צפו: האימון לקראת המלחמה הבאה
(צילום: דובר צה"ל)
לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה – אימון ייחודי לעבירות טנקי המרכבה: באיחור קל, בחודש האחרון נערכה בבקעת הירדן סדנת הכשרות ראשונה מסוגה לעבירות הטנקים במכשולי טבע הדומים לאלה שצפוי צה"ל לפגוש בתמרון הבא בדרום לבנון.
באימון לקחה חלק חטיבת השריון הסדירה 188, שמפקדיה יזמו את המהלך במסגרת הפקת הלקחים מהתמרונים ב-2006. לפחות במחצית מהמקרים שבהם נורו טילי נ"ט של חיזבאללה לעבר טנקים, מדובר היה במקרה שהכוח הגדודי נתקע בהתקדמות – ובייחוד הטנקים, שהתקשו בתנועה בטופוגרפיה הקשה של דרום לבנון. לא אחת, זה גם עלה בחיי אדם.
מאז מלחמת לבנון השנייה, שפרצה ב-2006, עברו כמעט 15 שנים. על כן, בימים אלה כמעט ואי אפשר למנות קצינים בחטיבות ובגדודים שחצו את הגבול הצפוני והשתתפו בתמרון. למעשה, אפשר למנות אותם על כף יד אחת. לרוב מדובר במפקד החטיבה, במקרה הטוב בסגנו – ובמקרים מאוד נדירים במפקד הגדוד.
הפער הארגוני הזה הצריך חזרה ליסודות, סברו בחיל השריון, ועל כן התאימו שם אימון בשטחים שמדמים את מה שצפוי לכוחות בדרום לבנון. מטיפוס עם הטנקים על טרסות משופעות בשלוחות תלולות, דרך נסיעה על טרשים וסלעים כדי לעקוף צירים חשופים ועד חצייה של נחלים מחורצים ואף נסיעה בתוכם, תוך ניצול המסתור שהם יכולים להעניק. הטנקים נדרשו לחצות גם בציר הררי צר, דבר שדרש ערנות וזהירות כפולה ומכופלת מצד מפקד הטנק והנהג.
בגשם ובבוץ: "עולם שלם של טכניקות"
לאימון בבקעה הגיעו גאולוגים וקצינים מקצועיים מפיקוד הצפון, שמכירים היטב את הטופוגרפיה המורכבת של דרום לבנון. הם ליוו את האימון לאורכו. נהגי הטנקים לא הצליחו לחצות כל מכשול טבעי שהוצב בפניהם ולהקדים כל טיל קורנט חדיש שעלול לארוב להם, או להימנע ממפגש עם מטענים מתקדמים שעלולים להסתתר בפינות לאורך נתיב התנועה שלהם.
"אנחנו מתאמנים הרבה בנגב ובגולן, ושם אין שטחים שיכולים לדמות את תנאי השטח הצפויים לנו בדרום לבנון", הסביר ל-ynet קצין בכיר בחטיבה 188, שלאחרונה התחדשה באופן מלא בגרסה החדשה והמתקדמת ביותר של טנקי סימן 4 מעיל רוח. הוא ציין כי ברמת הגולן פוגשים הכוחות מגבלות רבות בתנועת הטנקים המתאמנים.
"יש לטנק הרבה יכולות אוטומטיות שצריך למצות אותן, ולצד כל הטכנולוגיה המתקדמת שלו, ועוצמתו המכנית עם 82 הטונות שלו, בסוף אפשר ליפול על טנק אחד שנתקע במכשול טבע ותוקע התקדמות של חטיבה שלמה", הודה הקצין הבכיר.
בדבריו הנוגעים לחידושים הטכנולוגיים בטנק, מתכוון הקצין לא רק לגרסה החדשה של מעיל רוח, שמדייקת את הפגיעה במקור הירי באופן כמעט מוחלט, לטובת התותחן שמשיב אש לעבר המקור הירי. לצוות הטנק יש גם יכולת תצפית מהאוויר ומהמצלמות ההיקפיות של הטנק, וכן מערכת שליטה ובקרה חדשה, משואה 750, שמחברת בממשק יעיל ומהיר יותר בין כלל הכוחות במרחב, באוויר ובקרקע.
"חלק מהתחנות היו קשות במיוחד, חלק מהצוותים לא הצליחו לעבור בהן", סיפר מפקד גדוד סופה (53), סגן-אלוף דורון סער, שהוביל את ההשתלמות. "ביססנו את התחנות על אירועים מבצעיים ממלחמת לבנון הראשונה והשנייה, באתגרים קרקעיים שלא הצלחנו לעבור. בקיץ זה יותר קל, ולכן בחרנו לקיים את האימון הזה בחורף, בגשם ובבוץ".
את האתגרים הללו הגדיר סער עולם שלם של טכניקות מבצעיות. "צריך להסיט קנה בחציית נחל כדי שלא ייתקע בגדה השנייה, ולהבין לאיזה גובה המים יכולים להגיע עד להכרת סוג וטיב הסלעים במרחב", הסביר. "האתגר המרכזי היה שדה הראייה במקומות כמו ציר הררי ברוחב הזחלים של הטנק".
הוא הוסיף כי "אף שיש בסימן 4 בלימה חשמלית, 1500 כ"ס ולא 1300 כ"ס כבעבר, ומערכות וחיישנים ששומרים על המנוע ודואגים שלא יישרף או ייתקע במאמץ יתר ואלו דברים שלא היו לנו במרכבה סימן 3, הנהגים ומפקדי הטנקים חייבים להכיר את מגבלות ויכולות הטנק במצבים הללו בשטח האויב".
