"מחדלי החקירה הרבים בתיק נגרמו בשל קונספציה חקירתית שגויה", קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע גילת שלו, והוסיפה כי לחוקר היה חשוב יותר להשיג ראיות מפלילות מאשר לבדוק את הגרסה של אחד החשודים המרכזיים בתיק.
ב-2017 נורה למוות סאלם אלגראבה בעקבות סכסוך משפחתי. הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד פריאז אלגראבעה בגין הריגה ונגד אחיו חאלד אלגראבעה (58) בגין סיוע לאחר מעשה.
על פי כתב האישום, פריאז הגיע לפזורת שגב שלום ברכבו, יצא כשהוא אוחז בידו באקדח וירה לעבר בני משפחתו עמם היה מסוכסך. לאחר הירי נכנס לרכב וניסה להימלט אך נתקל בתלולית עפר. הוא ברח ברגל והותקף על ידי ילדי ונשות בני המשפחה היריבה והשמשה הקדמית שלו נופצה.
חאלד המתין לו בקרבת מקום ופריאז הצליח לחבור אליו ולהימלט. שני בני אדם נפצעו ופונו לביה"ח סורוקה בבאר שבע. מותו של סאלם נקבע כעבור זמן קצר. חוקרי ימ"ר נגב פתחו בחקירה, והפצוע ובני משפחתו הצביעו על פריאז וחאלד כאשמים.
אלא שכתב האישום נגד פריאז וחאלד, שניהם תושבי הפזורה הבדואית, היה תולדה של מחדלי חקירה רבים. שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע גילת שלו קבעה כי "מחדלי החקירה הרבים בתיק נגרמו בשל קונספציה חקירתית שגויה, ולכן לא נאספו ראיות אחרות ונזנחו קווי חקירה אחרים, באופן שהיה בו כדי לפגוע בהגנת הנאשם".
הזיכוי של פריאז מציג את המשטרה כגוף חוקר שכל מטרתו היא להרשיע ולא לברר את האמת. השופטת קבעה כי חוקרי ימ"ר נגב פעלו מתוך הנחה כי פריאז הוא היורה, וזנחו קווי חקירה אחרים. התוצאה הייתה שפעולות חקירה רבות וחיוניות לא נעשו. דגימות דנ"א של הנאשם לא נשלחו למעבדה הביולוגית לשם השוואה, לא נבדקו בגדי המתלוננים וההרוג לאיתור דנ"א ושרידי ירי. רק בעקבות התעקשות סנגוריו של הנאשם המשטרה ביצעה את הבדיקות, שהתיישבו עם הגרסה שלו.
פריאז טען כי אמנם הגיע אל המשפחה, אבל כשירד מהרכב החלו מי שהמשטרה סברה שהם הקורבנות לתקוף אותו, והוא נמלט מהמקום בעור שיניו. הירי, אמר, ככל הנראה הגיע ממקום אחר. בחקירת המשטרה הראשונה שלו - שיקר לחוקרים. שקרים של חשודים מהווים כמעט תמיד, בעיני המשטרה ובית המשפט, עדות לאשמה שלהם ולא ללחץ ולפחד בו היו נתונים.
"היחידה החוקרת לא טרחה לוודא שנבדקו כל הראיות שנאספו בקפידה רבה ע"י המעבדה הניידת, מאחר שהסתפקה בעדויות המתלוננים ועדי הראיה ושקרי הנאשם בחקירות הראשונות", כתבה השופטת שלו, וקבעה נחרצות כי לחוקר בתיק היה חשוב יותר להשיג ראיות מפלילות מאשר לבדוק את הגרסה של אחד החשודים המרכזיים שלו.
השופטת שלו קבעה כי מדובר במחדלי חקירה מהותיים. "ניתן רק לשער את הנזק הראייתי והנזק הממשי המשמעותיים שיכולים היו להיגרם לנאשם, לו בשל חוסר אמצעים כלכליים, חוסר נכונות לדחות את המשפט לפרק זמן ארוך, או דרך ניהול משפט אחרת, הוא היה מוותר על בדיקת המוצגים ע"י מומחה מטעמו". במילים אחרות, השופטת מעלה אפשרות כי הנאשם היה מורשע אם היה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר.
במהלך ניהול המשפט החליטה הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום נגד חאלד, לאחר שגם אצל הפרקליטה שניהלה את התיק עלו ספקות בנוגע לאשמתו. המשפט נגד פריאז המשיך להתנהל, ובמהלכו עלה כי שרידי הירי שנמצאו על גופו, לאו דווקא מצביעים על העובדה שהוא לחץ על ההדק. מומחית מז"פ מטעם המשטרה אמרה שיש גם אפשרות כי היה ליד אדם אחר שירה בנשק או שבא במגע עם אדם או חפץ מזוהם בשרידי ירי.
השופטת שלו זיכתה את פריאז מחמת הספק, וקבעה כי הממצאים הפורנזיים מוכיחים כי האירועים לא קרו כפי שהמתלוננים נגדו תיארו, ומתיישבים גם עם הגרסה שלו. "הנאשם הצליח להקים יותר מספק סביר באשמתו", קבעה.
סנגוריו של פריאז, עו"ד אסתר בר ציון ו-ויקטור אוזן, מסרו בתגובה: "פריאז וחאלד אלגראבעה זוכו ובצדק. ביהמ"ש ליווה מקרוב את התיק במשך שלוש שנים והחלטת הזיכוי הייתה פועל יוצא גם של מחדלי חקירה רבים של היחידה החוקרת, אשר הייתה עסוקה ב'איסוף' ראיות להרשעה במקום לרדת לחקר האמת. חקירה משטרתית יסודית וטובה הייתה מונעת הגשת כתב אישום. שלוש שנים פריאז שהה במעצר וזעק את חפותו וחוץ מצוות ההגנה גם ביהמ"ש שמע היטב את זעקת החפות וזיכה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "תכליתה של כל חקירת מקרה פשיעה היא אחת ויחידה – להגיע לחקר האמת, וכך היה גם במקרה זה. החקירה נוהלה תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ובליווי הפרקליטות. עם סיום החקירה וביצוע הפעולות הנדרשות הוגש כתב אישום ע"י הפרקליטות. לצד זאת, ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית הרי שהיא נלמדת, ובמידת הצורך מופקים הלקחים הנדרשים בהתאם".
