תיעוד: ניסוי פגיעת רקטה במשקל 800 ק"ג במבנים ממוגנים
כשברקע המתיחות הגוברת מול איראן, לשליש מאוכלוסיית ישראל אין מיגון: רצף ההדלפות בשבועיים האחרונים על פעולות שיוחסו לישראל, בעיקר למוסד, נגד הרפובליקה האיסלאמית - שהובילו את טהרן להשמיע איומי נקמה פומביים - הציף מחדש את סוגיית מוכנות העורף לעימות נרחב. בחודש הבא יערוך צה"ל תרגיל מלחמה גדול וייחודי מסוגו בן חודש, ויכלול תרגול של עימות בכמה זירות - בדגש על רצועת עזה ולבנון.
אלא שמבדיקת ynet עולה כי מצב המיגון לאוכלוסיית ישראל מדשדש במקום מזה כעשור ואף החמיר מעט: כפי שצוין, לשליש מאוכלוסיית ישראל אין מיגון תקני. לפי דו"ח מבקר המדינה מ-2018, שהתריע על הנושא, הנתון הסתכם אז ב-28% - שני אחוזים יותר מנתוני פיקוד העורף בתחילת העשור הקודם. המשמעות: לכל אזרח שלישי לא תהיה הגנה סבירה מפני פגיעות רסיסים או הדף אם טיל או רקטה ייפלו סמוך לביתו. הסיבה: לשליש מהאוכלוסייה, לפי נתון שמרוכז בפיקוד העורף, אין מקלט ציבורי או פרטי, או מרחב מוגן דירתי או קומתי בטווח זמן מספק להיכנס אליו, שלרוב נע בין חצי דקה לדקה וחצי מרגע הישמע האזעקה.
בפיקוד העורף מעריכים כי מלבד הגידול הדמוגרפי באוכלוסייה - ניתן למנות גם פרויקטים של מיגון ושדרוג בתים משותפים ישנים כגון תמ"א 38, שמתבצעים מעט ולאט מדי, כמו גם מדיניות מחמירה של פיקוד העורף שהחלה בשנה האחרונה ולפיה לא ניתנו אישורים חריגים למוסדות ציבוריים - בעיקר במוסדות חינוך שייבנו ללא מרחב מוגן בקרבת כיתות התלמידים.
מדובר בעיקר במוסדות חינוך חדשים או מתרחבים שזקוקים לאישור פיקוד העורף - כמו כל מבנה חדש שמתוכנן בישראל; רובם ככולם נכסים פרטיים. "כדי לעקוף את אי-מתן האישור החריג, הם מציבים מבנים יבילים כקרוואנים שלא מחויבים באישור בנייה", אמר ל-ynet בכיר בפיקוד העורף, "ואז גם אומרים לנו שאם יקרה משהו - זה בגלל שלא נתנו להם אישור לבנות מבנה קבע מבטון". הבכיר הזכיר כי גם בתי קרקע רבים שמוקמים ובעליהם מבקשים פטור מממ"ד – נדחים. יצוין באוגוסט האחרון נערך בפיקוד העורף ניסוי בשכבות מיגון חדשות שניתן להוסיף גם למבנה קיים. הניסוי כלל פגיעת רקטה במשקל 800 ק"ג, והוא דימה גם פגיעת רקטה כבדה קצרת טווח - כ-30 מטר מהמבנה. התוצאה: הרסיסים וההדף נבלמו מחוץ למבנה. תיעוד הניסוי - בפתח הכתבה.
ישראל תולה את יהבה ההגנתי מפני איום הרקטות והטילים על תמהיל שמורכב משלושה נדבכים: הגנה אקטיבית באמצעות מערכות הגנה אווירית ככיפת ברזל, שרביט קסמים (קלע דוד) וחץ; הגנה פסיבית שקיימת אצל רוב האוכלוסייה כגון ממ"דים ומקלטים והיענות של הציבור להישמע להוראות פיקוד העורף, ולכל הפחות להיכנס לחלל פנימי בתוך הבית או הקומה בהישמע אזעקה, במצב שבו אין מקלט או ממ"ד.
באופן מודע, ישראל החליטה להשקיע תקציבים במיגון יישובים סמוכי-גבול בלבד, אך גם זאת באופן חלקי: בעוד שהיישובים בגבול עזה הפכו לממוגנים בעולם, תוכנית למיגון היישובים שנושקים לגבול לבנון אושרה בהיקף של כחמישה מיליארד שקלים - אך טרם תוקצבה סופית במלואה ולכן יישומה נתקע. כך או כך, לא צפויה שום החלטה או דיון בתקצוב מלא של כלל האוכלוסייה בעורף שנותרה ללא מיגון, מאחר שפרויקט שכזה יעלה עשרות - אם לא מאות - מיליארדי שקלים, וההעדפה היא להשקיע יותר בעידוד תוכניות למיגון עצמי בהוספת שכבות הגנה לקירות על חשבון התושב (לרוב מדובר בעשרות אלפי שקלים לבית לא ממוגן - י"ז) או בתוכניות פינוי-בינוי ותמ"א, המתנהלות, כפי שצוין, בעצלתיים.
הצצה מקרית במפת הערים והשכונות הכתומות והאדומות מבחינת מיגון פסיבי לאוכלוסייה מצביעה על כך שמקרב כשלושה מיליון ישראלים ללא מיגון מטילים - מאות אלפים מתגוררים במרכז ערים גדולות וחזקות כתל אביב, ראשון לציון וחיפה, בבניינים ישנים נטולי כל פתרון מיגון. מאחר שרוב ארסנל הנשק של חמאס וחיזבאללה הוא עדיין סטטיסטי ולא מדויק - יהיה קל יותר לפגוע במטרופולינים צפופים אלה ובכך גדל הסיכוי לפגיעות ישירות בבתים ישנים, כמו בנייני רכבת, בעיקר בתרחיש דו- זירתי.
בנוסף, בצה"ל קיימת תמימות דעים שכיפת ברזל וקלע דוד, לצד סוללות החץ, יעניקו מעטפות הגנה יעילות בשיעורי יירוט גבוהים, אך עם הצטרפות חיזבאללה למלחמה, עם מעל ל-100 אלף רקטות של צבא הטרור השיעי, הסיפור יהיה אחר לגמרי: כיפת ברזל תיירט בספיקות גבוהות ותדע להתמודד גם עם מטחים מרוכזים ומל"טים תוקפים, אך באחוזים נמוכים יותר; ייתכן שבפער גדול ביחס לאחוזי ההצלחה של 85%-90% המוכרים בהתנגשויות עם חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה.
הקלף המשמעותי של חיזבאללה וחמאס: רקטות עתירות משקל וקצרות טווח
מול אלה, נזכיר, קלף שטרם נשלף באופן משמעותי על-ידי חיזבאללה וחמאס ושמור למלחמה הבאה: רקטות עתירות משקל וקצרות טווח, ששוקלות כ200-400 ק"ג ומיועדות לפגוע ביישובים סמוכי-גבול בעוטף עזה ובגבול הצפון. זאת לאחר שחמאס הצליח להרוג יותר ישראלים בצוק איתן במטחי פצמ"רים לעוטף עזה מאשר ברקטות לטווחים בינוניים או ארוכים, שרובן יורטו או נפלו בשטחים פתוחים. הבורקאנים והרעמים, הכינויים שהעניקו צבאות הטרור לרקטות הכבדות, עלולות לשטח רחובות שלמים ביישובים בדרום ובצפון ולייצר בהם מכתשים ברדיוסים רחבים כתמונות ניצחון גם ללא נפגעים, כפי שניתן היה להתרשם מהפעם היחידה שעד כה נורתה רקטה כזו לפני כשנתיים ונפלה בחממות של נתיב העשרה.
בתרגיל המלחמה הקרוב יתורגלו כוחות פיקוד העורף באתרים "חיים" שחלקם ייהרסו לטובת התרגול, והם ידמו פגיעות נרחבות במרכזי הערים עבור גדודי החילוץ וההצלה שיפעלו לצד משטרה, כיבוי אש ומד"א. בנוסף, יתורגל פינוי מהיר של אוכלוסייה כפי שכבר תורגל בשנים האחרונות מיישובים סמוכי-גבול לאתרי קליטה ביישובים עורפיים שסומנו מראש ככאלה. אותם יישובים יספקו מקומות לינה למאות אלפי ישראלים בכיתות של בתי ספר ומתנ"סים.
תוכנית זו, שתבוצע בשילוב כוחות פיקוד העורף והאוגדות המרחביות שמול רצועת עזה ודרום לבנון, מיועדת להרחיק מהאוכלוסייה שני איומים מרכזיים: מטחי הרקטות כבדות המשקל שישראל טרם הכירה וכוחות רדואן בלבנון ונוכבא בעזה שינסו לפשוט על יישובים ישראלים בקרבת הגבול. בפיקוד העורף שדרגו יכולות להתמודד עם מטחים מרוכזים שיפגעו ישירות בשכונות מגורים, בין היתר על-ידי איתור מדויק ומהיר של מיקומי נפילות, פריסת צוותי חילוץ מיומנים המצויים בכוננות בלב הערים והקמת כוחות חילוץ ראשוניים על בסיס תושבי המקום, שסומנו ותורגלו לכך.
צוותי ה"סער" הללו הורחבו בשנה האחרונה בחסות שיתופי הפעולה נגד מגפת הקורונה גם ליישובים ולכפרים ערביים במזרח ירושלים, במשולש ועוד. בנוסף, בפיקוד העורף מחזקים בחודשים אלה את מערך ההתרעה עם הוספת צופרים, פיתוח ואישור מערכות התרעה ביתיות בעלות נמוכה ועוד. לצד אלו, מכיוון אחד יש בשורה: מיגון פסיבי יעיל הושלם השנה ב-19 מ-21 אתרים אסטרטגיים של מדינת ישראל, דוגמת חלקים קריטיים בתחנות כוח.
בעקבות הירידה בתחלואה בקורונה: מפקדת אלון צומצמה
בתוך כך, ולאור הירידה הדרמטית והעקבית בתחלואת הקורונה, מפקדת אלון של פיקוד העורף צומצמה בכ-70%, מלונות הבידוד וההחלמה ירדו מעשרות לשלושה ובקרוב לשניים. כך גם כמות החוקרים האפידמיולוגיים שירדה ל-200 ותחנות הדגימה שירדו ל-18.
מפקדת אלון תוקצבה עד חודש יולי, אך כבר כעת גובשה בפיקוד העורף יכולת לשימור ההתמודדות עם מגפה, גם אם היא מתפרצת ופתאומית, בתורת לחימה סדורה שנכתבה בשבועות האחרונים ונחתמת בימים אלה, והיא בעלת יכולת להפעיל תוך זמן קצר 5,000 חוקרים ולבצע 120 אלף בדיקות ביום.
