מבצע צבאי דוגמת "שומר החומות" לא יכול לחסל ארגון טרור. הוא יכול לצמצם במשהו את ירי הרקטות של חמאס ולעכב את הפיתוח שלהן, אולם ללא פגיעה של מדינת ישראל בשלושה יסודות שיפורטו להלן, ושעליהם מבוסס כל ארגון טרור, הסיכוי להסרת האיום העתידי של חמאס היא נמוכה ביותר.
היסוד הראשון הוא הלגיטימיות של ארגון הטרור. זו נובעת מהאהדה בקרב האוכלוסייה שבה הוא פועל או לחילופין מהפחד שהוא משליט עליה. הלגיטימיות מתעצמת גם כתוצאה מהכרה של דעת קהל בינלאומית בפעילות הארגון, ומאהדה/הערכה לפעולותיו.
יש לכך דוגמאות רבות מהאזור: ארגון אל-קאעידה למשל, שהוקם במטרה לצאת להגנת כל מדינה מוסלמית מותקפת, גרף אהדה בקרב מוסלמים ברחבי העולם. דעאש, שהתנתק מאל-קאעידה והקים את "המדינה האיסלמית", הפליא להשתמש ברשתות החברתיות לצורך גיוס אהדה ומתנדבים מהעולם. ה-PKK שהוקם במטרה לחתור להקמת מדינה כורדית עצמאית בדרום מזרח טורקיה, צבר לגיטימיות כשמיצב עצמו כמפלגת הפועלים של כורדיסטן, ו"שקאר-א-טייבה" (צבא הצדיקים) הפקיסטני, שפועל לשחרור חבל קשמיר מההודים, פופולרי מאוד בקהילה הפקיסטנית הגולה מאזור קשמיר.
איך פוגעים בלגיטימיות של חמאס בעזה בפרט ובעולם בכלל? בפעילות דיפלומטית, הסברתית ו"מודיעינית". חייבים ליצור הפרדה בדעת הקהל הבינלאומית בין חמאס כארגון טרור לבין הרשות הפלסטינית כמייצגת של הציבור הפלסטיני. ככל שתצליח ישראל - באמצעות שיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית ועם מדינות ערביות המתנגדות לציר הטרור האיראני - להוכיח שחמאס פוגע בשאיפות העם הפלסטיני, קיים סיכוי גדול לכרסם בלגיטימציה שלו.
פגיעה בשלושת היסודות הללו לא נעשית ברגע. ראשית על ישראל לקבל החלטה אסטרטגית שהיא מעוניינת בחיסול חמאס, וזו תחייב הגעה לשלב המשלים והמאתגר מכל: הכנסת כוח משמעותי לעזה
היסוד השני שבלעדיו ארגון טרור לא יכול לפעול הוא מנגנון גיוס הכספים שנועד לאפשר את הפעילות: לרכוש אמצעי לחימה, להקים מחנות אימונים, לשלם משכורות ללוחמים, לקדם תעמולה וכן לממן את צורכי האוכלוסייה הנתונה תחת מרותו.
פרסום של המגזין "פורבס" שרטט לאחרונה ניהול תקציב של מאות מיליוני דולרים על ידי ארגוני טרור בעולם. פעולות גיוס הכספים שלהם מגוונות: מפעילות פלילית כגון סחר בסמים והברחת כלי נשק, דרך השתלטות על שדות נפט (דעאש), גיוס כספים במסווה של פעילות צדקה ואפילו קבלת מימון ממוסדות בינלאומיים שאינם מודעים לכך שהכסף מגיע לטרור.
תקיפות בתי מפקדים של חמאס בעזה, אתמול
גדיעת בסיס המימון הינו תנאי מהותי לחיסול פעילות טרור, ולכן מדינות מאמצות אכיפה וחקיקה מתאימה למלחמה בנושא. איך עושים זאת בהקשר החמאסי? ראשית יש להפסיק את העברת מזוודות הכסף מקטאר, ובשלב הבא למנוע בחקיקה או בכל דרך אחרת פעילות פיננסית והעברת כסף שעיקר מקורו בארגונים בינלאומיים.
כאן מתחבר המאבק ביסוד הראשון – הלגיטימציה: ככל שתפחת הלגיטימיות של חמאס לפעול בעזה כגוף שלטוני, כך יהיה קל יותר מול גופים פיננסיים, לשלוט ב"כספי הסיוע" שהוא מקבל, ובמקביל לפעול באמצעות הקהילה הבינלאומית ובמיוחד ארה"ב להטלת סנקציות על המסייעים לארגון.
היסוד השלישי שבו יש לפגוע הוא ההנהגה של חמאס. ככל גוף טרוריסטי, הוא פועל על תשתית ארגונית לכל דבר שאותה מוביל לרוב מנהיג כריזמטי שנהנה מהערצה עיוורת של תומכיו. לפיכך, עריפת "ראש הנחש" היא שלב חשוב בחיסולו של ארגון הטרור.
על מנת לחסל את ארגון טרור לא ניתן להסתפק במאבק ביסוד אחד, אלא יש להילחם בנחישות ובמקביל בכל אחד מהשלושה שהוזכרו כאן. חסימת מקורות המימון לבדה, ללא טיפול בהנהגה, תוביל להפחתה בפעילות בטווח הקצר, אולם קרוב לוודאי שראשי הארגון ימצא דרך חדשה בטווח הקצת יותר ארוך.
גם חיסול ההנהגה לבדו לא בהכרח ייסע: חיסולו של אוסמה בן לאדן אמנם האיץ את קריסת אל קאעידה, שממילא הידרדר עקב המלחמה הכלכלית של ארה"ב נגדו, אולם המוטיבציה האיסלאמית לא נפגעה, ולכן החיסול האיץ את כניסתו למשחק של דאעש (שבתורו סובל כיום מבעיות רבות עקב חסימת המימון ורדיפת מנהיגיו).
אופיר מילרכך או אחרת, פגיעה בשלושת היסודות הללו לא נעשית ברגע. ראשית על ישראל לקבל החלטה אסטרטגית שהיא מעוניינת בחיסול חמאס, דבר שככל הידוע אינו על השולחן כרגע, מאחר שהוא יחייב הגעה לשלב המשלים והמאתגר מכל: הכנסת כוח משמעותי לעזה, שיסייע לפעול נגד הלגיטימיות של חמאס וליצירת תשתית לשיקום ופיתוח כלכלי של הרצועה. כוח כזה יכול להיות מורכב מאנשי הרשות הפלסטינית, בפיקוח וסיוע של מדינות ערב נוספות המתנגדות לציר הטרור האיראני.
האם תקבל האוכלוסייה בעזה כוח כזה שנכנס על כידוני ישראל? לא ברור. אבל היחסים החדשים שיצרה ישראל בשנה האחרונה בעולם הערבי, בתוספת תמיכה בינלאומית, יסייעו בהקמת תשתית פלסטינית חדשה בעזה. הטיימינג הנכון לפעולה הוא עכשיו. חמאס מוכה, מוחלש, האוכלוסייה שלו עייפה ובשלה לשינוי. אסור לפספס את ההזדמנות ולתת לו להשתקם.
- ד"ר אופיר מילר הוא חוקר מו"מ ויישוב סכסוכים. בוגר תכנית הדגל של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד למנהיגות ומשא ומתן, ומרצה באוניברסיטת בן גוריון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
