עד תחילת השבוע שעבר עוד נראה היה שנפתלי בנט מחזיק בכיס את המפתחות לבלפור. ואז הגיעה המערכה בעזה. אבל בעוד התרגילים הפוליטיים המתוחכמים שנתניהו שלף מהכובע כדי לסכל את ממשלת השינוי הם עניין מוכר וכמעט צפוי, נדמה שאחת המשוכות הגדולות של בנט בדרך להגשמת החלום שלו להיות ראש ממשלה הייתה דווקא הרבה יותר קרובה אליו הביתה. קוראים לה איילת שקד.
כתבה נרחבת שתפורסם מחר ב"ידיעות אחרונות" במוסף "7 ימים" יורדת לעומקה של הזוגיות הפוליטית בין בנט לשקד, שידעה עליות ומורדות מאז שעבדו יחד בלשכת נתניהו ב-2006, דרך הכניסה יחד לכנסת בפעם הראשונה ב-2013. מערכת היחסים הזו הצליחה להחזיק מעמד לאורך השנים, למרות רגעים קשים במיוחד.
בנט ב-5 במאי, לפני שינוי הכיוון
(צילום: ערוץ כנסת)
על אף שהם ממשיכים להתעקש שמערכת היחסים ביניהם איתנה כפי שהייתה כל השנים - כנראה מאחר שהם כבולים כרגע במו"מ דרקוני מול נתניהו לאחר שוויתרו בפומבי על החלופה - מקורבים וגורמים בסביבתם מעידים אחרת.
אלה מתארים כיצד על אף רצונותיו של בנט, שקד ניצלה את התלות ההדדית ביניהם כדי להכשיל את ממשלת השינוי. חלקם אומרים כי מעולם לא התכוונה ללכת אליה, אחרים מספרים כי כרעה תחת הלחץ שהפעיל נתניהו, ונוספים מסבירים כי עשתה "אחורה פנה" כשהבינה שלא ייצא לה מזה מספיק ברמה האישית. כך או אחרת, לבנט לא נותרה ברירה.
ביום חמישי שעבר אחר הצהריים נפגשו בנט ושקד ברעננה. האווירה הייתה מתוחה במיוחד. החדר פונה מיועצים והם נותרו בו לבדם. בזמן שבדרום האש הגיעה לשיאים חדשים, בנט ושקד עסקו בפוליטיקה.
המחאה מול בית שקד, לפני פניית הפרסה
(צילום: פורום ״בוחרים בחיים״)
לפי אנשים מסביבת שקד, יו"ר "ימינה" ניהל איתה שיחה קשה שבה דרש ממנה להתפטר מהכנסת ולתת לו להכניס אדם שיאפשר לו להעביר את ממשלת השינוי. אבל שקד סירבה. בנט נאלץ לבסוף לסגת באופן פומבי והודיע באותו ערב לראשי גוש השינוי שממשלה כזו ירדה מהפרק.
מספר גורמים פוליטיים טוענים בתוקף שהיחסים בין שקד ובנט נמצאים "במצב הכי גרוע שלהם אי פעם". לדברי אחד מהם, במשך זמן ממושך אף היה נתק בין הצדדים, וכשהשניים דיברו השיחות גלשו לצעקות. לא פלא שזה היה המצב. ככלות הכל, על הפרק עמד הפרס הגדול ביותר: ראשות הממשלה.
בנט ושקד מסרו בתגובה: "סיפורי מעשיות וטענות מגוחכות מפי גורמים המתיימרים להיות ‘מקורבים’ שלא קרו במציאות. מאז ליל הבחירות פעלנו בדיוק כפי שאמרנו לציבור בקולנו – העדפנו ממשלת ימין תחילה, וכשנתניהו נכשל בהקמתה לאחר שלא הצליח להגיע ל-61 אצבעות למרות הקולות של ימינה - עשינו הכול כדי להקים ממשלת אחדות לאומית ולמנוע בחירות חמישיות. לצערנו, מאמצים אלה לא התאפשרו בעת הנוכחית לאור המצב הביטחוני והאלימות מצד פורעים ערבים כנגד הציבור היהודי בישראל.
"השותפות הפוליטית ארוכת השנים של בנט ושקד מבוססת על אמון, ערכים ושותפות אידיאולוגית. כוחה של שותפות זו הוכחה לאורך השנים, וכך גם היום. המגעים הפוליטיים נוהלו יחד, בתיאום מלא ומתוך ראייה משותפת שבחירות חמישיות הן הדבר ההרסני והמזיק ביותר לאזרחי ישראל".
