המדינה המוסלמית הרביעית: מרוקו הצטרפה לאיחוד האמירויות, בחריין וסודן וכוננה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל. כך גילה היום (חמישי) נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שיעזוב בחודש הבא את הבית הלבן. התמורה: ארה"ב תכיר בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית, שבה תנועת חזית הפוליסריו דורשת עצמאות ושחרור מהשלטון המרוקני. לצד זאת גילו גורמים אמריקנים כי ארצות הברית מנהלת משא ומתן למכירת ארבעה מל"טים מתקדמים למרוקו.
"עוד פריצת דרך היסטורית", הודיע טראמפ בטוויטר לאחר ששוחח עם מלך מרוקו בטלפון. "שתי חברותינו הקרובות, ישראל ומרוקו, הסכימו על יחסים דיפלומטיים מלאים. פריצת דרך ענקית לשלום במזרח התיכון". טראמפ אמר כי ישראל ומרוקו יפתחו בקרוב את משרדי הקישור בתל אביב וברבאט, ובסופו של דבר יקימו גם שגרירויות זו אצל זו. מהבית הלבן נמסר כי ישראל ומרוקו יקיימו שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי לקידום היציבות במזרח התיכון.
היועץ של טראמפ, ג'ארד קושנר, אמר לאחר ההסכם כי "נורמליזציה בין ישראל לסעודיה היא בלתי נמנעת". גם לאחר ההסכמים עם איחוד האמירויות, בחריין וסודן אמרו טראמפ ויועציו שישראל תנרמל יחסים עם סעודיה - אך הממלכה הגיבה לכל אחד מההסכמים בצורה צוננת ולא ישירה. עם זאת, לאחרונה נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בעיר החוף ניאום שבשטח סעודיה.
לדברי קושנר, "דרך צעד היסטורי זה, מרוקו בונה על הקשר הוותיק שלה עם הקהילה היהודית-מרוקאית שחיה במרוקו ובעולם כולו, כולל בישראל. זהו צד משמעותי קדימה עבור ישראל ומרוקו. ההסכם משפר עוד יותר את ביטחונה של ישראל, תוך יצירת הזדמנויות למרוקו ולישראל להעמיק את קשריהן הכלכליים ולשפר את חיי שני העמים".
נתניהו בירך על ההסכם בטקס הדלקת נרות עם שגריר ארה"ב, הודה לטראמפ ולמלך מרוקו ואמר כי "נקים מחדש את משרדי הקישור בין ישראל למרוקו, שאיתה יש לישראל קשרים הדוקים. אחר כך נפעל במהירות לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים. נפעיל קו תעופה ישיר, וזה ייתן עוצמה נוספת לגשר הזה - ויהיה כאן שלום חם מאוד". בהדלקת נרות של ההסתדרות הציונית העולמית אמר נתניהו: "ממדינה עוברית הפכנו לכוח עולמי שעושה שלום עם כל מדינות ערב. פעם הן נאבקו להכרית אותנו, והיום הן עושות איתנו שלום".
שר הביטחון בני גנץ בירך גם הוא על ההסכם ואמר כי "זו הזדמנות לעגן יחסים של שנים רבות ושותפות היסטורית עשירה ומפוארת של שנים העמים, שתהפוך כעת לרשמית. מדובר במהלך משמעותי שיחזק את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של שתי המדינות. אני מודה לממשל האמריקני שפועל ללא לאות לחיזוקה של ישראל וליציבות האזור כולו".
שר החוץ אשכנזי הוסיף כי "מדינת ישראל מוקירה תודה לנשיא טראמפ ולצוותו על קידום השלום והיציבות במזרח התיכון והתמיכה בישראל. זהו יום גדול נוסף לדיפלומטיה הישראלית, יום של אור, כיאה לחג החנוכה".
כפי שהיה בהסכמים קודמים, נתניהו מידר גם הפעם את משרד הביטחון ומשרד החוץ מהתהליכים, אך כלקח מפעמים קודמות הפעם האמריקנים דאגו לעדכן את השרים בני גנץ וגבי אשכנזי במגעים. לפי לשכת שר הביטחון גנץ, "לפני כמה שבועות עודכנו גנץ ואשכנזי על המגעים, והיום עודכנו על הבשלת המהלך עוד לפני הודעת הבית הלבן".
גורמים מדיניים בישראל אמרו כי ההערכה היא שעוד בעידן טראמפ יהיו מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות שיכריזו על יחסים דיפלומטיים עם ישראל. בין האפשרויות: ניז'ר, מאלי מאוריטניה, אינדונזיה, ברוניי או עומאן.
לצד ההסכם, הודיע טראמפ - גם כן בטוויטר - כי כחלק מהעסקה ארה"ב מכירה בסהרה המערבית כחלק ממרוקו. מדובר בשטח שנמצא במחלוקת בינלאומית היסטורית במשך עשרות שנים. לדברי טראמפ, "מרוקו הכירה בארצות הברית בשנת 1777. לכן ראוי שנכיר בריבונותם על סהרה המערבית". הוא הוסיף כי הצעתה של מרוקו לבדלנים שיקימו אוטונומיה נרחבת בסהרה המערבית היא הצעה "רצינית, אמינה ומציאותית, שמהווה את הבסיס היחיד לפתרון צודק ומתמשך לשלום ולשגשוג". במרוקו אמרו גם כי ארה"ב הסכימה לפתוח קונסוליה בשטח שבמחלוקת.
מלך מרוקו הודיע לטראמפ על כוונתו לפעול כדי להקל על קיום טיסות ישירות בין ישראל למרוקו, ואמר כי "ההכרה ההיסטורית של ארה"ב בריבונות של מרוקו על הסהרה המערבית היא אירוע היסטורי. ארה"ב צפויה לפתוח קונסוליה באזור כחלק מההסכם עם ישראל".
גורם פלסטיני אמר לרויטרס כי "ההסכם בין מרוקו לישראל הוא לא מקובל, ומעודד את ההכחשה הישראלית לזכויות הפלסטיניות". בחמאס כינו את ההסכם "חטא פוליטי". מלך מרוקו עצמו שוחח עם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן בטלפון, ואמר לו כי רבאט תומכת בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. המלך הוסיף כי משא ומתן בין ישראל לפלסטינים הוא הדרך היחידה להגיע להסכם סופי וממושך לסכסוך.
יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל למרוקו כוננו כבר בשנת 1995, אך בשנת 2000 ניתקה מרוקו את היחסים עם ישראל בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה. עם זאת, במשך השנים קיימו מרוקו וישראל קשרים לא רשמיים. כמו כן, כבר היום ישראלים יכולים להיכנס למרוקו - אך רק בקבוצות מאורגנות. כמו כן, ישראל ומרוקו מקיימות שיתופי פעולה ביטחוניים כבר מסוף שנות ה-50, ומרוקו אף תיווכה בין ישראל למצרים בסוף שנות ה-70 בדרך להסכם השלום. בעבר אף נועדו בחשאי שמעון פרס ויצחק רבין עם המלך במרוקו, ובמשך השנים היו דוגמאות נוספות ליחסים שהתנהלו מתחת לרדאר.
בחברה המרוקאית יש זרמים מנוגדים ביחסם לישראל ולישראלים. מצד אחד, יש גורמים המקבלים את ישראל ושואפים לקיים עמה קשרים, ובמיוחד עם ישראלים יוצאי מרוקו. לעומתם, זרמים פאן ערביים, פאן אסלאמיים ופרו-פלסטינים תומכים בחרם על ישראל ומתנגדים לקשרים מדיניים, תרבותיים או כלכליים איתה. במרוקו פעילים כמה ארגונים שפועלים ברוח זו, שמקיימים לעיתים הפגנות נגד סימנים פומביים לקשרים בין ישראל למדינה, כגון הופעות של אמנים מישראל. במרוקו נותרה קהילה יהודית קטנה שמונה כ-2,500 איש שמייחלת כבר שנים ודוחפת מאחורי הקלעים לכינון יחסים עם ישראל.
מרוקו תחכה לביידן?
האמריקנים ניהלו בשנים האחרונות מגעים אינטנסיביים בין ישראל למרוקו בניסיון להביא לפריצת דרך שתוביל לקשרים מלאים וגלויים בין המדינות. לפני שנה נפגש נתניהו עם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו בפורטוגל, שהיה אמור להיפגש לאחר מכן עם מלך מרוקו. כבר אז דווח כי מסתמנת פריצת דרך בין ישראל למרוקו, ונאמר כי נתניהו עשויה היה אפילו להגיע לביקור ברבאט. עם זאת, המגעים לא הבשילו לבסוף, ובהמשך גם דיווחים על ביקור אפשרי של נתניהו ברבאט התפרסמו ונגוזו.
מרוקו ידועה בהססנות שלה כלפי ישראל, והדבר נובע מחשש של ארמון המלך מהתנגדות בתוך המדינה לצעדי נורמליזציה כאלה. לכך יש להוסיף את המעמד המיוחד של בית המלוכה המרוקאי כשומרי המקומות הקדושים בירושלים, שכן משפחת המלך נחשבת לצאצאי הנביא מוחמד. מרוקו היא גם ראש ועדת ירושלים בארגון מדינות האסלאם.
מי שניהל כעת את המגעים היה הבית הלבן ופומפאו, שעדכנו בכך את משרד ראש הממשלה. בסופו של דבר, ההבטחה האמריקנית להכיר בסהרה המערבית הטתה את הכף, שכן מדובר בשינוי עמדה מהותי אחרי שנים שבהן אמרה ארה"ב שהיא תומכת בהידברות בין מרוקו לסהרווים דרך מנגנון של האו"ם. מרוקו כבשה את סהרה המערבית בשנת 1975 וסיפחה אותה ארבע שנים לאחר מכן.
סוגיית סהרה המערבית נמצאת בעדיפות עליונה במדיניות החוץ המרוקאית, מעל ומעבר לכל נושא אחר, ובמשך שנים ייחלה המדינה להכרה אמריקנית בריבונותה על השטח. המרוקאים אף ניסו לגייס לכך את ישראל כמה פעמים, אך התשובה מארה"ב הייתה תמיד זהה. השינוי הדרמטי בעמדה האמריקנית עשוי לעורר הפגנות זעם במדינות כמו אלג'יריה למשל, שהיא מדינה חשובה אסטרטגית לארה"ב. לא ברור גם כיצד יגיבו לכך ספרד וצרפת, שלהן יש אינטרסים רבים באזור זה.
ההערכה היא שטראמפ הסכים לצעד הדרמטי רק כדי להביא הישג דיפלומטי נוסף לפני סיום כהונתו. עם זאת, בניגוד להסכמים קודמים, לא בטוח בכלל שכאן הוא יוכל לספק את הסחורה. המרוקאים, סביר להניח, יהיו זהירים מאוד - ורק שיווכחו שאכן יש הכרה אמריקנית בריבונותם בסהרה המערבית, שלא תתפוגג עם כניסת ממשל ביידן – אז תכונן המדינה יחסים עם ישראל.
הצפי: עשרות אלפי תיירים ישראלים
בעקבות ההסכמים נערכים כל הגורמים לכינון טיסות ישירות בין ישראל למרוקו. מטוסים ישראליים כבר טסים היום מעל מצרי ג'יברלטר, אך אישור לטוס מעל מרוקו יקצר את הטיסות לטנריף.
כבר לפני שנתיים ניסו בישראייר להוציא טיסות ישירות מנתב"ג למרוקו, כשרק דובר על התקרבות כלשהי בין המדינות, אבל היוזמה נפלה בעיקר בגלל עניינים טכניים וסידורי בטחון. נציגים של החברה ביקרו אפילו בבירה רבאט ופנו לחצרו של הרב יאשיהו פינטו שמקורב למלך ומוגדר כאב בתי הדין והרב של הממלכה - אך הדבר לא הוביל לתפנית והתוכנית נגנזה.
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, אמר הערב ל-ynet כי אם כל הצדדים יהיו רציניים, ניתן יהיה להפעיל קווים ישירים בין המדינות תוך שלושה חודשים. "כמו עם איחוד האמירויות, אנחנו מאוד רוצים לטוס למרוקו - ולא מהיום", אמר. "מבחינתנו אפשר כבר בשבוע הבא לפתוח בטיסות למרוקו". גם בחברת אל על בירכו על ההסכם ואמרו שיחלו בהיערכות מבצעית להפעלת טיסות ישירות לקזבלנקה בכפוף להשגת כלל האישורים הנדרשים מהרשויות השונות.
חברות התעופה בישראל מדברות על מרוקו כיעד החם ביותר, בין היתר בגלל האתרים במדינה והעובדה שבישראל חיים הרבה ילידי מרוקו ובני משפחותיהם, שכעת יוכלו לעשות טיולי שורשים ותרבות באופן לא מאורגן במדינה. לפי ההערכות, טיסות יחלו כבר לקראת פסח. כבר היום מבקרים מדי שנה עשרות אלפי תיירים ישראלים בקבוצות מאורגנות במרוקו - ומתקבלים בחום.