(צילום: דובר צה"ל ויואב זיתון)
סרן צפריר, מ"פ הטנקים מחטיבה 7, מזהה ראשון – ועוצר את צוות הקרב. שרמן, המ"פ מגדוד 890 של הצנחנים, כורע עם חייליו על מסלעה נמוכה, מאחורי מחסות בין השיחים. צוות לוחמים מיחידה מיוחדת שעוקב אחריהם מקפיא עצמו. פניהם מכוסים בברדס, ומראש התבקשנו להימנע מצילומם. כ-30 מטרים מאיתנו, בצד השני של ציר "פפרוני", מתגלה סלע גדול וגבוה, חריג בנוף.
"זה לא היה כאן, וזה סלע שבשטחנו", מזהיר הגשש, שמכיר כל אבן ורגב. "זה קטע קריטי", מבהיר בקשר שרמן לפקודיו. הוא פורס לוחמים לעמדות חיפוי, מחלק גבולות גזרה לירי, ומורה לקשר להרים רחפן לסריקה.
חצי שנה הם לא דרכו בחלק הזה בהר דב, החשוף לחיזבאללה. מטרים בודדים מ"הסלע הצהוב" האדמה היא לבנונית. הגבול בלתי נראה, ללא גדר או מכשול. מובלעת נטולת יישובים ישראלים, שכונתה "מגרש המשחקים" בין צה"ל לחיזבאללה.
הדריכות מובנת. בצה"ל זיהו בשבועות האחרונים נכונות של חיזבאללה ליזום הסלמה מוגבלת למשך יומיים-שלושה, במתווה שמזכיר את סבבי הלחימה ברצועת עזה. לפי הערכת המודיעין השנתית של אמ"ן, שפורסמה השבוע, חיזבאללה ירצה ללכת עד הקצה כדי לסגור חשבונות שהולכים וגדלים מול ישראל ולא יזדקק לטריגר נוסף.
השעה היא 7:30, והדי פיצוצי התקיפות שיוחסו לישראל בסוריה, כמה שעות קודם לכן, עדיין מרחפים בשמי הצפון. שרמן עלול לחטוף את הריקושטים מתקיפה נרחבת זו, וזה יכול לקרות עכשיו.
"זו יכולה להיות מתנה שהשאירו בחודשים האחרונים כי היו הרבה חציות של לבנונים", הוא אומר, "הסלע לא נראה כמטען חבלה אבל זו יכולה להיות משיכה, שטומטום שיתקרב לבדוק יחטוף מהצד". הרחפנים שוללים הימצאות מחבלים בקרבה, והטנקים, מרכבות סימן 4 חדשים, מחפים לטווח של 5-3 קילומטרים עם פגז בקנה. שרמן מדווח למג"ד ולמח"ט על הסכנה האפשרית.
האם זוהי הנקמה של חיזבאללה על הריגת הפעיל שלה ליד דמשק בחודש יולי אשתקד? אחרי 7 דקות מתוחות, סריקה מקרוב ומרחוק, סרן יונתן שרמן, מפקד הפלוגה מהצנחנים, מחזל"ש את הסכנה ממטען. הכוח מהיחידה המיוחדת סרק את המרחב ולא זיהה סימנים להנחת מטען. בכוח מעריכים כי מדובר בסימון טקטי של רועי צאן לבנונים, עבור חיזבאללה, כהכנה לפיגוע עתידי.
חיזבאללה ניסה לנקום - ונכשל
אנחנו ממשיכים לנקודה המסוכנת ביותר של המבצע, שקיבל משרמן את השם "תחריר 41", על שם אימון ההונאה של הצבא המצרי, שקדם למתקפת הפתע נגד ישראל ב-1973. ההקשר שעשה שרמן: כמו פעולת ההונאה המצרית שהובילה למלחמה, גם המבצע הזה עלול להבעיר את האזור.
במשך חודשים ארוכים של התרעה לפיגוע, מהקיץ הקודם, צה"ל נמנע ממבצעים של פטרול גלוי לפתיחת ציר, כדי לא להיות מטרה לחיזבאללה. לפחות פעמיים ניסה הארגון לנקום בירי צלפים על חיילים באזור מנרה והר דב - ונכשל.
ניסיון הפיגוע אירע באוגוסט, כששני צלפים מיומנים מיחידה מובחרת של חיזבאללה טיפסו מהצד הלבנוני של הר דב לעבר השלוחות הישראליות. ללא מעטפת שהייתה מובילה לחתימה מודיעינית, בציפייה שדווקא כך צה"ל לא יאתרם, תצפיתניות אוגדת הגליל הבחינו בשניהם עוד בשעת בוקר.
במשך מספר שעות הם היו במעקב שאפשר למפקד פיקוד הצפון אלוף אמיר ברעם ולרמטכ"ל אביב כוכבי, שהיה במקרה באותן שעות בבסיס הפיקוד בצפת, לנהל את האירוע בעצמם: הם קיבלו את ההחלטה השנויה במחלוקת - ירי הרחקה לעבר שני צלפי חיזבאללה שחדרו לעומק של 200 מטר בשטח הישראלי. השניים כבר התמקמו על גבעה מול שער מוצב גלדיולה, שלצידה עברו הלוחמים בדרך למבצע.
כמה רגעים לפני שהמחבלים ירו קליע בקוטר 0.5 מנשק צלפים, הורה האלוף לירות בקרבתם כדי להבריחם ללא פגע ולא להבעיר את הגזרה – למורת רוחם, בלשון המעטה, של דרגי השטח.
שרמן מבין את כעס הלוחמים, אך גם מנסה להסתכל גבוה, לדרגים האסטרטגיים: "ללוחמים לפעמים קשה להבין את גודל השפעתם. חייל שיעשה טעות כמו אם יחצה קו כחול (הכינוי לגבול עם לבנון - י"ז) או יירה בחייל לבנוני כי חשב שהוא חמוש - זה יכול לגרור מלחמה. זה אתגר לא קטן, לשכנע את הלוחמים להאמין לאיום. זה מפריע להם, ולא בקטע שהם מחרחרי מלחמה. אני שבע שנים בצבא ושומע שבכל קיץ תהיה מלחמה, אבל כשאתה מסביר להם את המשימה ואת ההיסטוריה הם מבינים את החשיבות".
הוא אומר את הדברים במהלך הפוגה קלה בשעת בוקר מוקדמת, במקום מסתור ליד קו הגבול. עוד רגע הלוחמים יגיעו לנקודה הכי מסוכנת: צומת שבילים שחשוף לירי נ"ט של חיזבאללה.
הטנקים מחממים מנועים
תשע שעות אחורה. כלי תקשורת סוריים מדווחים אחר חצות על תקיפה ישראלית נרחבת, בעומק ובחזית הסורית. בפיקוד הצפון מתלבטים אם לדחות את המבצע של שרמן, שמא יחטוף ריקושטים, בשל הסבירות שחלק מהיעדים שהותקפו שייכים לחיזבאללה, אך הוא מורשה לפעול. אנחנו נפגשים ב-5 לפנות בוקר במוצב גלדיולה, שערני ופעיל כמרקחה.
שרמן וחייליו אחרי נוהל קרב שכלל אינספור תדרוכים ותחקירים. ריח הסולר ממנועי הדי-9 ממלא את מרחב הבטונדות בחלק הנסתר של המוצב. גם הטנקים של סרן צפריר רינוביץ' מגדוד 82 מחממים מנועים, מוכנים להדוף עם מעיל הרוח טילי נ"ט, ומיד לשחרר פגזים.
"ללוחמים לפעמים קשה להבין את גודל השפעתם. חייל שיעשה טעות כמו חציית קו כחול או ירי בחייל לבנוני - זה יכול לגרור למלחמה"
שרמן מבהיר ללוחמיו שהם הולכים לממש את הריבונות הישראלית עד למטר האחרון. שמש חורפית תוציא לאור את הכוח המשולב בעוד כמה דקות. "יש לי פה גדוד למלחמה, עם כוח מרגמות וארטילריה מרחוק שמלווה עם הקנים של התותחים בכל צד והתקדמות שלנו לאורך 2.6 קילומטרים. באירוע אמת, בתוך חצי דקה ינחתו כאן פגזים שלנו", אומר המ"פ עם היציאה למבצע.
יש פה כל כך הרבה קפלי קרקע, טרשים עבותים וטופוגרפיה קשוחה עם עשרות "שטחים מתים" נסתרים מהתצפיות, כר נוח למחבלים שיזממו לחדור. בכל שלב מתוכנית ההתקדמות שרמן מורה על ביצוע "ניהול גילוי" – אקט מבצעי לסריקת המרחב עם מספר סנסורים מסווגים. הוא יודע שהוא על הכוונת של פעילי חיזבאללה: "הם רואים אותנו, אבל מה שיזוז פה יחטוף".
שרמן צועק על חייליו אם לרגע לא שמרו על רווחים והצטופפו, ולא בגלל מגבלות הקורונה. בצומת המרכזי של ציר פפרוני הצפוני, שרמן מבקש את מיסוך הטנקים. זהו הצומת המסוכן ביותר, שחשוף מכיוונים רבים לאש נ"ט וירי צלפים של חיזבאללה. ענן לבן וסמיך מכסה את השלוחה, ואנו נדרשים לרוץ במהרה, בתוכו, לחצות את שיא הגובה, עד להמשך הציר.
באשמורת השלישית הקפואה בפסגת הר דב שרמן ממליץ לנו בחום להשאיר את הבגדים החמים במשרדו, שמסתתר במבוך פרוזדורים מוקפי בטונדות גבוהות. הודיתי לו ב-9 בבוקר עם השמש הקורנת.
בפירמידת תלתליות שצה"ל הניח בעבר נשארה תזכורת מחצי שנה נטולת נוכחות גלויה. רועי צאן לבנונים פרצו אותה בחיתוכים גסים, ובקרבת מקום השאירו שאריות חטיף ובקבוקוני אלכוהול. כמה ימים לאחר מכן שרמן ולוחמיו יצליחו ללכוד את אחד מרועי הצאן האלה.
חקירתו ביחידת הסוכנים 504 תחשוף יחידת איסוף מודיעין של חיזבאללה, כפי שפורסם ב-ynet, עם מאות רועי צאן כחלוצים לחוליות מחבלים, מצוידים באמצעי צילום, לאורך 150 ק"מ בין ישראל ללבנון.
מי שפועל כאן באופן גלוי ונראה לעיני הלוחמים בשלב האחרון של המשימה הם חיילי צבא לבנון, משקיפים מטווח של כמה עשרות מטרים, ממוצב צבאי מעל, כשלצידם פקחי יוניפי"ל. בחלוף כמה מטרים, הכוח מגיע לנקודה שמשאירה את מפקד הפלוגה במצב רוח עוצר נשימה.
ג'בל חווארתא הוא שם העמק שנגלה לפתע. הוא בוקע מבטנו של הרכס המפריד בין הר דב לחרמון. מימינו משורטט ציר המערכת בחצי עיגול. "זהו עיקול החטיפה משנת 2000", מזכיר שרמן. משמאלו מתחילה מדינת לבנון, עם מוצב יוניפי"ל ומשוריינים החונים בכניסה. כמה מאות מטרים צפונה ובתי הכפר חווארתא והעיירה שובעא מנקדים את הנוף, נבלעים בגבעות נמוכות.
שרמן מסרב להתבשם מהאוויר הצח, כאשר פסגתו הלבנה של החרמון הסורי ממול. "זו עמדת הטנקים הכי צפונית של צה"ל, נקודה אסטרטגית סופר חשובה, שמפרידה בין שלוש מדינות ובין שתי אוגדות".
הוא שולף את ה"עמוד", סמארטפון מבצעי שפותח באגף התקשוב, ונותן תמונה מלאה של מפות והתמצאות במרחב, גם כשאין קליטה. הגאדג'טים הפכו עבורו לנשק שהוא בילט-אין בכל משימה. חטיבת הצנחנים נהנית מתעדוף בהקצאות אמצעי לחימה חדישים, ושרמן נהנה מהם כמו מצעצוע. בגזרה הזו הוא כבר "התענג" על אמצעי הסוואה משוכלל.
שרמן משתמש בגאדג'טים האלה גם בדרך הארוכה חזרה למוצב גלדיולה. ה-די-9 מסתבך עם תלתלית ומתעכב, יש ירידת מתח טבעית אצל החיילים, אבל שרמן נותר מתוח וחד, אחוז אנרגיות, מדרבן את לוחמיו להישאר דרוכים, גם כאשר גבם מופנה לחיזבאללה.
בחצות היום הם שבים למוצב, ובכך מסתיימת אחת התקופות המתוחות בגבול בעשור האחרון.
