צ'אק ייגר, טייס הקרב האמריקני שהיה האדם הראשון שטס מהר יותר ממהירות הקול ושמעלליו הונצחו בספר רב המכר "הצוות המובחר", הלך לעולמו אתמול. כך אמרה אשתו. ייגר היה בן 97 במותו.
"בצער עמוק, אני מודיעה לכם שאהבת חיי, הגנרל צ'אק ייגר, הלך לעולמו מעט לפני השעה 21:00", צייצה ויקטוריה ייגר בחשבון הטוויטר שלו. "הוא חי חיים מופלאים. הטייס הגדול ביותר באמריקה ומורשת של כוח, הרפתקאות ופטריוטיות ייזכרו לנצח". היא לא ציינה את סיבת המוות.
ייגר פרץ לתודעה לאחר ששבר את מחסום הקול במטוס המחקר הניסויי Bell X-1 בשנת 1947, וסייע לסלול את הדרך לתוכנית החלל האמריקנית. "זה פתח את החלל, מלחמת הכוכבים, לוויינים", אמר ייגר בריאיון לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP ב-2007.
צ'רלס אלווד ייגר נולד ב-13 בפברואר 1923 בעיירה הקטנה מיירה שבמערב וירג'יניה ובילדותו תיקן טנדרים יחד עם אביו. ייגר הצטרף לחיל האוויר האמריקני בספטמבר 1941, שלושה חודשים לפני שארה"ב הצטרפה למלחמת העולם השנייה, והחל את דרכו כמכונאי מטוסים לפני שעבר הכשרה לטייס.
בהמשך הוצב באנגליה ובפברואר 1944 החל לטוס במשימות לחימה במוסטנג P-51 ואף הפיל מטוס Me 109 גרמני. ייגר הופל מאחורי קווי האויב במרץ 1944, אך הצליח להצטרף מחדש ליחידתו באנגליה בעזרת תנועת ההתנגדות הצרפתית, לאחר מסע דרך הפירנאים. הוא הצטרף מחדש ללחימה וסיים את המלחמה עם 12.5 ניצחונות אוויריים, כולל הפלת חמישה מטוסי 109 גרמניים ביום אחד וארבעה מטוסי F90 ביום אחר.
אבל ייגר נודע בעיקר כטייס ניסוי כשפרץ את מחסום הקול בבל X-1 המופעל על ידי מנוע רקטי ב-14 באוקטובר 1947, וזכה בתואר "האיש המהיר ביותר". לאחר שהבל X-1 הושמט מבטנו של מפציץ B-29 בגובה של 13,700 מטר, ייגר טס במהירות של 1,130 ק"מ לשעה.
עמיתו של ייגר צ׳אלמרס "סליק" גודלין, טייס ניסוי נוסף של מעבדות בל, תיאר פעם את ה-X-1 המפורסם כ"קליע עם כנפיים". המטוס, שכונה "גלניס הזוהרת" על שם אשתו הראשונה של ייגר, תלוי כעת במוזיאון האוויר והחלל הלאומי בוושינגטון הבירה.
לפני טיסתו ההיסטורית, סיפר ייגר כי קיבל עצות מהקולונל אלברט בויד, שעמד בראש תוכנית הטיסה העל-קולית של חיל האוויר. "תעלה מעל מאך 1 ברגע שאתה יכול ואל תביך את חיל האוויר", אמר לו בויד.
הישגו של ייגר תואר בסרט "הצוות המובחר" מ-1983 שזכה לשבחים, על פי רב המכר מאת טום וולף. ייגר המשיך לרשום שיאי טיסה רבים אחרים, אך את עיקר הקריירה שלו בילה כמפקד על טייסות קרב אמריקניות לאורך כל שנות ה-50 וה-60.
הוא פרש מחיל האוויר האמריקני בשנת 1975 בדרגת בריגדיר גנרל לאחר שרשם יותר מ-10,000 שעות טיסה בכ-360 דגמים שונים של מטוסים צבאיים. ייגר הוכנס להיכל התהילה הלאומי לתעופה ב-1973, והוא המשיך לטוס גם בשנותיו המאוחרות יותר, ואף פרץ שוב את מחסום הקול בגיל 89.
מנהל נאס"א ג'ים בריידנסטין אמר כי מותו של ייגר הוא "אובדן עצום" ושיבח את "הרוח החלוצית והחדשנית" של הטייס. "האומץ וההישגים של צ'אק הם עדות לעוצמה המתמשכת שהפכה אותו לאמריקני אמיתי ומקורי", מסר בריידנסטין בהצהרה.
"עבודת האווירונאוטיקה של נאס"א חייבת רבות לתרומתו המבריקה למדעי החלל", הוסיף בריידנסטין. "דרכו סללה שביל לכל מי שרצה לפרוץ את גבולות הפוטנציאל האנושי, והישגיו ינחו אותנו בדורות הבאים".
