יצחק (בוז'י) הרצוג נבחר היום (ד') כנשיא המדינה ה-11, ובכך הוא ממשיך את השושלת המשפחתית של נשיאה בתפקידי ציבור בכירים. אביו, חיים הרצוג, היה הנשיא השישי של המדינה וסבו, הרב יצחק הלוי-הרצוג, היה הרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל.
הרצוג נולד בתל אביב לחיים ואורה הרצוג, בחטיבת הביניים הוא למד בבית הספר צייטלין, ולאחר שאביו מונה לשגריר ישראל באו"ם הוא המשיך ללמוד בתיכון היהודי ישיבת "רמז" שבניו יורק. הכינוי "בוז'י" דבק בו כבר מילדות. "כשהוא היה ילד הוא נראה ממש כמו בובה", סיפרה אמו אורה. "נהגתי לקרוא לו בשם חיבה 'בובהל'ה ז'וז'ו' ועם הזמן זה הפך לכינוי בוז'י".
הרצוג שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין והגיע עד לדרגת רב-סרן. ביחידה הוא הכיר את אשתו מיכל אפק, בת ללוחם הפלמ"ח אלוף-משנה במילואים שאול אפק. לבני הזוג יש כיום שלושה בנים.
הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, ולמד גם יחסים בינלאומיים וספרות אנגלית באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת ניו יורק. במשך מספר שנים הוא עסק בעריכת דין במשרד שהקים אביו (הרצוג-פוקס-נאמן), ובמקביל היה פעיל פוליטית במסגרת מפלגת העבודה.
לקראת הבחירות לראשות הממשלה ב-1999 היה הרצוג פעיל במטה של אהוד ברק, שהתמודד וניצח בבחירות. מעורבותו במימון פעילות מטה הבחירות באמצעות עמותות זכה לביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה, שבו הועלו חשדות לעבירות על חוק מימון מפלגות. ב-2003 החליטה הפרקליטות על סגירת התיק מחוסר ראיות מספקות.
הרצוג כיהן כמזכיר הממשלה בממשלתו של אהוד ברק, ולאחריה כיו"ר הרשות למלחמה בסמים. ב-2003 נבחר לכנסת ה-16 במסגרת רשימת העבודה והיה חבר במספר ועדות. בינואר 2005 הצטרפה מפלגת העבודה לממשלתו של אריאל שרון והרצוג מונה לשר הבינוי והשיכון, עשרה חודשים אחר כך עזבה המפלגה את הקואליציה וכהונתו בתפקיד הסתיימה.
במאי 2006 חתמה מפלגת העבודה על הסכם קואליציוני עם מפלגת קדימה והרצוג מונה לשר התיירות, אך עזב את המשרד עם כניסתה של ישראל ביתנו לקואליציה. ב-2007 הוא מונה לשר הרווחה והשירותים החברתיים ולשר לענייני התפוצות, החברה והמאבק באנטישמיות. במרץ 2009 הוא כיהן כשר הרווחה בממשלתו של בנימין נתניהו, אך פרש מהממשלה לאחר שברק עזב את מפלגת העבודה והקים את סיעת העצמאות.
בנובמבר 2013 הוא התמודד מול שלי יחימוביץ' בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה, וניצח. כמעט שלוש שנים אחר כך הוא נחקר באזהרה בחשד שעבר על חוק מימון מפלגות בפריימריז, לאחר שמטהו קיבל שלא כחוק 40 אלף שקלים. בינואר 2017 החליט היועמ"ש אביחי מנדלבליט לסגור את התיק בשל היעדר ראיות מספיקות ובצירוף ביקורת על כך שגרסתו אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות.
לאחרונה נחשף במסגרת משפט נתניהו כי הרצוג כינה את יריבתו בפריימריז, יחימוביץ', "כלבה". אחרי שזכה בראשות העבודה כתב הרצוג למנכ"ל וואלה אילן ישועה "אשמח שהכותרת תהיה ניצחון מוחץ להרצוג. אני חייב להראות שליטה והדרה של הכלבה".
לאחר חשיפת ההודעה הוא התנצל ואמר: "בין יריבים פוליטיים יש תקופות סוערות יותר ופחות. שלי ואני שוחחנו לא אחת מאז אותה תקופה סוערת והתקדמנו הלאה, אך אני מוצא מקום להתנצל בפניה וגם ציבורית על האמירה המיותרת שלא היה לה מקום".
לקראת הבחירות לכנסת ה-20 התאחדה מפלגת העבודה יחד עם מפלגת התנועה של ציפי לבני תחת רשימת "המחנה הציוני", והרצוג הוצג כמועמד הרשימה לראשות הממשלה. מי שהצליח להרכיב בסוף ממשלה היה נתניהו, והרצוג כיהן כראש האופוזיציה.
ביוני 2018 נבחר הרצוג פה אחד על ידי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית לתפקיד יו"ר הסוכנות, ובעקבות כך התפטר מהכנסת. מאז, ועד לבחירתו כנשיא המדינה ה-11, הוא מכהן כיו"ר הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
שושלת נשיאים
הרצוג ממשיך ישירות את דרכו של אביו, הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג. האב נולד באירלנד, עלה יחד עם המשפחה לארץ ישראל ב-1935 ולמד בישיבת "חברון" בירושלים. שלוש שנים אחר כך הוא החל ללמוד משפטים בבריטניה, ועם תום לימודיו התגייס לצבא הבריטי והוסמך כקצין.
את מרבית שירותו בצבא הבריטי העביר כקצין מודיעין, ובמסגרת תפקיד זה השתתף בפלישה לנורמנדי, בשחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן ובלכידת מפקד האס-אס היינריך הימלר.
כששב ארצה מילא תפקידים שונים במערך המודיעין של "ההגנה", ובין השאר שימש כראש אגף הביטחון של הסוכנות היהודית. במהלך השנים הוא פיקד על מחלקת המודיעין במטכ"ל, על חטיבת ירושלים, כיהן כנספח הצבאי בארה"ב ובמשך שתי קדנציות שונות כיהן כראש אגף המודיעין בצה"ל.
לאחר מלחמת ששת הימין מונה למושל הצבאי הראשון ביהודה ושומרון, ובשנת 1975 מונה לשגריר ישראל באו"ם. במהלך כהונתו התקבלה ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות. באקט דרמטי עלה הרצוג לדוכן הנואמים וקרע את דפי ההחלטה אל מול חברי עצרת האו"ם. בנאומו הכריז כי "היטלר היה מרגיש עצמו בבית בפורום זה".
בתום כהונתו באו"ם שב אל החיים הפוליטיים וב-1981 נבחר לכנסת מטעם המערך. הרצוג היה חבר בוועדה לענייני חוץ וביטחון ובוועדת חוקה, חוק ומשפט. במאי 1983 נבחר לנשיא מדינת ישראל, לאחר שגבר על מנחם אלון. ב-1988 נבחר לכהונה נוספת כנשיא. הוא סיים את תפקידו במשכן הנשיא בשנת 1993.
הרצוג היה הנשיא הראשון שערך ביקורים ממלכתיים בארצות הברית ובגרמניה. במהלך כהונתו חנן את אנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת קו 300 ובכך סייע להביא את הפרשה אל סיומה. כמו כן העניק חנינה למרבית אסירי המחתרת היהודית. צעדים אלו עוררו מחלוקת ציבורית קשה.