בית משפט השלום בראשון לציון פסק היום (ה') כי ד"ר חיים סדובסקי, דמות בולטת במאבק לשחרור רומן זדורוב, יפצה בגין לשון הרע את חברתה של תאיר ראדה, לי לחיאני, ב-30 אלף שקלים. בנוסף ישלם סדובסקי הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 6,000 שקלים.
הדיון בעליון בבקשת זדורוב למשפט חוזר
(צילום: אלי מנדלבאום)
לחיאני למדה בכיתתה של ראדה, שנרצחה בבית ספר נופי גולן בקצרין ב-2006. זדורוב הגיש לאחרונה לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר.
סדובסקי הוא ד"ר לנטורופתיה וסבור שזדורוב אינו הרוצח. הוא פרסם ספר בנושא ושותף בקבוצות בפייסבוק שעוסקות בנושא. בתביעתה טענה לחיאני כי במשך שנים מוביל סדובסקי "מסע הכפשה והסתה" נגדה, תוך כדי שהוא מצביע עליה כ"מעורבת יחד עם חברות נוספות ברצח". בכך, נטען, פגע בה פגיעה חמורה בכל מישורי חייה.
מנגד, טען סדובסקי כי מעולם לא טען שהייתה מעורבת במעשה הרצח ופרסומיו לא חרגו מהמותר על פי חוק. הוא אף הגיש נגדה תביעה נגדית. לדבריו של השופט, "במועד הרצח הייתה לחיאני בת 13, ואיתרע מזלה והיא שהתה עם כמה מחברותיה סמוך לזירת הרצח. לאחר מכן החלו לפוץ שמועות ותיאוריות שונות ורווחה הדעה כי מדובר באלימות בני נוער". בהמשך תיאר כיצד נעצר זדורוב בחשד לרצח.
השופט תיאר כיצד "הנתבע שמע באמצעי התקשורת על רצח והזדעזע עמוקות. הוא גמר אומר בסיוע זהותו של הרוצח. הוא השתכנע כי זדורוב אינו הרוצח ואף שימש עד הגנה מומחה במשפטו, עדותו הופסקה טרם החקירה הנגדית ונמחקה כשהובהר שאין בידו לסייע לנאשם.
"הוא שימש אחד הקולות הבולטים במחאה הציבורית עקב העמדתו לדין של זדורוב", הוסיף השופט. "צפייה בסרטון ביוטיוב מעלה כי הוא סבור שהרוצחים האמיתיים הם מי מבין חבריה וחברותיה לכיתה. הוא חבר פעיל בקבוצה 'כל האמת על פרשת תאיר ראדה'".
השופט אמר עוד כי לאורך השנים התראיינה לחיאני בכלי תקשורת שונים ובעקבותיהם, סיפרה, זכתה ברשתות לגידופים ולנאצות. סדובסקי העיד בדיון והבהיר כי "אני לא חושב שהיא הרוצחת, אין בידי ראיות לכך, הבנות האלו, אין ראייה שאשמות במשהו".
בהמשך הסביר השופט כי ככל שמדובר בפרסומים קודמים והפצה של עמדת הנתבע לפיו זדורוב חף מפשע, כולל ביקורת על רשויות החוק, אין בכך לשון הרע. אך ככל שהוא מצביע מפורשות או במשתמע עליה כמעורבת ברצח, מדובר בלשון הרע.
השופט מצא כי כמה אמירות של סדובסקי, בהן כי "אם יכלאו את התובעת ואת חברתה בכלא, יקבלו תוך חמש דקות את הסיפור האמיתי מאחורי הרצח", מהוות לשון הרע. כך גם אמירותיו כי "יש נגדן אינסוף ראיות נסיבתיות, והן שקרניות" וכי הן "מספרות סיפור כמו פסיכופתיות מצויות, הן מאוד שרמנטיות והן גורמות לבן אדם להאמין בהן".
בנוסף, כתב השופט כי "הזכות להשמיע ביקורת ציבורית כלפי רשויות שלטון החוק, לרבות בתי המשפט, היא סימן היכר לדמוקרטיה ותנאי לקיומה. דא עקא, בדרך זו גרמו הנתבע וחבריו נזק וצער רב לתובעת ולחברותיה". עם זאת, הוא ציין כי רוב פרסומיו כן נמצאו מוגנים תחת הגנת ה"אמת המורחבת", למעט שלושה. "הגבלת חופש הביטוי סביב נושא בעל חשיבות ציבורית כה רחבה תהווה פגיעה". השופט קבע שאין ממש בטענה שסדובסקי הטריד את התובעת.
עו"ד רון לוינטל שייצג את לחיאני אמר לאחר קבלת פסק הדין כי "גם אחרים וגם סדובסקי עשו עוול גדול ומתמשך ללי לחיאני, כפי שגם התרשם השופט, וכפי שהעידו עדים, שהיו מנהלים בקבוצות הפייסבוק שלו. הוא, ועדת מעריציו, אשר רמזו ללא הרף לתיאוריית קונספירציה של 'הבנות הרוצחות', הניחו סוף סוף ללחיאני, רק כשאיתרו את א.ק., וכעת הם עוסקים בהשמצות כלפיה. ניתן היה לנהל מאבק למען שחרור זדורוב גם בלי להשמיץ ילדה בת 13 ובלי לטעון שהיא וחברתה הטובה רצחו עם סכין את בת כיתתם, דבר שהוא הבל מוחלט, וליווה את לחיאני לכל אורך שנות ילדותה".
