נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין פתח הערב (יום ד') את הכנס "מדמיינים מחדש דמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתקיים השנה באופן מקוון לנוכח מגבלת הקורונה. הוא אמר: "לא כל ביקורת על מערכת המשפט ועל הממשלה היא הסתה. לא כל ביקורת על הכנסת היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. חשוב שתהיה ביקורת בונה. כזו שמקיימת שיח ולא מכופפת ידיים, שכן ביקורת שמבקשת להלך אימים סופה להחליש, חלילה את שלוש הרשויות ולפגוע בדמוקרטיה הישראלית".
לדברי ריבלין, "הקביעה שפרשנות החוק לא צריכה להיקבע על-פי דברי המחוקק בכנסת יכולה להביא לכך שבסופו של דבר, לא הכנסת, שהיא נציגת הריבון - העם - תקבע את עקרונות העל בין בחירות לבחירות, אלא שבית המשפט יעשה זאת".
ריבלין הוסיף כי "המשבר בין שלוש הרשויות כיום הוא ללא ספק חמור וממשי. לפתחו של בג"ץ מונחות עתירות הנוגעות לסוגיות של נבצרות של נבחרי ציבור, ולשאלת חקירתם והעמדתם לדין של בכירים ברשות המבצעת וברשות המחוקקת.
"ראשי הרשות המבצעת מבקרים, ולעתים אף משתלחים, בגורמים המשתייכים למערכת המשפט, בטענה שזו זוממת לבצע או מבצעת 'הפיכה שלטונית' - והרשות המחוקקת ניצבת, חלשה ומוחלשת, נעדרת כלים של ממש לביקורת ולבחינה נוקבת של עבודת שתי אחיותיה, המבצעת והשופטת".
"היו לי בהחלט השגות על סמכויות יתרות של פקידים בפרקליטות", הוסיף ריבלין, "אך מעולם לא הייתה בי כל השגה על העיקרון הבלתי-מתפשר של עצמאות המשפט ועל החובה לציית לדבר המשפט, בבחינת יש שופטים בישראל".
לדבריו, הוא התריע בעבר מכך ש"באין מתווה חוקתי, שיתחום כל רשות ורשות ויגדיר את גבולותיה, נדונה הדמוקרטיה בישראל להמשיך ולסבול מזעזועים בדרכה למשבר. מחד, יימשכו הניסיונות מצד בית המשפט לגלוש לתחומי הסמכות והאחריות של הכנסת והממשלה ומאידך - יתמידו אלו לעמוד על המשמר ולהגן על גבולם, באמצעות מה שקרוי - שלא בצדק - 'חוק עוקף בג"ץ', כאילו אוחז בית המשפט בתפיסת עולם מקודשת ומובדלת, שאפילו לריבון עצמו לא נתונה הרשות לעקוף אותה".
"הבעתי את חששותיי מכנסת שתקים בית משפט לחוקה, שבו לא ישמשו שופטים, אלא פוליטיקאים לשעבר", המשיך הנשיא. "הזהרתי מפני תנועת המטוטלת. אני מביא את הדברים כאן כי עלינו לזכור שבהיעדר 'חוק יסוד: החקיקה' - המתחים הללו יוסיפו לטלטל את הדמוקרטיה הישראלית ויגרמו לה נזק של ממש. אין מנוס משילוב כוחות יחד לחוק מוסכם שירגיע וייצב את המערכת הציבורית".
אהרן ברק: "בית המשפט - כיפת ברזל של הדמוקרטיה"
פרופ' אהרן ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, אמר בכנס כי "מערכת היחסים בין הכנסת לרשות המבצעת היא בדרך כלל בעייתית בדמוקרטיה פרלמנטרית, אך אצלנו הממשלה מכתיבה את כל החלטות הכנסת ושיקול הדעת העצמאי של ח"כ הוא קטן. אם הוא כבר מופעל, אומרים שלא נותנים לממשלה לבצע".
לדברי ברק, "התשתית של בית המשפט כמבקר הכנסת היא חלקית, ולכן אני יכול להבין את הביקורת. המון שנים פעלו מבלי שבית המשפט נדרש להתערב, אך מי שהופך את היוצרות היא הכנסת".
ברק טען בכנס כי הביקורת על בית המשפט אינה מתקבלת על הדעת: "היום לא רוצים לתקן חקיקה בענייני אלימות כלפי נשים, שמא בית המשפט יתערב בכך. יש חוסר אמון מלא. בית המשפט לא צריך להיכנס לבונקר. מתקיפים אותו, אבל עליו לעמוד זקוף. יש להמשיך לתת את אותם פסקי דין שהייתם נותנים אילולא הייתם מותקפים. בית המשפט הוא כיפת הברזל של הדמוקרטיה הישראלית. אסור שכיפת ברזל תיכנס לבונקר כשיש התקפות טילים".
"בשיחות שהיו לי עם שרת המשפטים לשעבר איילת שקד", המשיך ברק, "אמרתי שרק כדי שנקבל את 'חוק יסוד: החקיקה' אני מוכן גם לרוב של 80, אבל לא לרדת מ-80. זה העיקר. שאלת פסקת ההתגברות נגזרת מכך. אני בעד להגיע לפשרות בדברים האלה. אני יודע שאני נתפס בתור אויב העם שנלחם באיזושהי דון קישוטיות, אבל אני לא כזה. יש מקום לשיח - אך ממקום של כבוד הדדי ולא כוחנות".
ניסנקורן: "ביהמ"ש מתערב כשמתקיימת פגיעה בעקרונות יסוד"
לאחר מכן עלה לבמה שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן). הוא פתח את דבריו ואמר כי "המטוטלת נטתה בשנים האחרונות יותר מדי לטובת הממשלה. שם נמצא קו השבר האמיתי. מספר החוקים שבית המשפט פסל או שינה ב-30 השנים האחרונות קטן מאוד - גם בהשוואה לאירופה ולארה"ב".
ניסנקורן חזר על דבריו של ריבלין, ואמר כי "במדינת ישראל עדיין אין חוקה. עקרון השוויון עדיין לא עוגן במפורש בחוק יסוד, ועוד אין חוק יסוד לגבי חקיקה. אנחנו מפגרים לעומת מדינות אחרות במבנה החוקתי שלנו. חוקי היסוד כיום ניתנים לשינוי ברוב רגיל, אפילו לא ברוב מיוחס. בית המשפט מתערב היכן שמתקיימת פגיעה בעקרונות יסוד. זה לא קורה מדי יום ביומו".
הוא התייחס לסוגיית פסקת ההתגברות: "בתי המשפט מתערבים כשיש פגיעה בעקרונות היסוד, ואם ניתן יהיה לסטות מעקרונות יסוד ברוב של 80 חברי כנסת, מטבע הדברים גם בית המשפט לא יתערב באותם מקרים".
שר המשפטים דיבר גם על מינוי פרקליט המדינה. "קודם כל", הוא אמר, "צריך למנות פרקליט מדינה קבוע. זה דבר שאני פועל לשנותו. קיים קושי בכך שהיועמ"ש הוא גם פרקליט המדינה ואין לו עזר כנגדו. דווקא עכשיו, כשנגד ראש הממשלה הוגשו שלושה כתבי אישום ומערכת המשפט נמצאת תחת מתקפה רבתי - זו לא התקופה לבחון שינויים. את זה צריך לעשות כשאין לחצים".