יו"ר הכנסת והשר לשעבר שלמה הלל הלך לעולמו היום (שני) והוא בן 97. הלל כיהן בין היתר כשר המשטרה וכשר הפנים בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הוא כיהן כיו"ר הכנסת ה-11, בזמן ממשלת הרוטציה של שמעון פרס ויצחק שמיר.
בנו ארי הלל אמר הערב: "למדינת ישראל אבד אדם שהוא חלק מההיסטוריה של הקמתה, ולנו אבד אבא וסבא יקר. כמו כולנו הוא הסתכל בצער על התהליכים של אובדן הממלכתיות, אבל היה מלא תקווה שעוד יהיו ימים יותר טובים בארץ הזו.
ריאיון עם הלל לאולפן ynet, דצמבר 2019
(חגי דקל, ליהי קרופניק)
נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו ספדו להלל. ריבלין מסר: "קיבלתי בצער רב את בשורת פטירתו של שלמה הלל. הוא היה מדור הנפילים, דור שנאבק במו ידיו על הקמתה של מדינת ישראל, על ביצורה ועל קיומה כמקלט בטוח לעם היהודי. הוא פעל להבאתם ארצה של עולים ועולות מארצות המזרח בדרכים רבות ומגוונות, בגלוי ובסתר, במבצעי העפלה נועזים ומרחיקי ראות ורבים חייבים לו את עלייתם והשתרשותם בארץ".
ריבלין הוסיף: "כיושב ראש הכנסת הוא היה אמון על ביצור מעמדם ואיתנותם של הדמוקרטיה הישראלית ובית המחוקקים ודרש מחברי הכנסת להקפיד בפיקוח פרלמנטרי על הרשות המבצעת".
ראש הממשלה נתניהו מסר: "אני דואב עמוקות עם העם בישראל על פטירתו של שלמה הלל. שלמה היה מבניה המובחרים של יהדות עיראק. מורשת הקהילה הבבלית לדורותיה מילאה את לבו גאווה, ובעשייתו הענפה הוא הוסיף לה נדבכים חדשים.
"עם עלייתו ארצה בין שתי מלחמות העולם הוא נרתם לבניין המולדת ולביצור כוחנו הביטחוני. בד בבד הוא עסק בקידום העלייה מארצות המזרח, כשגולת הכותרת של פועלו במישור זה היא השתתפותו במבצע עזרא ונחמיה להעלאת רבבות יהודי עיראק בתחילת שנות ה-50. בספרו 'רוח קדים' הוא מתאר בכישרון בולט מבצעי הצלה מזהירים אלה.
"כשגריר ישראל לכמה ממדינות אפריקה, שלמה הניח יסודות חשובים ליחסים בינינו לבין יבשת זו. הוא מילא נאמנה את שליחותו כחבר כנסת וכשר, והוא תרם רבות לחיזוק יסודות הדמוקרטיה שלנו בשנות כהונתו כיושב-ראש הכנסת. נועם הליכותיו, צניעותו וגישתו הממלכתית באו לביטוי בכל תחנות חייו הציבוריות. שלמה הלל, שזכה לאריכות ימים, תמיד ייזכר כאוהב גדול של ארץ ישראל על כל חלקיה. עשייתו הברוכה למען החברה הישראלית אף היא תעמוד לדורות", מסר נתניהו.
מהילדות בבגדד לראשות הכנסת ופרס ישראל
הלל נולד באפריל 1923 בבגדד. כשהיה בן 11 עלה לארץ. הוא למד בין היתר בגימנסיה "הרצליה". בשנת 1945 נמנה עם מקימי מכון איילון, הסמוך לרחובות, ששימש מפעל מחתרתי לייצור תחמושת של תע"ש. מ-1946 עד 1951 הוא פעל בשליחות המוסד להעלאת יהודי עיראק, סוריה ולבנון לארץ, ולאחר מכן גם להעלאת יהודי איראן ומצרים לישראל.
בדצמבר 1952 הוא החל לכהן כחבר כנסת מטעם מפא"י בכנסת השנייה. הוא כיהן בתפקיד ברציפות עד יולי 1959. בין היתר הוא היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדת השירותים הציבוריים וגם בוועדה המשותפת לענייני החינוך הגופני.
לאחר מכן כיהן כשגריר הראשון של ישראל בגינאה, בחוף השנהב ובמדינות נוספות באפריקה. בשנים 1964 עד 1967 הוא כיהן כחבר במשלחת הקבע של ישראל לאו"ם. בתקופה זו שימש גם מנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ. לאחר מכן שירת כסמנכ"ל לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ.
בינואר 1974 הוא נבחר שוב לכנסת ומונה לשר המשטרה בממשלה שהקימה גולדה מאיר. הוא המשיך לכהן בתפקיד גם לאחר שיצחק רבין הרכיב את הממשלה כמה חודשים לאחר מכן. במקביל כיהן כשר הפנים במשך כמה חודשים.
בתקופת כהונתו בכנסת פעל להגדלת ייצוגם של יוצאי עדות המזרח ברשימת מפלגת העבודה. בשנת 1998 קיבל את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
הוא כיהן כיו"ר הכנסת ה-11 בזמן ממשלת הרוטציה של שמעון פרס ויצחק שמיר. לאחר הבחירות ב-1988 כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בבחירות שהתקיימו באפריל 2019 הוא הוצב במקום ה-120 והאחרון ברשימת העבודה לכנסת באופן סמלי.
