יממה אחרי ששופטי בג"ץ מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה בכל הנוגע לאי-אישור תקציב המדינה, ועל "פשרת האוזר" שאפשרה להישען על תקציב המשכי, התייצב הערב (יום ב') היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לצד השופטים: "גם אם עמדת הממשלה או הכנסת אינה מתקבלת, המעמד המחייב של פסיקת בית המשפט הוא כלל ההכרעה המחייב במדינת ישראל. אין מקום לפגיעה במעמד בית המשפט העליון או במעמד השופטים, בוודאי שאין מקום להסתה נגדו ולדה-לגיטימציה לשופטיו".
עוד אמר מנדלבליט, כי "בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, פסק אתמול בעתירה בעניין תיקון מספר 50 ל'חוק יסוד: הכנסת'. אל מול התקפות פרועות המופנות כלפי בית המשפט בעקבות פסק הדין, חשוב לשוב ולהדגיש את ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - הכרעת בית המשפט העליון מחייבת ואין בלתה. רשויות השלטון נדרשות לכבדה".
נשיאת העליון אסתר חיות כתבה בפסק דין שפורסם אתמול כי הפשרה שאושרה בתיקון לחוק יסוד אמנם צריכה להיות בטלה, אך כיוון שהרוב המוחלט של התוספת התקציבית כבר נוצל והכנסת אף התפזרה ונערכו בחירות חדשות, יש להסתפק בהתראה על בטלות התיקון. עוד נקבע כי לא ניתן לתקן חוק יסוד כך שתוגדל תקרת התקציב - ואם ייעשה כן בעתיד שוב התיקון יתבטל.
פסק הדין התקבל בדעת רוב של שישה שופטים מול דעת מיעוט של שלושה שופטים. למעשה, פסק הדין קבע כי תיקון 50 לחוק יסוד: הכנסת, שהגדיל את תקרת התקציב ההמשכי לשנת 2020 בסכום של 11 מיליארד שקל, בין היתר לשם חלוקת כספים קואליציוניים וכספי תמיכות, הוא שימוש לרעה בסמכות המכוננת.
בית המשפט קבע כי על מנת שדבר חקיקה יהווה פרק בחוקה, עליו לקיים מאפיינים של חוקה ולא רק לשאת את הכותרת "חוק יסוד". השופטים, כך נכתב בפסק הדין, סבורים שהמאפיינים אינם מתקיימים במקרה זה. משמעות "התראת הבטלות" שהוציא בית המשפט היא שככל שבעתיד יאושר בכנסת תיקון במתכונת דומה – הוא יתבטל.
יו"ר הכנסת יריב לוין כינה את ההחלטה "הפיכה שלטונית": "ההחלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת. אנו עדים לאירוע מטורף. קומץ של שישה אנשים מתכסה בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית. מדובר בהחלטה נעדרת כל תוקף, בהיותה מנוגדת לעקרונות הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק. אעמוד במלוא העוצמה אל מול הניסיון לבטל את הדמוקרטיה ואגן על מעמדה ועל סמכותה של הכנסת".
גם ח"כ איילת שקד, ששימשה בעבר שרת המשפטים, התייחסה לפסיקה וטענה כי "'פשרת האוזר' היא קומבינה שלא הייתה צריכה לבוא לעולם, ועדיין בית המשפט חרג מסמכותו בפסיקה מקוממת המהווה צעד נוסף בהפיכה שיפוטית. החלוקה בין דעות השופטים בפסק הדין לא מפתיעה ומעידה כאלף עדים על הצורך בהמשך מינוי שופטים שמרנים שישמרו על עקרון הפרדת הרשויות".
האוזר על ההצעה של דחיית התקציב במליאת הכנסת
(צילום: ערוץ הכנסת)
הפשרה שלא עזרה
במסגרת העתירה, שהוגשה בין היתר על-ידי התנועה לאיכות השלטון, התבקש בג"ץ להוציא צו שקובע את ביטול התיקון שבו נקבעה פשרת האוזר-הנדל. שר האוצר ישראל כץ הביא במסגרת התיקון תוכנית פעולה לשימוש בסכום של 11 מיליארד שקל במסגרת תוספת לתקציב ההמשכי, ובעתירה נטען כי תקציב המדינה לא אושר בפועל ולכן אין אפשרות להוסיף כספים לתקציב. הדיון האחרון בעתירה התקיים בחודש נובמבר האחרון.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נזפה בדיון בממשלת האחדות של בנימין נתניהו ובני גנץ, שמאז הספיקה להתפרק ומכהנת כממשלת מעבר בלבד, בדיוק מאותה סיבה - אי העברת תקציב בחודש דצמבר. חיות אמרה אז כי "הממשלה נמצאת במצב של הפרת חוק התקציב - ואין לה הסבר לדבר הזה".
אחרי הדיון הוציא בג"ץ צו על תנאי והורה לממשלה ולכנסת לנמק מדוע לא לפסול את פשרת האוזר-הנדל שדחתה לסוף דצמבר 2020 את אישור התקציב לאותה שנה. התגובה לעתירה ניתנה ב-15 בדצמבר, אולם כעבור שמונה ימים התפזרה הכנסת מאחר שלא אושר תקציב - ועל כן מדובר בפסק דין הצהרתי בלבד.
