ברחבי טורקיה יש כ-83 אלף מסגדים ובאיסטנבול לבדה יותר מ-3,000. אז מה בער לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לפני כשבוע להפוך למסגד גם את אתר האיה סופיה, אחד המתויירים ביותר על כדור הארץ, ועל הדרך לריב עם העולם הנוצרי ולספוג מחאות מאונסק"ו, יוון ורוסיה?
כמובן שלא מדובר ב"עוד מסגד". ההצהרה של ארדואן מהווה תפנית נוספת בהיסטוריה של אתר, שלא לומר סמל, ששינה את ייעודו כמה פעמים לאורך 1,500 שנה. המהלך הוא צעד היסטורי בעל הקשרים עכשוויים: ב-15 ביולי צוין יום השנה הרביעי להפיכה שנכשלה; מאז 2018 נמצאת טורקיה במשבר כלכלי מתמשך והלירה המקומית מגיעה כל פעם לשפל חדש מול הדולר; מגדובר באחת המדינות שנפגעו במיוחד ממגפת הקורונה ובימים אלו סובלת מגל נוסף; בהמשך החודש יציין עולם האסלאם את החאג', מצוות העלייה לרגל למכה, שהשנה תתקיים תחת מגבלות הקורונה ובפועל יוכלו למלא אותה רק מספר מצומצם של אזרחים סעודים, ומיד לאחר מכן נחגג חג הקורבן.
על רקע המתחים, הקשיים והביקורת שספג ארדואן, החזרת מוזיאון האיה סופיה לפעילות כמסגד, אחרי יותר מ-80 שנה, היא דרך לחזק את התמיכה במשטר ובנשיא.
המהלך הזה עולה בקנה אחד עם החזון של ארדואן לעצב חזון חדש לטורקיה, כזה שמשלב מודרנה והיסטוריה עותמאנית עם פיתוח כלכלי ושמרנות דתית. ואולי יש כאן גם ביטוי לאמביציה אישית שלו: פרשנים רבים מדברים על רצונו להיות מעין סולטאן עותמאני חדש.
אך כל אלה לא ממעיטים מהתמיכה שלה זכה המהלך ברחוב הטורקי וברשתות החברתיות. כבר כמה שנים מקדמים חוגים דתיים במדינה את הרעיון של החזרת התפילות לאיה סופיה. בדיוק לפני ארבע שנים, ביולי 2016, הושמעה באופן חד-פעמי הקריאה לתפילה המוסלמית באיה סופיה אחרי הפסקה שלמעלה מ-80 שנה. המהלך ביולי 2020 נתפס בחוגים רבים השלמה מתבקשת של המהלך.
אכן, לא כולם תומכים במהלך, אבל גם בקרב המתנגדים יש כאלה הנושאים זיכרון היסטורי על מסגד האיה סופיה, וזהו זיכרון עוצמתי. האיה סופיה שימשה מסגד לאורך 450 שנה. כדי שיוכל לשמש למטרה זו, הוסיפו עותמאנים מצידי הכיפה המרכזית צריחים (מנארתים). בתוך המבנה הוספו ה"מחרב" - הנישה שמציינת את כיוון התפילה לעבר מכה - ומרכיבים אחרים שמקובלים במסגדים. בחוץ נבנתה מזרקה ובריכת טהרה למתפללים המוסלמים.
כתבות נוספות בנושא:
המסגד סמוך לארמון טופקאפי, שבו חיו וממנו שלטו הסולטנים מאמצע המאה ה-15 ועד אמצע ה-19, והם התפללו באיה סופיה באופן תדיר. לצדו נבנו במהלך המאות ה-16 וה-17 אתרי קבורה מפוארים לחמישה סולטנים שונים. עד היום בולטות בחלל המבנה הצלחות הגדולות בעולם עם קליגרפיה אסלאמית, והן נושאות את שמם של אללה, מוחמד נביא האסלאם, ארבעת יורשיו המידיים ("החליפים ישרי הדרך") ועוד.
החגיגות מחוץ לאיה סופיה אחרי ההכרזה של ארדואן
(צילום רויטרס)
הזיכרון העשיר הזה הדהד ברפובליקה הטורקית גם במהלך עשרות השנים שבהן שלט השיח המערבי-חילוני של האליטה הכמאליסטית. מזה כמה עשרות שנים נחגג יום הכיבוש העותמאני של קונסטנטינופול (ששיאו הגעת הסולטאן מחמת השני, "הכובש", לאיה סופיה רכוב על סוסו), ברוב עם ולא רק באיסטנבול.
ארדואן לא יצר דבר יש מאין. ברשתות החברתיות חוגגים הדימויים שמשווים בינו לבין הסולטן מחמד ה-2. כרגיל בטורקיה, העבר אין רחוק ומרוחק, אלא זיכרון נוכח ורלוונטי.
בהווה, הזיכרון הזה יוצר אירוניה. בעבר כיסו העותמאנים את כל העיטורים הביזנטיים הנוצריים בטיח לבן, באשר הם אינם תואמים את התפיסות הדתיות והאסתטיות המוסלמיות. רק בעשורים האחרונים – ובכלל זה תחת משטרו של ארדואן – הוסר הטיח ונחשפו מוזאיקות ועיטורים ביזנטיים ונוצריים מרהיבים.
המוזאיקות שמציגות דמויות נוצריות וביזנטיות בצבעי זהב הן מהעתיקות בעולם. הן נשמרו באופן קפדני, והיו לאחת האטרקציות החשובות באתר. כאשר יתחדשו בסוף יולי התפילות המוסלמיות באיה סופיה, המתפללים הטורקים יעשו זאת תחת מוזאיקות של ישו, מריה, השליחים וקדושים נוצרים רבים אחרים. ועדיין, ארדואן סבור שזה שווה את זה.
- פרופ' מירי שפר-מוסנזון היא ראשת בית הספר להיסטוריה ע"ש יעבץ, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
