תחילת הסוף של שאול מרידור כראש אגף התקציבים במשרד האוצר היא סיפורו של יום אחד בחודש מרץ 2019. מרידור, אחד מארבעת הפקידים הבכירים ביותר במשרד האוצר, קיים אז פגישה עם פוליטיקאי בשם בני גנץ.
היה זה זמן קצר לפני הבחירות הראשונות מתוך שלוש בתוך שנה אחת בלבד. מרידור, פקיד מדינה שאינו מורשה לקיים היוועדויות ללא דיווח עם פוליטיקאים, נמנע מלמסור מידע לממונים עליו על הפגישה עם ראש המפלגה שרצתה לרשת בשלטון את מפלגת הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
במהלך הפגישה סקר מרידור את מצב המשק, הציג אותו כחמוּר - ואף השתמש, כפי שצוטט אחר כך, במילה "קטסטרופה". לפי הדיווחים, מרידור צייר בפני גנץ תמונה שחורה מאוד של כלכלת ישראל, אולי שחורה מדי.
ריאיון בעקבות התפטרות מרידור
(צילום: שחר גולדשטיין)
היה זה דווקא לאחר שדירוג האשראי של ישראל הועלה לשיא של כל הזמנים, AA-, שיעור האבטלה היה נמוך מארבעה אחוזים והצמיחה הייתה מהגבוהות בין המדינות המפותחות. נכון, הגירעון בתקציב, בשנתו האחרונה של שר האוצר הקודם משה כחלון אכן היה קרוב לקטסטרופה, קרוב ל-50 מיליארד שקל.
דבר הפגישה נודע בדרך מקרה מדיון מצומצם שקיים גנץ עם פעילי מפלגתו. כחלון, איש נעים הליכות ורגוע בדרך כלל, רתח מזעם. שי באב"ד, המנכ"ל שניהל אז מערכת יחסים מתוחה עם מרידור, "הוציא עליו חוזה", כפי שתיאר אחד מבכירי משרד האוצר. באב"ד שיגר מכתב חריף למרידור והזהיר אותו. הרמז היה ברור: עוד מהלך אחד של בן משפחת מרידור, שאינה נמנית עם תומכיו של נתניהו, ושאול ייאלץ להניח את המפתחות.
מרידור ניסה למנוע תוכניות של כחלון
המתח בין כחלון באב"ד לבין שאול מרידור היה קיים כבר, בטמפרטורה נמוכה יותר, גם חודשים קודם לכן, כשמרידור ניסה למנוע אחדות מתוכניותיו של השר הממונה, שאותן כינה "בזבוז כספי ציבור". כחלון מאד לא אהב את זה ובחשאי אף ניסה כבר אז לברר משפטית האם יוכל לפטר את מרידור ולהיפטר מהאיש שמנסה "להפריע" למדיניותו.
כחלון היה זה שמינה את מרידור לתפקיד ב-2017. התשבחות שקיבל על אודותיו היו אמיתיות. מרידור, אז בן 41, כיכב לפני כן בוועדת צמח לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי, כשהיה סגן הממונה המוכשר על התקציבים באוצר. אחר כך מונה למנכ"ל משרד האנרגיה ונחשב למוצלח מאד. "הוא עילוי", אמרו כלכלנים בכירים לכחלון – והוא מינה אותו לתפקיד החשוב ביותר במשרד האוצר - ראש אגף התקציבים.
את הקריירה שלו במגזר הציבורי החל מרידור עוד בשנת 2002, בהיותו בן 26 בלבד. 11 שנים היה באגף התקציבים עד שמונה לסגן הממונה האחראי על תחומי התשתיות - אנרגיה, מים, תחבורה וחקלאות. אחר כך, תחת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שהעריך אותו מאוד, הוא ניהל את "ועדת ששינסקי" שדנה בכל הקשור למיסוי אוצרות הטבע בישראל, וקידם רפורמות בתחומי משק הגז והחשמל.
היותו בנו של שר האוצר לשעבר, דן מרידור, לאו דווקא סייעה לו. אביו התפטר מכהונת שר האוצר בממשלת נתניהו הראשונה, בשנת 1997, ושם המשפחה מרידור הפך, בלשון המעטה, ללא אהוב במיוחד במשפחת נתניהו ובליכוד. דווקא משפחתו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין התחברה מאוד למשפחת מרידור וידידותם ניכרה גם בהודעה שפרסם אתמול נשיא המדינה ושבה הביע צער ודאגה מהתפטרות שאול מרידור.
גם הראיונות של האב דן, שלא חסך דברי ביקורת קשים מנתניהו, לא סייעו לבן. עם זאת, ראוי לציין כי ראש הממשלה לא היה הטריגר ליחסים הקשים שנוצרו במשרד האוצר בזמן כהונת השר כחלון, וכנראה שגם אחרי מינויו של ישראל כץ לתפקיד - לא נתניהו הוא זה שהוביל בסופו של יום להמשך היחסים העכורים במשרד.
מאז המינוי של כץ, הלכו והתהדקו יחסי החברות בין שני בכירים במשרד האוצר, שלדעתם השר ביצע מהלכים שאינם נכונים ואף עקף את המנהל התקין. השניים, שנודעו כ"צמד" במשרד האוצר, הם ראש אגף התקציבים מרידור והיועץ המשפטי של המשרד עו"ד אסי מסינג.
בכיר באוצר תיאר היום את היחסים של השניים כך: "הם היו מעין זוג שתמיד צודק וכל השאר טועים ואפילו מעין רמאים וגנבים. זאת הייתה האווירה שהלכה והחמירה בשבועות האחרונים. לכן אף מנע השר כץ במפגיע מהיועץ המשפטי באוצר מלהשתתף בדיונים חשובים בצמרת המשרד".
ואכן, לשאול מרידור – ופעם אחת גם למנכ"לית, קרן טרנר-אייל, שאותה הביא עמו השר כץ ממשרד התחבורה - חרה מאד שכץ מונע ממסינג להשתתף בישיבות חשובות של ראשי המשרד. כשטרנר טענה בשבוע האחרון בפני שר האוצר כי מסינג אמור להיות נוכח בישיבה, השיב לה כץ: "אז תלכי ותשבי איתו בחדר אחר". טרנר נעלבה, אך לא התפטרה.
יש מי שטוענים במשרד האוצר כי דווקא האירוע הזה הביא את שאול מרידור להחלטה הסופית להתפטר מתפקידו. "הבנתי שאי אפשר להמשיך כך ושאנשים צריכים לדעת איך מתנהלים כאן הדיונים", טען מרידור בכעס באותו היום, וישב לכתוב את מכתב ה"אני מאשים" שלו נגד השר כץ.
על ההתנהלות בשנתיים האחרונות, אמר היום בכיר במשרד האוצר: "שאול מרידור הרים את האף. פעמים רבות הוא אכן צדק בהערותיו כלפי השר כחלון, המנכ"ל באב"ד והשר כץ. ההבדל היה אחד - כחלון הוא איש סבלן ונינוח בדרך כלל. כץ ממש לא".
גורמים באוצר אמרו גם כי מרידור הוא ללא ספק כלכלן מוכשר ואדם הגון וישר מאין כמותו, "אולם צריך לדעת גם לעבוד עם פוליטיקאים ולהתנהל מולם. לא מספיק אם אתה רק כלכלן טוב. ואת זה לא ידע מרידור, שהוא גם קצת שחצן, שחושב שתמיד הצדק עמו. כדי להצליח בתפקיד כה בכיר במשרד ממשלתי חשוב שכזה, יש לדעת לעמוד מול פוליטיקאים באופן הנכון. זאת תכונה הכרחית. שאול לא ידע לנהוג כך".
אירוע אחד בחדר קטן שהיה בבית הנשיא הבהיר מה חשבו בתקופת כחלון על גישתו ואופיו של מרידור. באותו היום הוגש לנשיא דו"ח לצמצום פערים ולהזדמנויות שוות בחברה. לאחר שראש אגף התקציבים הביע באותו היום דעה מסוימת, עקץ לפתע כחלון את מרידור ואת הנשיא גם יחד, כאשר על פניו נמרח חיוכו המפורסם: "חשוב שגם במשרד האוצר נזכור שלא כל החוכמה נמצאת ברחביה". משפחות ריבלין ומרידור הבינו למי השר התכוון.
"רק פקיד"
אז מה הביא לפיצוץ האחרון שהסתיים בהתפטרותו הרועמת של שאול מרידור? בכירים באוצר אמרו היום כי השניים לא יכולים היו להמשיך לעבוד עוד יחד, כאשר בכל מפגש וישיבה כמעט השר כץ מבהיר למרידור מי כאן שר האוצר ומיהו "רק פקיד" ומרידור עונה לו בלא שום מורא, שעניין זה או אחר אינם תקינים ובלתי ראויים.
מה שברור הוא שכהונות של שניים ששם משפחתם הוא מרידור הסתיימו בהתפטרות ובטריקת הדלת במשרד האוצר. את השם הזה לא ישכחו גם עוד שנים במשרד הכלכלי החשוב ביותר, ששמות לא מעטים שכיהנו בו בעבר בתפקידים בכירים כבר נשכחו מזמן.
