ארבעה מועמדים מסתובבים במבוך, מחפשים את הגבינה, כל אחד בדרך אחרת. הראשון, נפתלי בנט, עומד במקום ומחכה שהיא תגיע אליו. שני אחרים, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, נעים בזהירות במרחב עם קשר עין לנקודת ההתחלה. והאחרון, גדעון סער, יוצא פיזית לחפש אותה וגם לוקח את הסיכון הגדול ביותר לטעות בדרך.
- כל העדכונים על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
המשותף לכל הארבעה הוא הרצון להחליף את השלטון ולהיפרד מבנימין נתניהו. המפריד ביניהם, גם עכשיו, הוא הנתיב שיבחרו והאופן שבו הם מתכננים לעשות את זה, ממש כמו במבוך בחיפוש אחר הגבינה. ככל שיתקרב יום הבחירות 2021, יתחדדו ההבדלים בין מי שרצים אחרי אותה המטרה.
שתי שאלות מרכזיות עומדות עכשיו על הפרק. הראשונה שחוקה ומוכרת: האם יצליח נתניהו לגייס את 61 המנדטים המיוחלים? השנייה מתחדדת בימים האחרונים ועוד תתחדד בזמן שנותר: עם כמה מנדטים יסיים יו"ר ימינה בנט, שיצר לעצמו את מעמד לשון המאזניים. התוצאה שיקבל בקלפיות היא קריטית בניסיון לחזות איך תיראה המפה הפוליטית ביום שאחרי.
עד כמה בנט מעורר אנטגוניזם ואי-אמון אצל לפיד וליברמן? הם יהיו מוכנים להתפשר על גדעון סער בראש, גם אם יקבל מספר נמוך של מנדטים, כי על בנט הם פשוט לא סומכים
שלושה תרחישים נמצאים על הפרק: בראשון בנט משלים לנתניהו את ה-61; בשני הוא משלים קואליציה ללפיד, סער וליברמן, והשלישי הוא היעדר הכרעה.
בשני התרחישים הראשונים, מספר המנדטים שתקבל ימינה הוא קריטי. אם יהיה מדובר בתוצאה חד-ספרתית או דו-ספרתית נמוכה, למעשה תתנדף יכולת המיקוח שעליה חולם בנט. תוצאה נמוכה בתרחיש הראשון תוביל לכך שהוא ישלים לנתניהו ממשלת 61 ולא ייצא להרפתקאות שמצביעיו בשום אופן לא בשלים להן.
אבל אם הסקרים טועים, וימינה תקבל מספר מנדטים גבוה, המשחק ייפתח לשני הכיוונים, ובנט יציף את סוגיית ראשות הממשלה כתנאי להתקדם בשני הצדדים.
אצל לפיד, כפי שהצהיר בעצמו השבוע, המוטיבציה להחליף את נתניהו היא גבוהה מאוד ובחסותה הוא פתוח לכל מיני תרחישים וקומבינציות, אבל המלכת בנט לראש ממשלה עם תשעה או 10 מנדטים לא באה בחשבון. זה לא בקלפים של לפיד, גם לא של ליברמן. עד כמה בנט מעורר אצלם אנטגוניזם ואי-אמון? הם יהיו מוכנים להתפשר על סער בראש, גם אם יקבל מספר נמוך של מנדטים, כי על בנט הם פשוט לא סומכים.
אבל מה יקרה אם ימינה תזכה בהישג דו-ספרתי גבוה? זה כבר משהו אחר. בלית ברירה, כאן לפיד יהיה פתוח לשיח.
הציפייה לקמפיין ליכודי אגרסיבי
בצד השני הסיפור דומה. השיח על רוטציה בראשות הממשלה בין נתניהו לבין בנט עם פחות מעשרה מנדטים הוא סיפור אחד, ואם יגיע להישג דו-ספרתי גבוה – זה כבר סיפור אחר. בנט עם מספר גבוה של מנדטים מהווה הפעם סיכון אמיתי מבחינת נתניהו, כי המשוואה ברורה: בנט גדול שיכול להשלים לו 61 או אותו בנט שעלול מבחינתו להשלים קואליציה גם לצד השני.
זו גם הסיבה שמשני צידי המפה הפוליטית יעבדו קשה בימים שנותרו כדי לכווץ את בנט ולנטרל את יכולת המיקוח של מי שמתעקש להישאר עמום על הגדר בסוגיית כן-רק-לא-אולי-ביבי. במובן הזה עלול דווקא בנט, שעד כה היה יציב בסקרים, להיכנס למרחב מסוכן.
קמפיין ליכודי אגרסיבי של הרגע האחרון יעניק לימינה טיפול יסודי. הפעם זה לא אותו בנט של שרשרת בחירות 2019/20, ובליכוד יודעים שמספר מנדטים גבוה לימינה הוא סיכון גדול מבדרך כלל בגלל היכולת של בנט לדרוש ראשות ממשלה הן מנתניהו והן מהגוש הנגדי.
עד היום חשש נתניהו מהדרישות של בנט במו"מ מול הליכוד. עכשיו הוא צריך לעבוד כדי שימינה תהיה קטנה וחסרת לגיטימציה לדרוש ראשות ממשלה גם מהצד השני.
לפיד נותן מרווח תמרון
השבוע כינסה יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי מסיבת עיתונאים ראשונה והציבה בראשה את נושא השוויון במשפחה כמו גם תוכנית המפרטת שורת צעדים לשוויון בין נשים לגברים. היא נשאלה אם תציע ליו"ר מרצ ניצן הורוביץ לפרוש מהמרוץ תמורת תפקיד במכסה שלה, אבל התחמקה מתשובה. היא כיוונה את האש בעיקר לכחול לבן, שלטענתה תיתן לנתניהו ממשלה בכל מחיר.
גם מיכאלי וגם הורוביץ קיבלו השבוע מתנה ודלק לישורת האחרונה בלי להתאמץ יותר מדי. מאמר שפרסם לפיד ב"הארץ" הבהיר שהוא פתוח לתרחישים פוליטיים שונים בדרך להחלפת נתניהו ושהוא לא מחויב לסיים את המרוץ כראש ממשלה.
ההצהרה הזאת, והאסטרטגיה שעוטפת אותה, מרחיבות את התמרון של מיכאלי והורוביץ. ההתעקשות של לפיד להימנע מקרב ראש בראש מול נתניהו מאפשרת למיכאלי והורוביץ חמצן ומרווח נשימה משום שתחושת החירום של המחנה לא באה לידי ביטוי כפי שקרה בשלושת הסבבים האחרונים תחת בני גנץ וכחול לבן.
המסר למצביעים הפוטנציאליים במחנה השמאל הוא שהקרב הוא על קווי היסוד של הממשלה ולא על ראשות הממשלה, ובכך הצבעתם יכולה להיות הפעם אסטרטגית. לפיד לא התכוון לזה כנראה, אבל על הדרך הוא מסייע לשתיים מהחשובות בגוש העתידי שלו.