קבוצת חיילים ששירתו במערך כיפת ברזל וחלו בסרטן לקראת סוף השירות הצבאי או זמן קצר לאחר שחרורם מצה"ל טוענים כעת שיש קשר בין השירות בסוללה לבין מצבם הרפואי. מחקר חדש שמחזק את טענות החיילים קובע כי אחוזי התחלואה מקרב חיילי המערך גבוה במיוחד. בצה"ל, מנגד, מציגים נתונים אחרים ומחקר משלו, ומתעקשים כי הנתון איננו חריג בשום קנה מידה. תחקיר "7 ימים", שיפורסם במלואו מחר ב"ידיעות אחרונות", מביא את סיפוריהם של כעשרה מהחיילים הללו. כמה מהם נמצאים בשלבי תביעה שונים נגד משרד הביטחון. אחרים טוענים שהם חלשים מדי להתמודדות עם המערכת.
"הצ'יפסר" או "הטוסטר". כך קראו החבר'ה של רן מזור למכ"ם הענק של כיפת ברזל. כשנה אחרי שהשתחרר אובחן רן עם גידול ממאיר. סרטן עצמות. מהכאבים שפקדו אותו בזמן השירות ברגל ובגב הוא ניסה להתעלם. כעבור שנה וחצי הכאב הפך בלתי נסבל. "ביחידה קראו לי 'הבכיין'", הוא מספר.
אורתופד צבאי שלח אותו לבדיקת MRI, אבל בדיקת מיפוי עצמות כזאת שיעבור אחר כך ובה יתגלה הגידול לא אושרה. רק אחרי השחרור שלו מהצבא, כשנאלץ לקטוע טיול בחו"ל מרוב כאבים, הגיע לאורתופד אונקולוגי - ונשלח לניתוח מורכב לכריתת הגידול.
למה אתה חושב שיש קשר בין מחלת הסרטן לשירות בסוללת כיפת ברזל?
"כמות האנשים שחולים בסרטן ושירתו בכיפת ברזל מצריכה בדיקה. כל הגנרלים רוצים לקחת קרדיט על ההצלחה של כיפת ברזל, אבל מה עם לקחת אחריות על החיילים? מי לוקח אחריות עלינו?".
יהונתן חיימוביץ', היום בן 31, הגיע לכיפה אחרי כמעט שנתיים של שירות במערך ההגנה האווירית. "כשאתה ליד מכ"ם אתה ממש מרגיש את הגוף רותח מבפנים", הוא אומר. "אם אתה מנסה לדמיין מה קורה לאוכל במיקרו, זה היה ממש ככה. אתה מרגיש את החום מגיע בגלים".
בגיל 22 התגלה הגידול. "כדור בצוואר בגודל כדור פינג פונג שישב על העורק הראשי ובעצם גרם אצלי להפסקות בזרימת הדם. עברתי כימותרפיה והקרנות".
"אף פעם לא מיגנו אותנו בציוד נגד קרינה", אומרת שיר טהר. עשרה חודשים אחרי השחרור הכאב הופיע. "זה היה בגב התחתון וברגליים", היא מספרת, "אובחנתי עם לוקמיה. ידיד שלי, אברהם בן-זקן ז"ל, שהיה אז במערך ההגנה האווירית, בא אליי לבית החולים ואמר לי שגם הוא חלה. הוא אמר לי שהוא מכיר עוד אנשים שחלו בסרטן ושמשהו פה לא הגיוני. לא הקשבתי לו יותר מדי, לא חשבתי שזה קשור לצבא. ואז אחרי שנה חזר לו הסרטן והוא נפטר".
לבנה לוי היא אמו של עומר הילי לוי ז"ל, חיילת בכיפת ברזל שנפטרה לפני כשנתיים. "היא חטפה את הסרטן תוך שמונה חודשים מהשחרור", מספרת לבנה. "לא האמנו, אין לנו שום היסטוריה של סרטן במשפחה. אני זוכרת שהלכתי לבקר אותה בבסיס ושאלתי אותה: 'תגידי, זה לא מסוכן שאתם כל כך קרובים למכ"מים?'. לי זה נראה חשוף מדי".
הסרטן התפשט למערכת הלימפה והמצב שלה הוגדר אנוש. היא עברה סדרת כימותרפיה מפרכת, ולאחר 12 טיפולים היה נדמה שהביסה את הסרטן, אך כעבור חודשיים הוא שב ותקף אותה במערכת העצבים. בגיל 23 הלכה לעולמה.
הכתבה המלאה מביאה גם את עדויותיהם של לוחמים נוספים, ובהם אנדרי סימנובסקי (סרטן לימפומה מסוג הודג'קין), ליאור כהן (גידול בגזע המוח ליד העין) ובן ויסמן (גידול באשך).
"כשאתה ליד מכ"ם אתה ממש מרגיש את הגוף רותח מבפנים", מתאר יהונתן חיימוביץ'. "אם אתה מנסה לדמיין מה קורה לאוכל במיקרו, זה היה ממש ככה. אתה מרגיש את החום מגיע בגלים"
והנה נתון לא פשוט: בשנת 2011, למשל, התגייסו שלושה מחזורי טירונות לכיפת ברזל, בכל אחד מהם כ-80 טירונים. מתוך 240 החיילים האלה לפחות שישה שידוע לנו עליהם חלו בסרטן תוך כדי או מיד לאחר השירות.
עו"ד יונתן שוב מייצג חלק מחיילי כיפת ברזל שחלו בסרטן. הוא מכיר היטב את המצב הפסיכולוגי הלא-פשוט בו הם נמצאים, ואת העובדה שלא פעם הם מוותרים על זכותם לתבוע את משרד הביטחון. "באנלוגיה לפרשת צלילת לוחמי השייטת בנחל הקישון המזוהם", הוא אומר, "אי אפשר שלא להשוות שגם במקרה זה אותם לוחמי כיפת ברזל חשים מבוכה או בושה בבואם למצות את זכויותיהם. אני חושב שבימים אלה של חשבון נפש מטעם משרד הביטחון בכל הקשור לדרכי הטיפול והשיקום של מיטב בניו ובנותיו שנפגעו במהלך ובגין שירותם, יש לשנות את הגישה והיחס בטיפול בתביעה לשם ההכרה הנדרשת באותם נפגעים".
מי שעומדת מאחורי היוזמה לאתר חיילים שחלו בסרטן ושירתו בכיפת ברזל היא מורן דיטש, מנכ"לית ומייסדת עמותת "זוהר".
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל רואה בבריאות המשרתים חשיבות עליונה ופועל על מנת לשמור עליה ולאתר מקרי תחלואה חריגים. לאחר בדיקה מקיפה לא נמצא שיעור תחלואה חריג בקרב משרתי כיפת ברזל והגנ"א. עם פריסתה של כל סוללה בשטח ובאופן עיתי נבדקת העמידה בטווחים וברמת הקרינה בכל סוללה על ידי בודקים מוסמכים, אשר בוחנים את מאפייני האתר שבו נפרס המכ"ם בהתאם להוראת קצין הרפואה הראשי להגנה על חיילים מקרינה, אשר מחמירה על התקן הקבוע בחוק האזרחי".
עוד אמרו בצבא כי "במהלך הביקורת מנוטרת הקרינה הבלתי מייננת סביב המכ"ם ונבדקים אמצעי בטיחות, כגון שילוט או גידור. גורמי הרפואה בצה"ל, ובחיל האוויר בפרט, ערכו בדיקה מעמיקה על בסיס נתונים רחבים על מנת לבחון את הטענות שעלו בנושא ולבדוק את שכיחות התחלואה בקרב משרתי כיפת ברזל. בסיום התהליך לא נמצא הבדל בשכיחות או בסוג התחלואה בין משרתי כיפת ברזל לגדודי הביקורת בעלי מאפיינים דומים שנבדקו. סוגי התחלואה שנמצאו נפוצים בקרב מאפייני האוכלוסייה שנבדקה".
התחקיר המלא מחר במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"