הפריצה לקפיטול, ביום רביעי בוושינגטון
(צילום: רויטרס)
אפשר שאחרי ההתקוממות האזרחית בגבעת הקפיטול בוושינגטון, אני כבר פטור מלהסביר את מה שתכננתי לנסות להסביר: את הכישלון הקולוסלי של מבצע החיסונים הלאומי האמריקני, שלמרבה האירוניה נקרא, בתרגום חופשי, "מבצע מהירות שיא". מדינה שלא מסוגלת להגן על בית המחוקקים שלה ביום ההכרזה הרשמית על נשיא חדש, לא תוכל גם להגן על בריאותם ושלומם של אזרחיה מפני נגיף או אויב.
היסטוריונים אמריקנים שיתייחסו בעתיד לשנת 2020 יציינו אותה כנקודת שפל שבמסגרתה נמרחה הכתובת על הקיר באותיות ענק שהסבירו מה קרה שם עד אז, וחזו מה צפוי היה להתרחש בעתיד.
הקורונה כמשל. מרגע שהגיע הנגיף לארה"ב התכחש לו הנשיא דונלד טראמפ ובהשראתו גם הממשל הפדרלי וחלק מהמושלים. תחילה הוא אמר ש"אין כזה נגיף" ואחר כך ש"זו רק שפעת". רק הטור המאמיר של מספרי החולים והמתים כפה עליו את המציאות.
"מבצע מהירות שיא", פרויקט החיסון המשותף לרשויות הממשל ולמגזר הפרטי, שעלותו כ-20 מיליארד דולר, נועד להביס את הקורונה. השם, אגב, הושאל ממלחמות הכוכבים. מיותר לומר שהקורונה מנצחת. בינתיים, בכל 30 שניות מת אמריקני אחד. בכל יום 4,000. עד כה יותר מ-350 אלף קורבנות. עד שתסיימו לקרוא המאמר הזה ימותו לפחות עוד 20.
ג'ו ביידן וקמלה האריס יכנסו ללשכותיהם כאשר ריח הגז המדמיע של אירועי 6 בינואר עדיין באוויר. הם כרגע התקווה של אמריקה. הלב הולך איתם ומאחל להם הצלחה. הראש אומר אחרת
בראש התוכנית השאפתנית הוצבו בכירי ממשל, כולל גנרלים ותיקים, עתירי כוכבים, שהתחייבו שמרגע אישור הנסיוב הוא ישוגר לכל רחבי ארה"ב והחיסון הלאומי יתחיל. בפועל, ולמרבה הבושה, עד תחילת השבוע חוסנו רק כארבעה מיליון מתוך 20 מיליון המיועדים. בקצב הזה יידרשו שנים לחיסון כלל האוכלוסייה.
נכון לרגע זה, איש אינו מדווח לנו היכן החיסונים ומתי הם יגיעו לציבור האמריקני המבקש לא למות. אני מהרהר באפשרות שלו נתנו את האחריות להפצה ל"אמזון" ולג'ף בזוס, כל אמריקני היה מוצא את החיסון מונח על מפתן ביתו מחר בבוקר. בינתיים נפרשים טורים ארוכים של מכוניות במגרשי החניה של אצטדיונים לאורכה ולרוחבה של ארה"ב, אבל הם מיועדים לחבילות מזון. מיליוני אמריקנים באו לבקש עזרה לחג.
הכישלון התחיל אם כן בנשיא, זה שעדיין נאחז בציפורניו בבית הלבן, אבל הוא הולך הביתה בעוד שבועיים ומשאיר את הבור הזה למחליפו. אני חושש שלפנינו חולשה עמוקה של ה"שיטה האמריקנית". במרכזה של השיטה עומד לכאורה האדם, הפרט. החוקה שומרת עליו ומעניקה לו חופש, חירות וזכויות, ומאותו הרגע, לכאורה, הכול נתון בידיו. אבל זו לא האמת.
החברה האמריקנית העמידה במרכז את הכסף, את ההצלחה הכלכלית והחומרית. הפרט, האדם, נדחק הצידה. הוא הכלי, לא המטרה. זה הסיוט האמריקני: 30 מיליון איש ילכו הלילה לישון בחשש שמא יחלו מחר ויפשטו את הרגל כי אין להם ביטוח בריאות. הבריאות שלהם לא מעניינת את המדינה.
החברה האמריקנית מפוצלת ומפוררת מאי פעם. עשירים מאוד ועניים מרודים, לבנים ו"אנשים בצבע", ליברלים ושמרנים, מרכז ופריפריה, ילידי ארה"ב ומהגרים. כור ההיתוך קרס וכל אחד לנפשו. תוצאות הבחירות הסתיימו בניצחון של ג'ו ביידן אבל 74 מיליון איש עדיין תמכו בטראמפ וברעיונות שהוא מפיץ על קשרים, זיופים ומזימות. בהיעדר מרכז, מדינה מפוצלת לא יכולה להתאחד עוד למאמצים משותפים. מעמד הביניים, חוט השדרה של כל חברה, תמצית החלום האמריקני, מתפורר.
721 מיליארד דולר הוציאה ארה"ב בשנת 2020 על ביטחון. יש לה את המערכת הצבאית הגדולה והמשוכללת בעולם, ועדיין היא נכשלה בכל מלחמותיה מאז 1945. בקוריאה, בווייטנאם, בהרפתקאותיה באמריקה הלטינית ובאפריקה, באפגניסטאן ובעיראק. הרודן הצפון קוריאני עדיין מחזיק נשק גרעיני ואפילו מפתח עוד. גם איראן בדרך. ארה"ב מפגרת בתחרות הכלכלית מול סין, שכבר יצאה ממשבר הקורונה וחזרה להתמקד בהרחבת השפעתה בעולם, בעוד האמריקנים גוררים משבר פיננסי ומיליוני מובטלים. ידידיה של ארה"ב באירופה ובמקומות אחרים חוששים בצדק שלא תוכל לעמוד לצידם בעת משבר.
צילום: ג'ורג' גינסברגשנת 2020 היא מיניאטורה המייצגת את המשבר של אמריקה. המאבק שטראמפ מנהל נגד החלפתו מערער את יסודות הדמוקרטיה. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של אימפריות עצומות שקרסו אחרי שנחלשו מבית ונתקלו בכוחות חדשים מבחוץ. צפייה בערוצי החדשות בשבוע החולף עוררה את התחושה שזה מתחיל להיות הסיפור האמריקני.
ביידן וקמלה האריס יכנסו ללשכותיהם כאשר ריח הגז המדמיע של אירועי 6 בינואר עדיין באוויר. הם כרגע התקווה של אמריקה. הלב הולך איתם ומאחל להם הצלחה. הראש אומר אחרת.
- ד"ר נחמן שי הוא פרופ' אורח באוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה מטעם המכון ללימודי ישראל. בעבר סגן יו"ר הכנסת, חבר כנסת, דיפלומט בשגרירות ישראל בוושינגטון ודובר צה"ל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
