הבחירות לכנסת ה-24 עדיין בתחילתן, והרשימות השונות כבר חושבות על היום שאחרי. ימינה" ו"תקווה חדשה" הודיעו שחתמו על הסכם עודפים, גם "ישראל ביתנו" ו"יש עתיד" הצהירו שיחתמו על הסכם דומה. מה המשמעות של הודעות המפלגות השבוע? ומה זה אומר הסכם עודפים? ynet עושה סדר.
איך פועל הסכם עודפים?
אחרי שכל הקולות הכשרים נספרים, מחלקים אותם ב-120 וכך קובעים כמה קולות שווים מנדט, כלומר מושב בכנסת. אבל כמו בחיים עצמם, המספרים לא תמיד מסתדרים, ולכל מפלגה יש עוד כמה קולות שלא מספיקים כדי להביא לה מנדט שלם. במקרה כזה נכנסים לתוקף הסכמי העודפים.
הסכמי העודפים, שנחתמים בדרך כלל בין מפלגות עם השקפת עולם דומה, דואגים לכך שהקולות הנותרים יעברו ממפלגה אחת לחברתה כדי שירכיבו מנדט נוסף ולא ילכו לאיבוד.
לפי ההסכמים, המפלגה שיש לה את מספר הקולות העודפים הגבוה יותר זוכה בקולות העודפים של המפלגה השנייה ובאפשרות להשלים מנדט נוסף. בדרך כלל המפלגה הגדולה יותר היא זו שזוכה בפועל במנדט. הסכם העודפים יכול להתממש רק בתנאי ששתי המפלגות עברו את אחוז החסימה ובתנאי שההסכם הוגש לוועדת הבחירות המרכזית לפחות עשרה ימים לפני הבחירות, ואושר על ידה.
מה המשמעות של ההצהרות?
כל עוד ההסכמים לא הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית מדובר בהצהרות בלבד. המשמעות שלהן היא בעיקר פוליטית – לאחר שימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו חתמו על הסכמי עודפים – הן השאירו את הליכוד ללא שותפה אופציונלית להסכם עודפים בקרב המפלגות שהיו חברות בעבר בגוש הימין.
חתימת הסכם העודפים בין ימינה לתקווה חדשה מסמנת כוונה לשיתוף פעולה בין נפתלי בנט לגדעון סער במהלך הבחירות, וכנראה גם לאחריהן.
איזה הסכמי עודפים עוד צפויים להיחתם?
הסכמי עודפים נחתמים בדרך כלל עם מפלגות שחולקות השקפת עולם זהה ומנסות לקדם סדר יום דומה בבחירות לכנסת.
לא מן הנמנע שגם בבחירות הקודמות, כמו אלה שקדמו להן, המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה יחתמו על הסכם עודפים. גם בקרב מפלגות המרכז-שמאל ייתכן שייחתם הסכם עודפים. כאמור, הליכוד נשארה נכון לעכשיו ללא שותפה בגוש לחתימה על הסכם עודפים.
