למרות שחברי ש"ס ויהדות התורה יצביעו מחר (יום ד') בקריאה הטרומית נגד פיזור הכנסת, כך מסביר גורם באחת המפלגות, הם דווקא תומכים בהליכה לבחירות נוספות. במפלגות החרדיות הפנימו כי כבר בחלוף חצי שנה מהשבעת הממשלה מוצה מלוא הפוטנציאל שהיה גלום בה בכל הנוגע ליחסי הדת והמדינה ולרווחת המגזר, וכעת מעריכים שכל יום נוסף בה הוא הימור מסוכן. בינתיים, בני גנץ הודיע על כינוס מסיבת עיתונאים בערב, פחות מיממה לפני העלאת ההצעה במליאת הכנסת.
אריה דרעי, יעקב ליצמן ומשה גפני מבינים כי חזרה אל הבוחר ובקשה מחדש של המנדט בפעם הרביעית בתוך שנתיים, ועוד בעיצומו של משבר שגבה מהמצביעים הטבעיים מחיר אישי וציבורי כבד, טומנת בחובה סכנה אלקטורלית מסוימת - אבל עם קמפיינרים בדמותם של "גדולי ישראל" הם יכולים להיות רגועים.
דרעי על הצוללות: גנץ חצה קו אדום
(צילום: ערוץ כנסת)
השלושה מוטרדים כעת יותר משופטי בג"ץ הנושפים בעורפם בנושאי הגיור והגיוס, דבר שהופך את הקיפאון הפוליטי להימור משמעותי מבחינתם.
רק לפני חצי שנה נחשב השר דרעי לאחד מאדריכלי ממשלת האחדות ולשושבין המרכזי בין בנימין נתניהו לבני גנץ. גם חברו השר ליצמן היה לאחד מעמודי התווך של הממשלה עם כינונה, ולמרות עליות ומורדות ביחסים עם נתניהו תרם אך לאחרונה לחיזוקה ולייצובה כאשר חזר בניגוד לכל הסיכויים לתפקיד שר השיכון ממנו התפטר. ח"כ גפני, הצלע השלישית, הצהיר אף הוא שוב ושוב כי "חובה למנוע מערכת בחירות מיותרת".
אבל חזרה להסכמים הקואליציוניים מלמדת שחלק גדול מהיעדים שהציבו לעצמן המפלגות החרדיות הושגו. הסטטוס-קוו בנושאים דתיים נשמר, הפטור משירות של בנות חרדיות בצבא הובטח, עצמאות מוסדות החינוך במגזר נשמרה וגם השליטה בוועדה למינוי דיינים הושגה.
היעדים שלא הושגו לא ריאליים במציאות הפוליטית הנוכחית, דוגמת קידום פסקת התגברות שתמנע את התערבות בג"ץ בנושא גיוס תלמידי ישיבה או יוזמות שמבקש ליצמן לקדם במשרד הבינוי והשיכון לרווחת הקהילה. בנוסף למעוגן בהסכמים, רשמו ש"ס ויהדות התורה כמה הישגים משמעותיים ברוח התקופה, כגון הזרמת כסף לישיבות למרות היעדר תקציב מדינה - וכמובן אי האכיפה של הנחיות הקורונה בריכוזי החרדים וגניזה דה-פקטו של "תוכנית הרמזור" שאיימה על ציבור בוחריהם.
עד לאחרונה, למרות השיתוק שאוחז בממשלה והסחבת בכמה נושאים הבוערים גם לש"ס וליהדות התורה, לא הייתה התנגדות עקרונית שלהם להמשך קיומה של הקואליציה המקרטעת, אף שכבר מימשו את רוב הפוטנציאל שלה מבחינתם ואין להם עוד מה להפיק ממנה. אלא שבחודש שעבר טרף בג"ץ את הקלפים כשהציב דד-ליין קשוח בנושאי הגיוס והגיור, ומעתה הזמן משחק לרעת שתי המפלגות.
השופטים קבעו כי אם הכנסת לא תאשר מתווה חדש שמקדם שוויון בנטל (במקום החוק שנפסל ב-2017), תחול חובת השירות על כל בן 18, כולל תלמידי ישיבות, החל מפברואר הקרוב.
5 צפייה בגלריה
נתניהו וגנץ. רק בחירות יצילו את החרדים מנטילת עצמאות הגיור מהרבנות
(צילום: יריב כץ, אלכס קולומויסקי)
בנוסף הבהיר בג"ץ בתיק אחר כי פקעה סבלנותו בנוגע לאפשרות שעצמאות ובלעדיות הגיור הממלכתי של הרבנות הראשית תעוגן בחקיקה ובכוונתו להכריע בקרוב בעתירה המבקשת להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים הנערכים בישראל שלא על פי ההלכה. אם לא יימצא פתרון פוליטי לשתי הסוגיות הנפיצות כבר בזמן הקרוב, הרי שמבחינת החרדים רק בחירות יצילו את המצב, כשבית המשפט ייאלץ להעניק לממשלה ארכה נוספת להסדרתן.
"גנץ פותח תיבות פנדורה מיותרות"
"יו"ר הקואליציה לא מתפקד", הסביר ל-ynet גורם ביהדות התורה את אווירת הייאוש במפלגה, "לא רק במחנה כחול לבן אין היום משמעת, אלא גם בתוך הליכוד, ולכן אפילו את הדברים שיש הסכמה לגביהם לא מצליחים לקדם".
לדבריו, אין מדובר רק בסוגיות המרכזיות הבוערות, כמו הגיור והגיוס, אלא גם בנושאים שוליים-יחסית כהטלת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים - צעד שהחרדים מתנגדים לו מחשש כי ייקר את המחיה עבור משפחות ברוכות ילדים, או איסור סחר בפרוות - יוזמה שהם מנסים לבלום כדי שלא לפגוע בחסידים חובשי השטריימלים.
"ראש הממשלה לא מעורב ולא יודע", הוסיף הגורם, "ובינתיים גנץ מכה בחרדים כדי לעצבן אותנו". הוא הסביר כי לא די בכך שאינו מקדם את חוק הגיוס כפי שמחייב אותו ההסכם הקואליציוני, אלא הוא גם "פותח תיבות פנדורה מיותרות כמו זכויות הלהט"ב ומעמד המשפחה המסורתית, הורה 1 והורה 2".
לדבריו, "כשהוא מריח משבר או בחירות הוא תמיד הולך לכיוון הזה ולנושאים הללו, כדי לקרוץ לגוש השמאל-מרכז". הגורם הבהיר כי "אנחנו נעשה הכול כדי להמשיך ולקיים את הקואליציה הזו, אבל אף אחד לא יבכה אם הכנסת תתפזר ונלך לבחירות".
