(צילום: רועי עידן, גיל יוחנן, עידו ארז, אבי חי )
למרות העלייה בתחלואה בקורונה, חלה ירידה במספר הקנסות שחולקו על אי עטיית מסכה מתחילת החודש: בשבועיים הראשונים של החודש חולקו רק 16,357 דוחות בגין אי עטיית מסכה במרחב הציבורי. שיא האכיפה היה בין יוני ליולי, אז חולקו 63,687 דוחות בגין אי עטיית מסכה במרחב הציבורי. בסך הכל, מכניסתה לתוקף של חובת עטיית מסכות בסוף אפריל חולקו, לפי נתוני המשטרה, 120,575 דוחות בגין הפרתה. כתבי ynet יצאו לבדוק את המצב בשטח.
בקריון בקריית ביאליק, נראה כי כולם עוטים מסיכות כראוי, על הפה והאף, אבל מבט שני מגלה כי ככל שהקונים מתרחקים מהשערים ומאנשי הביטחון, אצל חלקם מחליקות המסכות כלפי מטה. גם בכמה מהחנויות אפשר היה להבחין במוכרים עם "מסכות סנטר". אך יש לציין כי באופן כללי ההתרשמות היא שהציבור הישראלי – לפחות במרכז קניות זה - מפנים את הצורך במסכות ובהגנה.
בכניסות לקריון מחייבים את הבאים במסכה ובמדידת חום, ובמקומות שונים במתחם מפוזרות עמדות לחיטוי ידיים. אנשי הביטחון מספרים כי המשטרה מגיעה למקום אחת ליום בממוצע, וכך גם הפקחים העירוניים שמגיעים בעיקר בשעות העומס. כאשר מוכר או בעלים נמצא לבדו בחנות, הם לא אוכפים עליו את חובת המסכה. לאחרים, פונים לפעמים בנימוס ומזכירים להרים את המסכה אל הפנים ובמקרים אחרים נותנים קנסות.
כיום, אומרים המאבטחים, המצב הרבה יותר טוב משהיה עם פתיחת המרכז המסחרי – אנשים מקפידים יותר ומתווכחים פחות. לדבריהם, כשהחלה החזרה לשגרה היו עימותים עם לקוחות עד כדי הרחקתם מהמרכז והזמנת משטרה.
"המצב הרבה יותר טוב משהיה עם פתיחת המרכז המסחרי – אנשים מקפידים יותר ומתווכחים פחות"
מיה לשם עובדת באחת השדרות המרכזיות בדוכן צעצועים. "האמת היא שהרוב מגיעים לפה בלי מסכות, וזה מטריד. זה חוסר אחריות", אמרה.
"אתם יכולים לראות מה המצב מסביב, לאנשים לא ממש אכפת", סיפרה לשם. "מאנשים שמגיעים לדוכן אני מבקשת לעטות מסכה. הרוב מקבלים ועוטים מסכה אבל יש גם תגובות ממש עוינות ולא נעימות, כולל קללות אפילו. אני באופן אישי מסרבת לתת שירות למי שאין לו מסכה", אמרה.
לא רחוק משם נמצא דוכן מקורי וחדש יחסית, למכירת מסכות ממותגות. לצד מסיכות בד עם סמלי ארמני, אייר ג'ורדן ופומה יש גם מסיכות עם הדפסים משעשעים. לצידן אפשר למצוא גם מסיכות כירורגיות רגילות ומסכות נייר בצבעים פחות שגרתיים כמו ורוד ושחור למשל. מי שהקים את הדוכן הוא צעיר חיפאי, יריב אלמוג, שהקים דוכן דומה במרכז המסחרי "גרנד קניון" בחיפה.
"זו הייתה הזדמנות למצוא משהו טוב במשבר הזה", אמר אלמוג. "מצד אחד ראיתי שהמסכות הכירורגיות פשוט מכאיבות באיזה שהוא שלב מאחורי האוזניים. מצד שני אני רוצה שהאנשים ייהנו – עד כמה שאפשר – לעטות את המסכות. זה סוג של הצהרה אופנתית, ללכת עם מסכה ממותגת ויפה, ולא מסכה פשוטה. זה נותן יותר מוטיבציה לאנשים לעטות מסכות. רוב האנשים קונים כמה. אפשר לכבס אותן פעם ביום וללכת בינתיים עם מסכה אחרת", הסביר.
שדרות ובאר שבע: "בתל אביב מתייפייפים ומטיפים אבל לא שומרים"
לעומת המצב בחיפה, נראה כי השמירה על ההנחיות ועטיית מסכות בשדרות אינה נמצאת בראש מעיניהם של התושבים. בביקור קצר במרכז מסחרי בעיר נראה שיש עדיין רבים שאינם מקפידים על עטיית מסכה. יולי סתוויץ' אמרה כי "אם אני נכנסת לחנות אני עם מסכה. זה מפחיד, אבל אף אחד לא שומר פה שום דבר. לא כולם עם מסכה בחנות". אף על פי כן, לפי נתוני משרד הבריאות בשדרות יש רק 25 חולים פעילים כעת.
לעומתה דניאל סוויסה אמר כי הוא מקפיד לשמור על ההנחיות: "אתמול בערב הייתי בתל אביב. הייתה שם הפגנה וכל התל אביבים שמתיפייפים ומטיפים לאחרים, שמדברים על מרחק – לא ראיתי אף אחד שומר מרחק. זה נתן לי תחושה שאם זה המצב אני גם יכול לצאת ולנהל את החיים בשגרה הכי חופשית שאפשר. אבל עדיין, לשמור על החוק והמרחק הסביר – זה המצב בקורונה. מפריע לי שאחרים בלי מסכה, אבל אני לא שוטר. מי שבלי מסכה שאלוהים ישמור אותו".
בת-שבע אוחיון אמרה שגם לה מפריע לראות אנשים בלי מסכות: "באותה מידה שאני רוצה שיהיה לי טוב אני רוצה שלכולם יהיה טוב. צריך להישמע להנחיות. אחרת לאן נגיע? אבל אני לא נתקלת בהרבה".
בבאר שבע התושבים מקפידים יותר על עטיית מסכה, אם כי, כמו בחיפה, לא תמיד מכסים את האף. בגרנד קניון שבעיר ניכר כי באזורי האכילה אין שמירה כלל על תנאי ריחוק חברתי ומסכות, מלבד המלצרים שמקפידים לעטות אותן.
תל אביב: "מסכות – לא ריאלי ביולי-אוגוסט"
אתי, שהגיעה לקנות בשוק הכרמל, מודה כי שמירת ההנחיות במקום לא טובה: "אני מגיעה הרבה לשוק. חלק שמים מסיכות וחלק לא", סיפרה כשהיא עם מסכה על הפנים. "לא צריך לסגור את השוק בגלל זה".
"הייתי השבוע בכפר קאסם", סיפרה אתי, "והייתה שם משטרה שעצרה את מי שהיה בלי מסכה, חילקה קנסות. גם כאן צריכים לתת קנסות ואולי זה יעזור. אני בשוק חצי שעה ולא ראיתי לא פקח ולא שוטר, כלום ושום דבר. כשנכנסתי לשוק לא שאלו אותי כלום וגם לא מדדו לי חום". על האפשרות שיוטל סגר לקראת החגים אמרה כי "אם יעשו סגר זה יהיה אסון. יש לנו מספרה ובקושי יש עבודה. עד שהתארגנו, עד שהלקוחות באו, אז עכשיו יעשו סגר? עדיין לא שילמו לנו כלום. המצב שלנו גרוע".
דקל הגיע עם שתי בנותיו ואשתו לטייל בשוק ובצאתו היה ללא מסכה על הפנים. "חם מאוד עכשיו וזה מציק אז אנשים מורידים את המסכות", אמר. גם מי שהתחיל עם מסכה אחרי כמה זמן כשמזיעים מורידים אותה. מסכות זה לא ריאלי ביולי-אוגוסט, ועדיין לא צריך לסגור פה כי אנשים צריכים להתפרנס. אי אפשר לצפות שאנשים יהיו עם מסיכות כשמאוד חם והילדים בבית רוצים לטייל. אני בתוך השוק חצי שעה ולא ראיתי לא שוטר ולא פקח". לגבי האפשרות לסגר אמר כי "זה יהיה אסון ומכת מחץ לפרנסה של הרבה אנשים, עצמאים ושכירים. זה יפגע קשה בכולם"
ירושלים: הצעירים מקפידים פחות, המבוגרים לא מסתכנים
בקניון הדר, בעיר שבה נשמר מספר החולים הגבוה ביותר בארץ, ראינו שבכניסות מקפידים שכל הנכנסים יעטו מסכה על פניהם ובעת הבדיקה הביטחונית נבדקת טמפרטורת הגוף של המבלים. בקניון עצמו המבלים לרוב מקפידים על מסכות, אך לא כולם עוטים אותה על האף, כמו שצריך, וחלק מהמבקרים מכסים רק את הפה.
ריסן פקטור, בת שירות לאומי בירושלים, אמרה שבעיניה "אנשים שאכפת להם מקפידים ועוטים מסכות, במיוחד במקומות הסגורים, אבל בהחלט יש כאלה שהולכים ללא מסכה". לדבריה, "לא ראיתי שום פיקוח ובקרה מצד הקניון לבדוק שכולם מקפידים על מסכה, אבל בסך הכל אני מרגישה שהקניון בטוח כי הרוב באמת מקפידים על הכללים."
אלי עמר, תושב גילה סיפר שבדרך כלל המבקרים מקפידים על מסכות: "השומרים של הקניון והשוטרים עוברים לפעמים ומעירים למי שנמצא בלי מסכה. לפעמים יש התרופפות במשמעת, בעיקר אצל הצעירים שלא מתייחסים לחשיבות, אנחנו המבוגרים שנמצאים בסיכון מקפידים".
"בקניון הזה אנשים מקפידים מאוד לשים מסיכות", סיפר בר מלכא, בעל דוכן למכירת תיקים בקניון. "ראיתי ממש מעטים שהולכים ללא מסכה. כמעט 100% מהמבקרים נשמעים להנחיות – זה חשוב גם למבלים, גם לעובדים ולמוכרים. המעטים שלא מקשיבים להנחיות הם הצעירים. האוכלוסייה המבוגרת נשמעת להוראות".
"יש קושי מסוים בלמכור עם מסכה על הפנים אבל מוצאים פתרונות, אם זה לדבר בקול רם יותר או פתרונות יצירתיים אחרים", סיפר מלכא על המציאות החדשה בעבודה. "אני חושב שהקניונים היום הם המקומות הבטוחים להסתובב בהם כי הכי שומרים פה על הכללים, הרבה יותר מחנויות קטנות וברחוב", אמר.
לעומת זאת, בשוק מחנה יהודה הבידוק קיים, אך די רופף. בשוק עצמו הסתובבו רוב המבקרים עם מסכות על פניהם אך ניכרה התרופפות בנהלים לעומת הקניון, אולי בשל המחשבה שמדובר במתחם שנמצא האוויר הפתוח.
ערן אטדגי, תושב הגבעה הצרפתית סיפר: "לא הגעתי לשוק כבר כמה חודשים – רוב האנשים בעיניי כן מקפידים על חבישת מסכות איפה שלא הלכתי, הסתובבתי ואכלתי רוב האנשים כן הקפידו". לדבריו, "בכניסה בדקו אותי בצורה לא רצינית ובזה יש הרגשה שבאמת מזלזלים. אבל אם לא הייתה לי תחושת ביטחון להיות פה לא הייתי מגיע ובטח לא נשאר".
"מסכות זה מעט מידי במקום הומה אדם. יש צפיפות ואנשים נוגעים אחד בשני – המסכות לא עוזרות במצב הזה"
ציפי אלבוחר לוי מקריית ביאליק אמרה שבעיניה הרוב מקפיד על ההנחיות. "אנחנו באים לבקר בשוק כל שנה, הפעם זה קצת יותר קשה אבל עדיין נהנים", סיפרה. "אף אחד לא בדק לנו את החום בכניסה, נכנסנו חופשי פנימה. למרות החשש מהצפיפות בשוק, מספר המבקרים ירד כך שיש מרחבים פתוחים ואין כל כך צפיפות, אז אני לא מרגישה בסיכון. אני חושבת שהאנשים מבינים את המשמעות ואנחנו האזרחים מבינים שאם לא נקפיד ניתקע בלופ ולא נצא מזה".
אלעד כהן שקנה בשוק סיפר: "לדעתי רוב האנשים מקפידים על מסכות אבל זה מעט מידי במקום הומה אדם. יש צפיפות ואנשים נוגעים אחד בשני – מסכות לא עוזרות. לדעתי המסכה לא עוזרת מספיק".
"מקפידים על בדיקות חום בכניסה. אני בא הרבה לשוק ותמיד נבדק" סיפר כהן. "אבל אין תחושת ביטחון פה. אני מגיע בלית ברירה כי אני חייב לקנות אוכל ומייד כשאני חוזר הביתה אני מחטא את הידיים כי אני לא סומך רק על מסכות כשאנשים ככה צפופים".
