צה"ל סיים היום (ה') את התרגיל השנתי הנרחב, ברקע ההרתעה המתמשכת על פיגוע של חיזבאללה בגבול לבנון. התרגיל שנקרא "חץ קטלני", בהשתתפות חילות צה"ל ואגפי המטכ"ל, לצד אלפי לוחמים וקצינים מאוגדת החוד הסדירה 162, דימה לראשונה מלחמה רב-זירתית, עם איומים מכיוון איראן וסוריה, דרך לבנון ועד לרצועת עזה.
התרגיל התמקד בזירה הצפונית וכלל תרחיש של הידרדרות למלחמה מתקרית נקודתית בגבול, ולא יוזמה ישראלית לתקוף את חיזבאללה. בתרגיל הופעלו כלל טייסות חיל האוויר שדימו תקיפות של כוחות שלוחים של איראן, כך לפי קצין בכיר בחיל האוויר, לצד מהלכי סייבר לשיתוק מערכי האויב, כפי שצה"ל מעולם לא פעל במלחמה.
חטיבת הקומנדו תרגלה לחימה בשטח הררי של האויב, ועשתה זאת לפי התרחיש בהר החרמון, עם כיבוש והשמדה קרקעית של מרכזי כובד של חיזבאללה, המוסתרים בשטח טופוגרפי שקשה ללחימה. הכוחות "האדומים" בתרגיל שדימו את האויב תרגלו ירי של אלפי רקטות, טילים מדויקים, טילי שיוט ושיגור כלי טיס בלתי מאוישים מסוגים וגדלים שונים לתוך שטח ישראל, וכן הפלת מטוסי קרב ישראליים וכיבוש מוצבים של צה"ל בגבול לבנון, על ידי כוחות "רדואן" של חיזבאללה, למשך כיממה.
בנוסף, מערך ההגנה האווירית שהופעל בתרגיל באופן מלא, תרגל הגנה גם על מתקנים אסטרטגיים ישראליים מפני ירי ארוך טווח מכיוון מזרח. טייסת מסוקי קרב אפאצ'י נפרסה בצמוד למפקדה הקדמית של אוגדה 162 לצורך העמקת שיתוף הפעולה בין הכוחות האוויריים לקרקעיים. טייסות המסוקים תרגלו גם מבצע נרחב לפינוי מאות חיילים שנפגעו בשטח האויב. בשל מגבלות הקורונה, היקף כוח האדם הסדיר והמילואים צומצם בתרגיל ביחס למתוכנן, ורבים מהדיונים בו נערכו בשיחות וידאו.
"הגדלנו את הצמידות בין המטרות לחימושים וכיום מג"ד מקבל תקיפה מהאוויר ליעד שהוא מתמרן אליו, תוך דקות", הסביר הקצין הבכיר. "ה'כפר' שחטיבת הנח"ל כבשה הותקף מהאוויר זמן מה לפני כניסת הכוחות אליו, בהיקף שעלה מ-50 או 60 מטרות בעבר לכ-150 מטרות השבוע".
מתווה התרגיל הותאם לתוכניות האופרטיביות המחודשות שהותאמו השנה להתפתחויות בזירה הצפונית. סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, אמר לפני כחודשיים בריאיון ל-ynet כי תרחיש הייחוס לצה"ל שונה השנה, והמלחמה הבאה תכלול עימות עם קואליציה של אויבים.
כוחות חיל הים תרגלו הגנה על אסדות הגז במים הכלכליים של ישראל, מתוך הערכה שחיזבאללה ימהר לתקוף אותן כבר בתחילת המלחמה, כדי לקצור הישג תודעתי מהיר. "נתקוף ומהר קודם כל את מערכי האויב שמשפיעים על העליונות של צה"ל", הסביר קצין מחיל הים. "התרחיש שתרגלנו דומה למה שקורה בצפון בשבועות האחרונים, עם כמה צעדים קדימה".
בנוגע לבחירה הישראלית שלא ליזום מהלך התקפי ולהיגרר למלחמה מהסלמה שתפרוץ מתקרית בגבול אמר הקצין: "כשאתה לא יוזם זה יותר קשה כי האויב נערך ועובר לחירום, אז המאמץ לאתרו הופך למאתגר יותר, אבל ברגע שזה קורה, הפעולה להשמיד ולדכא אותו היא נרחבת. התרחיש שתרגלנו היה כה מציאותי שלרגע חשבנו שקציני המודיעין הזרימו לנו אותו ולא מינהלת התרגיל".
אחד המשתנים המרכזיים בתרגיל, בתווך האווירי והימי, היה מגבלות התיאום עם צבאות זרים והצפיפות באגן הים התיכון, בעיקר מול כוחות רוסיים. לדברי הקצין, "המרחב עמוס בכלי שיט זרים, זה מגביל ועדיף שהם לא יהיו פה. אבל צברנו מספיק ניסיון במנגנוני התיאום כדי שזה פחות עד לא יגביל כלל. מול הרוסים וצבאות אחרים צריכים להתנהל בחכמה". לקח מרכזי שיושם בתרגיל הוא מנגנון הסיום למלחמה, עם יצירת מנופי לחץ כבדים בהשמדה נרחבת של תשתיות אויב והענקת מתווה נכון לדרג המדיני לפעול ברמתו הלאה.