרם מונה לו מחליף. חוסר היציבות השלטוני והשיתוק של ממשלות המעבר מנעו עד עתה את פתיחתם של הליכי הבחירה המורכבים מבחינה פרוצדוראלית ופוליטית ודורשים עבודה משותפת של המשרד והרשויות המקומיות הרלוונטיות.
עוד על הפרק במשרד לשירותי דת, מימוש החלטות שיפוטיות שהתקבלו לפני זמן רב וטרם יושמו, ובראשן ניתוק יחסי העבודה בין משגיחי כשרות לגופים המושגחים כדי למנוע ניגודי עניינים, וכן מינוי נשים כיושבות ראש במועצות דתיות. ככלל, הרכבת מועצות ובחירת ראשיהן בעשרות יישובים ברחבי הארץ לא נעשו זה שנתיים וחצי, מאז הבחירות לרשויות המקומיות.
בנוסף, כבר כמעט שנה שהרבנות הראשית פועלת ללא מנכ"ל, מאז פרישתו של משב דגן באוגוסט 2020, גם במשרד לשירותי דת עצמו חסר מנכ"ל קבוע בחודשים האחרונים, אחרי עזיבתו של עודד פלוס – לשניהם לא מונו עד היום מחליפים.
(קובי נחשוני)
משרד התחבורה: לקדם תחבורה ציבורית על חשבון רכבים פרטיים
שרת התחבורה המיועדת מרב מיכאלי תצטרך להתמודד עם משבר תחבורתי חסר תקדים ולחזק את האמון בין אנשי המקצוע לפוליטיקאים. ישראל היא אחת המדינות הגדושות ביותר בעולם המערבי, וגוש דן הוא בין המטרופולינים העמוסים ביותר בעולם – עובדה שכמעט כל ישראלי נחשף אליה.
על שרת התחבורה המיועדת תהיה החובה לבסס השקעות משמעותיות בתחבורה הציבורית גם במיזמי הענק ובקידום חוק המטרו – אבל גם בתחבורת האוטובוסים שעליה נסמכים מרבית נוסעי התחבורה הציבורית. כל זאת כדי לספק אלטרנטיבה לנסיעות ברכב הפרטי.
מיכאלי תצטרך לנער את האבק מעל עבודת המטה הנרחבת שנעשתה במשרד לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית על חשבון נתיבים קיימים, ולדרוש תוספת משמעותית לשירות האוטובוסים ברחבי הארץ.
אבל אין בכך די. מיכאלי תאלץ להתמודד עם ניהול הביקושים באמצעות טיפול במחיר החנייה הציבורית ואגרות גודש במטרופולין לאחר הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה, ושדרוג משמעותי של שירות האוטובוסים.
שרת התחבורה המיועדת תצטרך להשיב את האמון של אנשי המקצוע במשרד ובחברות הממשלתיות, אמון שנפגע קשות בתקופת כהונתה של מירי רגב. עליה להיפטר מהמינויים הפוליטיים ולהשיב למשרד אנשי מקצוע איכותיים שמבינים שתחבורה ציבורית טובה ויעילה תוכל לשנות את חייהם של מיליוני אזרחים.
(אסף זגריזק)
משרד הפנים: חיזוק הרשויות המקומיות
אחרי שנה של מגיפה עולמית וירי טילים מרצועת עזה לכל רחבי ישראל, המשימה המרכזית של שרת הפנים המיועדת איילת שקד היא להשקיע מאמצים בחיזוק השלטון המקומי והאצלת יותר סמכויות לרשויות המקומיות.
בזמן הקורונה, בירי הטילים במהלך מבצע "שומר החומות", וגם בפרעות ברחבי הארץ, ראשי הרשויות הוכיחו שהם יודעים יותר טוב מכולם למה זקוקים תושבים – אם זה בתחום החינוך, אם בביטחון ואם ברווחתם.
בעת המגיפה למשל יזמו ראשי הרשויות תוכניות חינוך שהיו יעילות יותר מאלה של משרד החינוך, ועם הזמן הן אף הוכיחו את עצמן כמתאימות יותר לכל רשות. ראשי הרשויות בדרום ובשפלה גם התריעו במשך שנים על המצוקה בהיעדר מספיק מקלטים ומרחבים מוגנים, בעיקר באשקלון ובאשדוד.
שרת הפנים המיועדת צריכה לדאוג להעברת תקציבים מידיים לרשויות המקומיות כדי לשקם את הנזקים שנגרמו במהלך המבצע ולפעול בהקדם לפרישה רחבה של מקלטים חדשים , כך שבמערכה הבאה התושבים יהיו מוגנים מפני ירי הטילים מעזה.
במקביל, שקד תצטרך להגביר את הפיקוח על ניצול התקציבים ברשויות המקומיות. כיום ישנם רק פקחים בודדים שתפקידם לוודא שתקציבי מאות הרשויות המקומיות אכן מנוצלים לטובת התושבים וצרכיהם.
(סיון חילאי)
פורסם לראשונה: 10:05, 12.06.21
