הנאשם בדקירת שירה איסקוב 20 פעמים ובניסיון לרצוח אותה נאשם כעת גם בהתעללות בבנם, בן שנה ועשרה חודשים: פרקליטות מחוז דרום הגישה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום מתוקן נגד אביעד משה המואשם בעבירות של ניסיון רצח וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות כלפי בת זוגו שירה איסקוב, במסגרתו יוחסה לו בכתב האישום גם עבירה של התעללות בקטין או בחסר ישע.
על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש באמצעות עו"ד מורן גז, בכל זמן התקיפה במצפה רמון שהה בנם של בני הזוג לצידה של המתלוננת בעת שהותקפה באכזריות, הן באמצעות המערוך והן בדקירות סכין.
הנאשם משה הותיר את הילד בסמוך למתלוננת בעת התקיפה, למרות הפצרות חוזרות ונשנות מצידה להזיז את הילד מהמקום. לפי האישום הוא גרם סבל לילד והתנהג כלפיו באכזריות בכך שכפה עליו להיות נוכח ולצפות במעשיו כלפי אמו, הטיל עליו אימה משמעותית, הפחיד אותו וכל זאת, כאשר מדובר בילד חסר ישע התלוי בנאשם.
הגשת כתב האישום נגד אביעד משה
(צילום: רועי עידן)
כתב האישום שהוגש נגד משה מגולל את סיפור האלימות הקשה שכמעט נגמר במותה של איסקוב ששוחררה לפני שבוע מאשפוזה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. לפי כתב האישום, במשך עשר דקות עד רבע שעה ניסה משה לרצוח את איסקוב, הלם בה באמצעות מערוך שבו השתמשה להכנת חלות לראש השנה, חנק אותה ודקר אותה כ-20 דקירות עם סכין מטבח משוננת.
הוא חסם בגופו את הדלת, התעלם מזעקותיה, מזעקות הבן, הוריה והשכנים. בזמן הזה גם לקח פסק זמן בין תקיפה לתקיפה כדי לנהל שיח עם שכניהם. משה תקף את איסקוב באכזריות מספר רב של פעמים באמצעות מערוך עץ שבו השתמשה לצורך הכנת החלות לחג, חנק אותה בצווארה ודקר אותה כ-20 פעמים באמצעות סכין מטבח משוננת עם להב באורך של כעשרה סנטימטרים.
מכתב האישום עולה כי תוך כדי ניסיון הרצח, משה קילל את אשתו והשפיל אותה, חסם בגופו את הדלת כדי שלא תוכל לברוח והתעלם לחלוטין מזעקותיה ותחנוניה שיפסיק. בזמן ניסיון הרצח, בנם המשותף - בן שנה ועשרה חודשים בלבד - בכה בכי קורע לב, אך משה המשיך במעשיו. הוא התעלם גם מצעקותיה של הוריה של שירה, שהיו בקו הטלפון, וזעקות השכנים שלא יפגע בה.
כתב האישום מתאר כי "הנאשם תקף את המתלוננת בקור רוח ובשיטתיות, תוך שהוא מחליף כלי תקיפה, עוצר בין תקיפה לתקיפה ואף מנהל שיח עם השכנים". ניסיון הרצח החל בעקבות ויכוח שהתפתח בין בני הזוג בערב החג, ורצונה של שירה להתגרש ולהעביר את החג יחד עם בנם הפעוט בבית הוריה.
שרית חדד בביקור אצל איסקוב
לפי הפרקליטות, חייה של שירה ניצלו בנס, בעיקר בזכות התערבותם המהירה של השכנים שלא נותרו אדישים לזעקות שנשמעו מהבית.
כתב האישום מתאר גם כי "בשלב מסוים, הנאשם עצר את התקיפה, התיישב מעל המתלוננת השרועה על הרצפה כשהיא פצועה ומדממת, תפס אותה בצווארה בשתי ידיו, החל לחנוק אותה ותוך כדי לחש 'תמותי כבר'". שירה הבטיחה לו כי לא תיקח ממנו את הילד, וכי הוא יישאר הבן שלו, אך בתגובה משה אמר לה "את לא תהיי אמא שלו".
לאחר מכן, איסקוב ירקה את שיניה שנשברו בפיה כתוצאה מהמכות, והתחננה בפני משה שייתן לה להתקלח כדי שידברו. היא ביקשה ממנו גם שייגש לילד, שלא הפסיק לבכות, ויחבק אותו. הוא לא שעה להפצרותיה, והחל שוב להלום בגופה באמצעות המערוך. איסקוב זעקה "אביעד, אביעד לא תהיה לו אמא, אביעד לא תהיה לו אמא" כשהיא מתכוונת לילד, והנאשם בתגובה אמר "גם ככה לא תהיה לו אמא".
השכנים הצילו את חייה של שירה
השכנים ששמעו את הזעקות מהדירה, ואת בכיו של הילד, התקרבו אל הדלת הנעולה והחלו לדפוק בחוזקה בדלת ובחלון - ודרשו ממשה להפסיק את האלימות ולפתוח את הדלת. משה המשיך לחבוט פעם אחרי פעם בשירה באמצעות המערוך, במטרה לגרום למותה, והיא המשיכה לזעוק לעזרה. בין היתר, היא צעקה: "אביעד, אני רוצה לחיות.. די! לא! לא! לא! די! די! לא! לא! תפרצו תפרצו.. אביעד אני מתה, אני מתה".
בשלב מסוים משה הרים מעט את התריס של החלון, הבחין בשכנים ופתח חלקית את דלת הדירה, כשהמערוך והסכין בידיו. הוא נעמד מאחורי הדלת ואמר "הכול בסדר, תיקחו את הילדים, תזיזו את הילדים" - כשהוא מתכוון לילדי השכנים שעמדו מאחורי הדלת.
השכנה דרשה ממנו לזוז ולאפשר לה לגשת אל שירה ואף ניסתה לדחוף את הדלת לעברו, אבל הוא עמד ולא אפשר לה להיכנס. כאשר השכנה הבחינה בסכין בידיו של הנאשם היא נרתעה ונסוגה לאחור, ומשה נעל שוב את דלת הדירה והוריד את התריס. השכנים הרימו בכוח את התריס של החלון מבחוץ והמשיכו לצעוק ולדפוק בדלת ובחלון, ולדרוש מהנאשם לפתוח את הדלת.
במקביל משה התקרב שוב אל איסקוב, המשיך לחבוט בראשה ובגופה באמצעות המערוך ולאחר מכן נעמד מעליה כשהסכין בידו והחל לדקור אותה. היא התחננה ואמרה "אביעד, לא. לא. די אני לא רוצה. די אביעד, אני מתה, אני מתה". בשלב מסוים הוא עצר את התקיפה והתרחק ממנה כשהוא מותיר אותה מוטלת על הרצפה מתבוססת בדמה. בהמשך לכך, משה העביר את הילד, שבגדיו וגופו מכוסים בדם אמו, לאמבטיה, ופתח את דלת הדירה, כשהסכין המגואלת בדם בידו. אחד מהשכנים דרש ממשה להשליך את הסכין, וכשהנאשם עשה כן, השכנים נכנסו אל הדירה.
משה עצמו לא הכחיש את המעשה - אך סירב להתנצל או לקחת אחריות על מעשיו, והמשיך להאשים את איסקוב גם בחקירתו. מיד אחרי האירוע, משה הודה בפני השכנים ובפני כמה שוטרים שתקף את איסקוב באמצעות המערוך והסכין, וטען כי עשה זאת משום שהיא הרביצה לו. בבקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים כתבה הפרקליטות כי "הנאשם בחקירתו בחר להאשים את המתלוננת בתוקפנות כלפיו ולא לקח אחריות על מעשיו".
