הלחימה בין ישראל לארגוני הטרור בעזה תופסת גם היום (ד') את הכותרות הראשיות בעולם, אבל בצדה מעסיקים ביממה האחרונה את התקשורת הבינלאומית שורה של נושאים – מהבחירות לנשיאות איראן ועד משבר הקורונה בהודו. הנה סיכום האירועים המרכזיים ב-24 השעות האחרונות.
אחמדינג'אד רץ לנשיאות
נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, שנודע כאחד מאויביה המרים של ישראל, נרשם הבוקר כמועמד בבחירות לנשיאות איראן שייערכו בחודש הבא. הוא צעד יחד עם תומכיו למרכז רישום במשרד הפנים בטהרן, סימן V לאות ניצחון, והכריז: "בואי לכאן היום הוא היענות לדרישתם של מיליונים שאשתתף בבחירות". אחמדינג'אד טען כי איראן זקוקה למהפכה ניהולית.
אחמדינג'אד, איש המחנה השמרני, כיהן כנשיא איראן בשנים 2013-2005, ובמהלכן הרבה לאיים להשמיד את ישראל ולהכחיש את השואה או לפקפק בממדיה. במערב הוא הפך לדמות נלעגת, עד שגם במשטר בטהרן החלו לראות בו מכשול הסברתי הפוגע באינטרס האיראני. ההכרזה על ניצחונו בבחירות ב-2009 עוררה באיראן מחאת ענק בטענה לזיופים – מחאה שהייתה הגדולה ביותר שנרשמה ברפובליקה האיסלאמית מאז מהפכת 1979 ועליית משטר האייתוללות. מאות בני אדם נהרגו בה ואלפים נעצרו.
עדיין לא ברור אם אחמדינג'אד יוכל להתמודד בבחירות בפועל: מועצת שומרי החוקה של איראן אחראית לקבוע מי מבין שלל המועמדים שנרשמו לבחירות אכן יתמודד, והיא עשויה בהחלט לפסול אותו. אחמדינג'אד נרשם כמועמד גם ב-2017, ואז המנהיג העליון עלי חמינאי, שאיתו הסתכסך, אסר עליו להתמודד. חמינאי הצהיר לאחרונה כי לא ימנע את ההתמודדות של שום מועמד בבחירות הקרובות, אבל מועצת שומרי החוקה יכולה לעשות זאת במקומו, ופרשנים מעריכים שהיא אכן תעשה זאת ותחסום את דרכו של אחמדינג'אד לנשיאות. כל החלטה – גם לאסור עליו להתמודד וגם להתיר לו – יכולה לעורר תסיסה באיראן, כשברקע המשא ומתן בין טהרן למעצמות על חזרה להסכם הגרעין.
הנשיא היוצא של איראן, חסן רוחאני, שנחשב במונחים איראניים לנשיא מתון יחסית, אינו יכול להתמודד מחדש על התפקיד, משום שהשלים שתי כהונות רצופות, וכהונה שלישית ברציפות אסורה באיראן. אף שהבחירות ייערכו רק בעוד מעט יותר מחודש, ב-18 ביוני, טרם הסתמן מועמד מוביל בהן. נוסף על כך נראה שהציבור האיראני מגלה עניין מועט בהצבעה, בצל הסנקציות החונקות את כלכלת איראן ומגפת הקורונה המקשה את חייהם עוד יותר.
טהרן העשירה ל-63%
בתוך כך, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הודיעה אתמול כי מדגימות שאספה עולה כי איראן העשירה במתקן הגרעין שלה בנתנז אורניום לשיעור של 63% – שיעור גבוה אפילו יותר מהשיעור הגבוה-ממילא שאליו החלה להעשיר אורניום במוצהר בחודש שעבר, 60%. שיעור זה מקרב מאוד את טהרן להפקת חומר המספיק לייצור נשק גרעיני.
הודעת סבא"א באה כשברקע מתנהלות כאמור בווינה שיחות הגרעין בין איראן למעצמות על חזרה להסכם הגרעין מ-2015, הסכם שממנו פרשה ארה"ב ב-2018 ושאיראן מתירה בשנים האחרונות עוד ועוד התחייבויות שנתנה בו. ההסכם מתיר לאיראן להעשיר אורניום לשיעור של עד 3.67% בלבד – הרבה פחות מ-90 האחוזים הנחוצים לפיתוח נשק גרעיני.
השיחות בין נציגי איראן והמעצמות, שהופסקו בסוף השבוע לצורך התייעצויות, אמורות להתחדש ביום שישי הקרוב. שני הצדדים מקווים מאוד להגיע להסכם חדש עד 21 במאי.
הקורונה בהודו: גופות נפלטות בגנגס
הודו, מוקד ההתפרצות החמורה ביותר של קורונה בעולם כעת, ממשיכה לדווח על מספרים בלתי נתפסים של נדבקים ומתים. הבוקר דיווחה המדינה כי 348 אלף נדבקים חדשים זוהו ביממה האחרונה, וכי בפרק הזמן הזה נרשמו עוד 4,205 מתים מקורונה. בכך הגיע מספר הנדבקים בנגיף בהודו ליותר מ-23 מיליון ומספר המתים ליותר מ-250 אלף. עם זאת, אלה רק הנתונים הרשמיים, ומומחים מעריכים כי בפועל המספרים גבוהים בהרבה – עד פי 10 מאלה שמתפרסמים.
הודו, נזכיר, מתמודדת כבר חודש עם עומס אדיר על מערכת הבריאות שלה בגלל גל קורונה קשה: בבתי החולים אוזל שוב ושוב המקום, כך שחולים נאלצים להמתין כשהם שוכבים על מיטות במדרכות ובכבישים בסמוך למוסדות הרפואיים, ולצוותי הרפואה יש מחסור גדול בחמצן, עד שבחלק מבתי החולים נאלצו להורות למבקשי-טיפול שלא להגיע אליהם אם אין באפשרותם להביא איתם מכל מלא בחמצן מהבית. מהודו ממשיכות להגיע תמונות של שריפת גופות במתקני שריפה מאולתרים שהוקמו, בין השאר בפארקים ובמגרשי חניה, אחרי שבמשרפות המסורתיות שבהן נפרדים מהמתים אזל המקום.
לתמונות השריפה הצטרפו בימים האחרונים תמונות מחרידות מסוג אחר: עשרות גופות נפלטו אל גדות נהר הגנגס הקדוש, ולפי הערכות מדובר בגופותיהם של אנשים שמתו מקורונה. הרשויות טרם קבעו חד-משמעית מהי הסיבה להיפלטות הגופות ומהיכן הן מגיעות, אבל תושבים אומרים כי מדובר במתים שמשפחותיהם נאלצו להטביע את גופותיהם משום שלא נותרו בכפרים שלהם די עצים כדי לשרוף אותן כפי שנהוג לפי כללי הטקס המקומיים.
בימים האחרונים נרשמת האטה בקצב ההדבקה בערים הגדולות של הודו, אבל מנגד נרשמת עלייה במספר הנדבקים בפריפריה.
אוסטריה: חקירה נגד הקנצלר קורץ
קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ אישר היום כי הרשויות האוסטריות האחראיות על המלחמה בשחיתות פתחו נגדו בחקירה בחשד שמסר הצהרות כוזבות לוועדה בפרלמנט – חשדות שהוא מכחיש. בדבריו רמז קורץ כי סביר להניח שהחקירה תוביל לאישום פלילי ואותת כי אם העניין יגיע לבית המשפט – בכוונתו לשתף פעולה. הוא הבהיר כי הוא אינו שוקל להתפטר.
הוועדה הפרלמנטרית שלה קורץ מסר לכאורה הצהרות כוזבות היא ועדה שחקרה בשעתו את "פרשת איביזה", פרשה שהובילה ב-2019 לנפילתו של סגן הקנצלר דאז, היינץ-כריסטיאן שטראכה, ולקריסת הקואליציה של קורץ שבה הייתה חברה מפלגת החירות של שטראכה. הפרשה התפוצצה בעקבות פרסום סרטון שבו נראה שטראכה מציע לכאורה טובות הנאה לאישה שהציגה עצמה כמשקיעה רוסית, בתמורה לכך שתתמוך במפלגתו, מפלגה הנחשבת למפלגת ימין קיצוני. הסרטון צולם באי הספרדי איביזה מעט לפני הבחירות שנערכו באוסטריה בשנת 2017. בעקבות נפילת שטראכה וקריסת הקואליציה של קורץ נערכו בחירות חדשות, וקורץ שב ונבחר לתפקיד. הוא הקים קואליציה חדשה – הפעם עם הירוקים.
במהלך דיוני הוועדה הפרלמנטרית התעמתה מפלגתו של קורץ עם מחוקקים מהאופוזיציה. בין העניינים שבחנה הוועדה היה חשד לנפוטיזם ולמינויים לא-כשרים לתפקידים בחברות ממשלתיות. הוועדה בחנה בין השאר את מינויו בשנת 2019 של תומס שמיד, מנאמני המפלגה השמרנית, למנכ"ל של חברת OBAG המנהלת את מניותיה של אוסטריה בחברות שונות, בהן חברת הנפט OMV. מסרונים שאותם בחנה הוועדה כללו הודעה שבה כתב קורץ לשמיד: "תקבל כל מה שאתה רוצה".
לבנון בקריסה: אירופה בדרך לסנקציות
קרוב לשנה אחרי אסון הפיצוץ בביירות שהביא להתפטרות ממשלתה, וכשהיא שקועה במשבר כלכלי קשה ביותר, לבנון אינה מצליחה להקים ממשלה חדשה – עובדה המונעת ממנה את האפשרות לקבל מגורמים זרים, בהם קרן המטבע הבינלאומית, את הסיוע הכספי שלו היא זקוקה נואשות. דיפלומטים אירופים סיפרו היום לסוכנות הידיעות רויטרס כי האיחוד האירופי מגבש כעת סנקציות נגד פוליטיקאים בלבנון הנתפסים ככאלה החוסמים הקמת ממשלה. אם סנקציות כאלה אכן יוטלו, תהיה זו הפעם הראשונה שהאיחוד מטיל סנקציות על בכירים בלבנון, הנתפסת כבעלת ברית שלו.
11 צפייה בגלריה
נשיא צרפת מקרון עם ראש ממשלת לבנון לשעבר סעד אל-חרירי. צרפת מובילה את הקו התקיף
(צילום: EPA)
בעשרת החודשים האחרונים העמיק מאוד המשבר בלבנון, והיא ניצבת על סף קריסה כלכלית מוחלטת. תושביה סובלים ממחסור חמור בחשמל, במים ובמזון, וכעת מבקש האיחוד, בראשות צרפת, ששלטה בעבר בארץ הארזים, ללחוץ באמצעות סנקציות על גורמים לבנונים להסיר מכשולים בדרך להקמת ממשלה. טרם נודע מי יהיו האישים שעליהם יוטלו הסנקציות, אם יאושרו.
"חוסר הסבלנות כלפי האליטה השולטת בלבנון הולך וגדל", סיפר דיפלומט בכיר באיחוד האירופי. "לא נראה שהם דואגים לבני עמם. אני מניח שתתקבל החלטה בתוך שלושה עד ארבעה שבועות". בקרב 27 מדינות האיחוד יש חילוקי דעות בנוגע לנחיצות הסנקציות, והונגריה כבר הביעה התנגדות להן, אבל העובדה ששתי המדינות החזקות ביותר בגוש, צרפת וגרמניה, תומכות במהלך, עשויה בסבירות גבוהה להכריע את הכף לטובת הטלת העיצומים.
ארה"ב נסוגה, הטליבאן מתחזק
באפגניסטן הודיעה אתמול הממשלה כי ארגון הטליבאן הצליח לכבוש מידיה אזור השוכן בפרברי הבירה קאבול, וכי היא נאלצה להסיג את כוחותיה משם. האזור, נרק, נמצא כ-40 קילומטרים דרומית-מערבית לקאבול, במחוז וורדאק, וכ-60 אלף בני אדם חיים בו. דובר הטליבאן מסר כי אנשי הארגון השתלטו על מטה המשטרה ועל בסיס צבאי באזור.
הטליבאן שולט כבר שנים באזורים נרחבים במחוז וורדאק, שהוא נקודת גישה אסטרטגית לקאבול, אבל הכיבוש אתמול בא בעיתוי רגיש במיוחד: החודש החלה באופן רשמי נסיגת החיילים של ארה"ב ונאט"ו מהמדינה, 20 שנה אחרי שפלשו לשם בעקבות מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001. הנסיגה נקבעה בהסכם שלום שעליו חתם ממשלו של דונלד טראמפ עם הטליבאן בשנה שעברה, ובשל קשיים לוגיסטיים הודיע ביידן על עיכובה, אך הבהיר כי היא תושלם עד 11 בספטמבר השנה, יום השנה ה-20 לפיגועי התאומים.
נסיגת הכוחות הזרים מעוררת חששות כבדים בקרב אזרחים אפגנים, המודאגים מהאפשרות שהטליבאן ישוב וי, לבנון אינה מצליחה להקים ממשלה – עובדה המונעת ממנה את האפשרות לקבל מגורמים זרים, בהם קרן המטבע הבינלאומית, את הסיוע הכספי שלו היא זקוקה נואשות. דיפלומטים אירופים סיפרו היום לסוכנות הידיעות רויטרס כי האיחוד האירופי מגבש כעת סנקציות נגד פוליטיקאים בלבנון הנתפסים ככאלה החוסמים הקמת ממשלה. אם סנקציות כאלה אכן יוטלו, תהיה זו הפעם הראשונה שהאיחוד מטיל סנקציות על בכירים בלבנון, הנתפסת כבעלת ברית שלו.
