חברי כנסת מהליכוד נגד החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה
(צילום: ערוץ כנסת )
סמדר, אם לארבעה, חוותה במשך קרוב ל-20 שנה את התופעה הקשה. "בעלי היה לוקח לי את הטלפון הנייד ואת המפתחות של הרכב כעונש". כמו נשים רבות במצבה, סמדר נדהמה לשמוע כיצד חברי כנסת מהליכוד התבטאו אתמול (ג') נגד החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה, שיאפשר לקורבנות לתבוע בבית משפט פיצוי בהתאם. "אני מזועזעת מהאמירות שלהם", ציינה סמדר בהתייחסה לאמירות של חברי הכנסת.
- לעיון בהצעת החוק המלאה - לחצו כאן
בתום הדיון הסוער היו אמורים חברי ועדת החוקה של הכנסת להצביע על העברת תיקון להצעת חוק ממשלתית של השרים אבי ניסנקורן, מירב כהן ואיציק שמולי והצעת חוק פרטית של ח"כ קרן ברק (הליכוד) לקריאה שנייה ושלישית במליאה. ואולם, מאחר שרבים מהמוזמנים לדיון לא קיבלו את זכות הדיבור - הוחלט לקיים דיון נוסף במועד אחר.
בדברי ההסבר של ההצעה נכתב כי "המטרה העיקרית של החוק המוצע היא לתת מענה לבן זוג שננקטת כלפיו "אלימות כלכלית" בתוך מערכת היחסים הזוגית. האלימות המתרחשת במסגרת יחסים בין בני זוג אינה מתמצה רק בביטויים התנהגותיים אלימים ברמה הפיזית. אלימות יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות נוספות, פוגעניות לא פחות, שאופיין מילולי, נפשי, רגשי וחברתי". במסגרת החוק יתאפשר לבית משפט להורות על עצירת אלימות כלכלית במשפחה בצו.
במהלך הדיון אתמול, הודיעו כמה חברי כנסת מהליכוד כי הם מתנגדים להצעה. אחד מהם, ח"כ שלמה קרעי, אמר: "יש להעניש על אלימות בכל חומרת הדין ואני תומך בכך, אבל ה'משפטיזציה' השתלטה על הדמוקרטיה וניסנקורן מעוניין להכניס אותה לתוך המשפחה. את החוק הגישה זהבה גלאון לראשונה, והיא אמנם עזבה את הכנסת, אבל חלקים גדולים נשאבו לוואקום שהיא השאירה. אל תיתנו לשופטים לנהל לנו את המשפחה".
חברו לסיעה ח"כ עמית הלוי אמר בדיון: "אם בא בעל ואומר לאישה - ׳את המשכורת שלך תניחי כאן', אז זה המצב ביניהם. האם זו סיטואציה ששייכת להגדרת האלימות? לא בטוח. אני מכיר המון סוגים של יחסים. השאלה שמונחת לפנינו היא מתי אנחנו כמחוקקים מתערבים".
גם ח"כ אריאל קלנר מהליכוד הביע התנגדות לחוק: "אולי הוא הטיל עליה אימה כלכלית כשהוא לא נתן לה לקנות בגדים ב-10 שקל? או שאולי היא הטילה עליו אימה כשקנתה בגדים ב-10 אלף שקל ורוששה אותו, והוא לא יכול ללכת למשחק כדורגל?".
"השתלטות שמלווה בכפייה והטלת אימה"
כמה קורבנות לאלימות כלכלית וארגוני נשים הביעו תרעומת על ההתייחסויות של חברי הכנסת מהליכוד. "הם מוזמנים לבוא אליי הביתה ולהסתכל על הילדים שלי שנמנעים מהם צרכים בסיסיים כי אבא שלהם החליט שאין לו אחריות כלפיהם ואז שידברו איתי על 10 אלף שקל לשמלה", אמרה אחת הקורבנות.
עו"ס תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת "רוח נשית" שנמנית עם יוזמי ומנסחי הצעת החוק, אמרה: "אלימות כלכלית זו השתלטות מתמשכת על הנכסים והכספים המשותפים, שמלווה בכפייה והטלת אימה. הצד האלים מסתיר ומעלים מידע בצורה מכוונת. לדוגמה, אישה שמרוויחה משכורת, מפקידה אותה לחשבון המשותף אבל הבעל מונע ממנה להשתמש בכספים.
"דוגמאות נוספות, גבר שרושם נכסים משותפים שנצברו יחד על שם ההורים שלו או גבר שמכריח את האישה שלו להניק את התינוק כי זה חוסך כסף במקום לקנות מטרנה. ויש גבר שלקח הלוואות ללא ידיעתה של אשתו ויצר לה חובות של מאות אלפי שקלים. כל הדוגמאות האלה הן אמיתיות, של נשים שהגיעו אלינו ל'רוח נשית'. הצעת החוק מבקשת לאפשר לאותן נשים לתבוע בחזרה את הכספים והנכסים ששייכים להן".
שוורץ הוסיפה: "כמי שפוגשות נשים רבות שנפגעו מאלימות כלכלית בפועל ורואות מקרוב את הנזקים הקשים שלה, אנחנו המומות מהאמירות חסרות השחר שעלו בדיון. האמירות מבטאות חוסר הבנה בסיסי של תופעת האלימות הכלכלית".
סמדר, האם לארבעה שחוותה אלימות כלכלית ממושכת, ציינה עוד בדבריה: "בכל פעם שעשיתי משהו שלא לטעמו של בעלי הוא היה מעניש אותי ולוקח לי את הטלפון ואת המפתחות לרכב. בכל פעם שהייתי הולכת לחנות - הייתי צריכה לצאת החוצה ולבקש ממנו אישור לקנות את הדברים שאני רוצה.
"בתחילת הדרך עבדתי כמורה, אבל הוא אמר שהמשכורת שלי לא שווה כלום ושעדיף שאתרכז בלגדל את הילדים. אחרי אינספור השפלות הסכמתי להתפטר. שנים חייתי תחת מסך עשן, הוא לא אפשר לי גישה לכספים שלנו, היה לי חשבון בנק שאליו הוא היה מפריש כספים לקניות של מצרכים וחומרי ניקוי, זהו".
אילנה, קורבן נוסף של אלימות כלכלית, אמרה: "זה כל כך מקומם אותי הדברים של חברי הכנסת. זה להתכחש לסבל של אנשים. יש הרבה נשים שלא יוצאות מהמעגל הזה כי אין להן כסף ובגלל שהן לא יודעות לצאת מזה.
"הייתי 17 שנה בתוך אלימות כלכלית. בעלי באופן קבוע היה אומר לי שאני חיה על חשבונו ומשפיל אותי בצורה קשה. הדעה שלי בכלל לא נחשבה בבית, לא הייתי שותפה לשום דבר. הוא רמס אותי, ובמשך שנים הייתי בן אדם חי-מת, בדיכאון קשה".
אילנה מספרת שבעלה עבד בזמן שהיא נאלצה לגדל את שלושת ילדיהם. "הוא בנה את עצמו מבחינת קריירה, ועם השנים הרגשתי שאני מאבדת את כל הכישורים שלי לנהל את כלכלת הבית. הביטחון שלי היה על הרצפה. פחדתי לעזוב אותו כי ידעתי שלא יהיה לי כסף לפרנס את הילדים שלי. היה לנו כסף, אבל לא הייתה לי גישה אליו.
"הייתי צריכה לקחת בגדים מאימא שלי, הייתי תלויה בו במאה אחוז. רק הוא עושה קניות ומחליט מה צריך לבית. הייתי אוויר, היו תקופות שחשבתי ללכת לעבוד בזנות כי לא ידעתי אם יש לי כישורים והייתי חייבת לפרנס את הילדים שלי. כשאני רואה היום נשים שעובדות בזנות, אני יודעת למה הן עושות את זה. ללא חוק שמגן על נשים שעוברות דברים כאלה, נשים יישארו לחיות ככה והן והילדים ישלמו את המחיר".
"משוויץ על הילדים בפייסבוק אבל לא לוקח אחריות"
ליאת, גם היא אם לשלושה, זועמת על האמירות שנשמעו בדיון בוועדת החוקה. "בעלי משוויץ על הילדים בפייסבוק אבל לא לוקח עליהם אחריות. הוא לא משלם תשלומים לבית ספר, חוגים, כלום. אנחנו מדברים פה על סכומים של עשרות אלפי שקלים, וזה הביא אותי למצב שאין לי כסף, שאני צריכה למכור את הבית, למנוע מהילדים שלי צרכים בסיסיים, לחיות כל הזמן במינוס".
ליאת אמרה עוד: "זה הילדים של שנינו אבל כל ההוצאות עליי, אני הרוסה מזה שאין לי את היכולת לתת להם את מה שהם צריכים כשהוא לעומת זאת חי ברווחה. הילדים שלי מבינים שאנחנו נמצאים במצוקה בגללו, שאבא שלהם לא דואג שיהיה להם אוכל בבית. זה משפיע עליהם נפשית".
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, אחת ממגישי הצעת החוק הממשלתית בנושא, אמרה: "המסר שצריך לצאת היום מבית המחוקקים לנשים רבות הוא: תרימו את הראש, אנחנו מאחוריכן. אנחנו רוצות להגן על כל אותן נשים שיום יום חובות אימה וכפייה המתבטאת בטרור כלכלי.
"אם בן זוג חוסם את הגישה של האישה לכרטיס אשראי ומעניק לה קצבה חודשית זה טרור כלכלי. אם בן זוג רושם על האישה חובות ואת המשכורות הוא מכניס לחשבון בנק נפרד זה טרור כלכלי. אם בן זוג מאיים שאם תעזי להיפרד ממנו הוא יקבור אותך תחת חובות זה טרור כלכלי. אם בן זוג מונע מהאישה לצאת ולעבוד כדי שהיא תהיה מאה אחוז תלויה בו, זה טרור כלכלי. בדיוק את התופעות הקשות הללו הצעת החוק החשובה הזו באה למגר".
שר הרווחה שמולי ביקש להגיב על אמירתו של ח"כ קלנר בדיון בוועדת החוקה. לדברי השר, "עמדה הזויה. נשים שנמצאות תחת אלימות כלכלית לא נאבקות על הזכות לקנות בגד בעשרת אלפים שקל אלא על זכותן הבסיסית שלא להיות נתונות להשתלטות וליצירת תלות כלכלית עליהן. מטרת החוק שלנו אינה לנהל את הכנסות המשפחה אלא לספק לנפגעות נתיב מילוט ממציאות אכזרית שלא פעם מובילה גם לאלימות פיזית".
גם יו"ר נעמת חגית פאר התייחסה לאמירות של חברי הכנסת מהליכוד נגד הצעת החוק. לדבריה, "ההתבטאויות של חלק מחברי הכנסת מבטאות בורות מוחלטת והופכות את הקורבנות לנאשמות. חלק מנבחרינו מתנהגים כמו אחרוני הטוקבקיסטים וזה עוד יום אחרי רצח של שתי נשים בישראל. אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר ועניין ולעיתים היא מלווה גם באלימות פיזית ונפשית. אני מציעה לאותם חברי כנסת להגיע למרכז נעמת למשפחה כדי ללמוד יותר ולהתגבר על בורותם".
ח"כ ברק, אחת ממקדמי החוק, אמרה בתגובה לאמירות שהשמיעו חבריה לסיעת הליכוד: "רק אתמול נרצחו שתי נשים בדם קר בבתיהן על ידי בני זוגן. התייחסות לחוק בפן הפוליטי היא טעות. מטרת החוק היא לשמר את התא המשפחתי על מנת למנוע רצח וטרור נפשי עתידיים. אנו נמצאים בתקופת קורונה כשאחוז מקרי האלימות במשפחה קפץ בעשרות אחוזים.
"אין לי שום עניין להכניס את בתי המשפט לתוך הסכסוכים המשפחתיים, גם אם נצטרך לעבוד קשה ולדייק את ההצעה. אנו חיים במדינת ישראל – מדינה מודרנית ומערבית, ומחובתנו להציל נפשות שזקוקות לעזרה, גם כאשר העוולות מתקיימות בתוך הבית. בתקופה כזו אנחנו חייבים להיות הסמן השפוי ולעצור את זה. זה התפקיד שלנו כחברה וכמחוקקים".
במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
פורסם לראשונה: 22:13, 20.10.20
