כשעומדים בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת המטוס שבדרום ירושלים אפשר לראות כמעט את כל בירת ישראל. את שכונת גילה מדרום, את שכונת הר חומה ממזרח וגם את מגדלי הולילנד המפורסמים ממערב. הגבעה עצמה לא מרשימה כלל והיא נראית כמו מאחז באחת הגבעות שבשומרון או כמו מעברת עולים בשנותיה המוקדמות של מדינת ישראל, עם קרוואנים, ללא תשתית ראויה וכביש מפותל.
בתחילת שנות ה-90 עלו לגבעת המטוס שנמצאת למעשה מעבר לקו הירוק ועל כך מהווה מחלוקת, כמה מאות משפחות שעלו לארץ מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר. אל אותן משפחות הצטרפו כמה עשרות משפחות מחוסרות דיור וקיבלו קרוואנים בחסות חברת עמידר. כיום הם האנשים שגרים על גבעת המריבה הזאת בדרום ירושלים. "אנחנו חיים במקום מוזנח. גידלנו פה ילדים בלי גני שעשועים, בלי תחבורה ציבורית בקרוואנים רעועים. רימו אותנו", אומרת סיגי ביטון (53) שחיה בגבעה כבר 30 שנה.
נתניהו בפברואר: "נבנה את שכונת גבעת המטוס"
גבעת המטוס נסתרת מהעין כשנוסעים על כביש דרך חברון וכשעולים אליה יש הרגשה של חזרה בזמן. התושבים חיים בשכנות צמודה לבית צפאפא, שכונה ירושלמית ערבית שגם היא צפויה להתרחב. לתושבים אין בעיות עם השכנים הערבים. "הם אנשים טובים, אנחנו לא מרגישים שום איום מצדם. אנחנו קונים במכולת שלהם והם באים לשחק בגן המשחקים שבנינו", מספרת סיגי.
השבוע שמה של השכונה שוב עלה לכותרות, זאת לאחר שרשות מקרקעי ישראל פתחה במכרז לבניית 1,257 יחידות דיור בגבעה. בפברואר האחרון הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על בנייה של 4,000 יחידות דיור בגבעת המטוס - 3,000 יחידות דיור מיועדות ליהודים ו-1,000 יחידות מיועדות לערבים. "אנחנו מחברים את ירושלים. את כל חלקי ירושלים. זו בשורה לכל עם ישראל", אמר אז נתניהו. אל המקום הגיעו השבוע נציגי האיחוד האירופי, יום למחרת פתיחת המכרז של רמ"י, אך אלו סולקו מהמקום כאשר תושבי השכונה יחד עם פעילי ימין מחו נגדם.
הטענה העיקרית של תושבי השכונה היא למדינה עצמה. הם התייאשו מההבטחות החוזרות והנשנות של בנייה במקום. למיטב הבנת התושבים, עמידר תציע לתושבים דירות חלופיות של שני חדרים, מהסיבה שרוב ילדי התושבים כבר עברו את גיל 18 ולכן החובה מצד המדינה היא דאגה לזוג ההורים עצמם. בנוסף, תושבי השכונה יודעים אם מובטחות להם דירות בשכונה שצפויה לקום במקום. "הבנו שבמכרז שיצא יש 38 דירות שכנראה יוקצו לנו. יכול להיות שיפנו אותנו לדירות קטנות", מספרת מיכל ביבי תושבת השכונה.
דניאל לוי (60), תושב השכונה בשלושת העשורים האחרונים אמר ל-ynet שכבר שנים רבות מבטיחים שיבנו במקום אך הוא לא אופטימי, "רק מבטיחים", טען. לדבריו, "כרגע אין כלום. אנחנו מקווים לקבל דירה כשיבנו, זה מה שמבטיחים לנו". ביבי, אם לארבעה ילדים וסבתא לשני נכדים גרה בגבעה מגיל 18. "הגעתי לכאן עם תינוקת. בהתחלה שהיה פינוי ראשון אותנו שכחו. נשארנו 30 משפחות, נתנו לנו לשמור על השטח".
היא מספרת כי "תחילה היו פה 600 קרוואנים, חלקם של אתיופים. אותם פינו ונתנו להם בתים של עמידר, נתנו להם דירות טובות. אותנו השאירו פה - מזלזלים בנו כל הזמן. אין לנו היום זכאות לכלום כי הילדים גדלו. יש תקווה שיבנו פה".
ניסים אלמקיאס, תושב השכונה גם הוא, אומר כי כל התושבים במקום מאוחדים וכי הם מצפים לפיצוי הולם במידה ויוחלט לפנותם מהמקום. "אם לא יתפשרו איתנו ולא יגיעו איתנו להסכם שנהיה מרוצים ממנו, יישפך פה דם. האנשים פה אין להם מה להפסיד, סבלנו פה 30 שנה. אף אחד לא יכול להזיז אותנו מפה". מוניק אלמקיאס מוסיפה ואומרת כי אריאל שרון, מי שהיה בזמנו שר הבינוי והשיכון רצה שהתושבים ישמרו על השטח.
"הצלחנו לשרוד פה למרות הכל. כל הכספים שלנו הלכו על תחזוקה של הקרוואנים. בקיץ חם מאוד ובחורף מטפטף גשם לתוך הבית". נראה כי מעבר לפוליטיקה ולהתערבות מצד האיחוד האירופי, מה שמטריד בעיקר את תושבי גבעת המטוס זו העובדה שמקום המגורים שלהם דל מכל אמצעים וכי לא מוצע להם פתרון חלופי ועתידם לוט בערפל.
מחברת עמידר נמסר בתגובה: "נדגיש כי הטענות אינן נכונות. עמידר כזרוע הביצוע של משרד הבינוי והשיכון, תפעל כדי ללוות את המשפחות לכל אורך התהליך. המתווה לדיור ציבורי חלופי עבורן מגובש בימים אלו, ועיקרו הטבת תנאי מגוריהם, העלאת איכות חייהם והתאמה לצורכיהם של הדיירים בהתאם לזכאותם".
