במסגרת חלוקת התיקים של הממשלה המתהווה דורש נפתלי בנט לקבל לידי ממשלתו את משרד ההתיישבות. ובצדק. מלבד היותו היחיד מבין כל המשרדים המומצאים שבאמת יש תוקף לקיומו, הרי שהעברה של משאבים משמעותיים אליו יכולה לסייע לו לפרק את תדמית "ממשלת השמאל" שמדביקים לקואליציה שעומדת לקום. זה לא יהיה פשוט, במיוחד כשעל הפרק ישנן כמה תוכניות שלא יעברו חלק בגרון של אלו מהצד השמאלי של הממשלה, אך זהו המהלך שיכול להעניק לבנט אורך רוח מעבר לקו הירוק.
בכירי הליכוד שהגיעו אתמול לבית אל תקפו את בנט ואת איילת שקד, ואמרו כי ממשלתם תמיט אסון על ההתיישבות. אך האם זה נכון? לא בהכרח. משרד ההתיישבות הוא לא משרד המים. יש לו זרועות חשובות שעד כה הוזנחו והועברו כמטבע עובר לסוחר בין הממשלות השונות. בין היתר מטפל המשרד ב"גרעיני המשימה": כ-400 גרעינים הפרושים ברחבי הארץ, בהם גם תורניים (כמו בלוד) וגם חילוניים, שנותנים את הטון בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. במהלך השנים צמחו הגרעינים כיוזמות של אנשים פרטיים מלמטה, ולאחרונה החלה המדינה לתקצב אותם, אם כי לא באופן מהותי.
גם השירות הלאומי-אזרחי נמצא תחת המשרד, והמכינות הדתיות, החילוניות והמעורבות. אחרי אסון נחל צפית, הזרוע הזו חשובה ומשמעותית. וכמובן, החטיבה להתיישבות - שמתעסקת, מלבד יהודה ושומרון, גם ברמת הגולן, בנגב ובעוטף עזה. לא צריך אפילו להזכיר את חשיבות הסיוע לתושבים הללו.
ההתיישבות הצעירה היא כבר סיפור מורכב יותר, בייחוד נוכח המדיניות בבית הלבן, ולכן גם בנימין נתניהו נמנע מלעסוק בכך. בנט יכול ללכת לכיוון של מחוות משמעותיות עבור התושבים
אבל המשרד מזוהה יותר מכל עם ההתנחלויות. השר הנוכחי צחי הנגבי לקח את המשרד בניסיון לנקות מעליו מעט מהתדמית השמאלית שדבקה בו מימי קדימה. במהלך כהונתו הוא ביקר בפרויקט "החוות החקלאיות" ולקח חלק בקידום המאבק של ההתיישבות הצעירה - הסדרת כ-40 יישובים - אך בשורה התחתונה לא מימש את הפוטנציאל של המשרד לקידום תהליכים משמעותיים.
מה נמצא על הפרק כרגע מצד המתנחלים? המאבק על שטחי C והבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית, הסדרת ההתיישבות הצעירה, קידום תוכניות אב לתחבורה, בנייה ביישובים, וכמובן הימנעות מפינויים. בנט יכול לעשות כמה מהדברים האלה, לאט ובזהירות. ראשית, השמירה על הקיים: להימנע מפינויים עתידיים על ידי השגת פשרות מוקדמות. שנית, השמירה על שטחי C: מדובר על אדמות מדינה שהופקרו עם השנים לבנייה בלתי חוקית פלסטינית, והמתנחלים מנהלים מאבק משמעותי ואגרסיבי בשנה האחרונה בהגנה עליהם. שלישית, קידום תוכניות-אב לתחבורה, שזקוקות למקור תקציבי - ומדובר על תשתיות שישרתו גם את האוכלוסייה הפלסטינית. ורביעית, תוכניות הבנייה, שכבר נמצאות בצינורות המנהל האזרחי.
אלישע בן קימון צילום: אבי מועלםההתיישבות הצעירה היא כבר סיפור מורכב יותר, בייחוד נוכח המדיניות בבית הלבן, ולכן גם בנימין נתניהו נמנע מלעסוק בכך. מדובר על הסדרת 40 יישובים, שבחלקם בעיות משפטיות מהותיות. בסיטואציה הזו יכול בנט ללכת לכיוון של מחוות משמעותיות עבור התושבים - כמו מרכיבי ביטחון, חשמל ומים - בנקודות התיישבות כמו חוות גלעד או גבעת הראל. התושבים שם זכאים לכך.
בנט יודע ומכיר את כל הדברים הללו. הוא נאבק עבורם. מעטים יכולים להסביר לו מהי התיישבות. "זו תהיה ממשלה קצת יותר ימנית מהממשלה הנוכחית", הוא אמר השבוע. זו הדרך להפוך אותה לכזו.
- אלישע בן קימון הוא כתב יהודה ושומרון של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
